סינבונג
 | |
| סינבונג ב-1987 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג הר | הר געש שכבתי |
| גובה | 2,460 מטרים |
| מדינה |
אינדונזיה  |
| מיקום | סומטרה אינדונזיה |
| רכס הרים |
הרי באריסן |
| מספר הר געש | =0601-08[1] |
| התפרצות אחרונה | אפריל 2021 |
| קואורדינטות | 3°10′12″N 98°23′31″E / 3.17°N 98.392°E |
  | |
הר סינָבּוּנג (באינדונזית: Gunung Sinabung) הוא הר געש שכבתי פעיל ברמת קארו, השוכנת בנפת קארו (Kabupaten Karo) בצפון סומטרה שבאינדונזיה. ההר נמצא כ-30 קילומטרים. צפונית-מערבית לקלדרת אגם טובה וכ-50 קילומטרים דרומית-מערבית למדן, בירת החבל.
על מדרונות הר הגעש מצויות עדויות לפעילות געשית בעברו בדמות זרמי לבה נושנים רבים. במאות השנים האחרונות היה ההר שקט, וההתפרצות הגעשית הקודמת הידועה שלו התרחשה בשנת 1600. פרט לטענה בלתי מבוססת על התפרצות ב-1881 ודיווח על פעילות של פומרולות (סדקים מהם נפלטים קיטור וגזים) בפסגה בשנת 1912, לא נרשם אירוע געשי מאז ועד ההתפרצות בשעות הבוקר המוקדמות של 29 באוגוסט 2010. בכך מצטרף הר סינבונג להרי געש אחרים שהיו בלתי-פעילים במהלך המאה ה-19, דוגמת הר פורפיקד (Fourpeaked Mountain – הר ארבע הפסגות) באלסקה, והתפרצו בתחילת המאה ה-21.[2]
גאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרבית הגעשיות באינדונזיה נובעת מקשת סונדה – קשת איים שנוצרה מהפחתה של הלוח ההודי אל מתחת ללוח האירו-אסיאתי. קשת זו תחומה מצדה הצפון-צפון-מערבי על ידי איי אנדמן – שרשרת של הרי געש בזלתים, וממזרח על ידי קשת בנדה – שאף היא נוצרה כתוצאה מהפחתה.[3]
סינבונג הוא הר געש שכבתי מן הרביעון, הבנוי מסלעי אנדזיט-דקיט. פסגתו המוארכת נובעת מארבעה לועות חופפים בכיוון צפון-דרום. קוטרו של הלוע הצפוני – 300 מטרים. שני הלועות הבאים – בקוטר 150 ו-160 מ' – מכילים אגמי לוע וקיימות בהם פומרולות פעילות. הלוע הדרומי הפעיל בהווה הוא הצעיר בלועות, קוטרו 60 מטרים וגובהו 2,460 מטרים.[4]
מאחר שסינבונג לא היה פעיל במשך יותר מ-400 שנים, הוא סווג באינדונזיה כשייך לקטגוריה "B" – הרי געש שאין צורך לנטרם לעיתים קרובות. עם תחילת פעילותו באוגוסט 2010 הוא סווג מחדש בקטגוריה "A" – הרי געש המנוטרים ברציפות, ובהם יכולים המדענים לזהות התפרצות קרובה באמצעות מעקב סייסמולוגי ובחינת הגזים הנפלטים מההר.
התפרצויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]2010
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשעות הבוקר המוקדמות של 29 באוגוסט 2010, לאחר שבמשך כמה ימים נשמעו קולות רועמים מבטן ההר, התפרץ סינבונג בעוצמה נמוכה. עמוד של אפר געשי התרומם לגובה של 1.5 קילומטרים באטמוספירה ולבה החלה לזרום מלוע ההר.[5] לפחות אדם אחד נהרג לפני שהוחל בפינויים של כ-10,000 תושבים מן הכפרים הסמוכים למבנים ממשלתיים, כנסיות ומסגדים. ב-31 באוגוסט שבו לבתיהם כ-6,000 מהכפריים שפונו.
ב-3 בספטמבר התרחשו שתי התפרצויות נוספות. הראשונה התחוללה ב-04:45 בבוקר, ואילצה כפריים נוספים – כ-30,000, כולל אלה שחזרו – להתפנות. התפרצות זו הייתה עזה יותר מקודמתה, ועמוד האפר הגעשי שפלטה הגיע לגובה של 3 קילומטרים. הפעם ניתנה התרעה מוקדמת כמה שעות לפני-כן. התפרצות נוספת התרחשה באותו ערב, סמוך לשעה 18:00. להתפרצות זו נלוו רעידות אדמה שהורגשו עד למרחק של 25 קילומטרים מההר.
התפרצות נוספת, עזה מקודמותיה, התרחשה ב-7 בספטמבר.[6] עמוד האפר בהתפרצות זו הגיע לגובה של 5 ק"מ.[7]
2013
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביום ראשון, 15 בספטמבר 2013, התפרץ הר הגעש בסביבות שעה 3 לפנות בוקר זמן מקומי. יותר מ-3,700 תושבים פונו משטח ברדיוס של 3 קילומטרים סביב הר הגעש, 1,500 מתוכם התרכזו בחמישה מרכזי תרבות אזוריים המשמשים לטקסים מסורתיים שהפכו למקלטים זמניים.[8]
ב-5 בנובמבר 2013 התפרץ הר הגעש בפעם השלישית. יותר מ-1,293 תושבים פונו משטח ההתפרצות.
2014
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-28 בדצמבר נוצרה כיפת לבה על הפסגה.
ב-4 בינואר 2014 התפרץ הר הגעש שוב. "הר סינבונג, שהתפרץ למעלה מ-100 פעמים בין 4 בינואר ועד בוקר 5 בינואר, פלט עמוד אפר בגובה 4,000 מטרים תוך גרימת נזקים ליבולים והרעלת בעלי חיים ברדיוס נרחב".[9]
ב-1 בפברואר באותה שנה התפרץ ההר שוב. עמוד האפר הגיע לגובה של 2 ק"מ והשפיע על הכפרים בסביבה. ההתפרצות אירעה מספר ימים לאחר שהותר לתושבים שפונו בהתפרצות בינואר לחזור לכפריהם בסביבת ההר. נטען כי לפחות 16 בני אדם נהרגו בהתפרצות.
ב-5 באוקטובר התפרץ הר הגעש שוב בשעות הבוקר. ההתפרצות שלחה לאוויר עמוד אפר בגובה 2 ק"מ וזרם פירוקלסטי זרם דרומה למרחק של 4.5 ק"מ. ההר המשיך בפעילות והתפרץ מספר פעמים נוספות במהלך החודש.
2016
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-22 במאי נהרגו לפחות שבעה אנשים כתוצאה מהתפרצות נוספת של ההר.
2017
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההר החל להראות סימני פעילות מחודשים באפריל 2017, וב-2 באוגוסט אירעה התפרצות. ההר המשיך להיות פעיל ותמרות אפר נראו ממנו בחודשים הבאים. ההתפרצות הגדולה ביותר בשנה זו התרחשה בשבוע האחרון של דצמבר, והפעילות הגעשית המשיכה לתוך 2018.
2018
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-19 בפברואר אירעה התפרצות גדולה. כמויות גדולות של אפר געשי היתמרו לגובה של כ-5 קילומטרים. ההתפרצות הגדולה שינתה את צורת ההר ולפחות 1.6 מיליון מטר מעוקב של סלע עף באוויר מפסגתו.[10] לא דווח על נפגעים בהתפרצות.
2019
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-7 במאי אירעה התפרצות. עמוד של אפר היתמר לגובה של כקילומטר, ותושבים הונחו להיות בכוננות למקרה של החמרת ההתפרצות.[11] ב-9 ביוני ב-16:28 שעון מקומי, פלט ההר ענן אפר וולקני שהגיע לגובה של כ-7 קילומטר, בהמשך אף אירעו מספר רעידות משנה. תושבים הונחו להסתגר בבתיהם מחשש לשאיפת האפר.[12]
2020
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-10 באוגוסט פלט ההר עמוד אפר וולקני שהגיע לגובה כ-5 קילומטרים, האפר השפיע על תנאי הראות במרחק של 20 קילומטר מההר.[13]
2021
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1 במרץ ארעה התפרצות נוספת, כשלראשונה מזה כחמש שנים פלט ההר לבה רותחת למרחק של כ-5 קילומטרים. למרות זאת לא הוצאו צווי פינוי לתושבים, ועל פי הרשויות לא נשקפת סכנה מיידית לחיי אדם או לרכוש.[14][15]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אתר Global Volcanism Program
- ^ Fourpeaked reported activity
- ^ Volcanoes of Indonesia: Highlights
- ^ לועות הר הגעש
- ^ Volcano quiet for 400 years erupts
- ^ אינדונזיה: התפרצות עזה של הר הגעש, nrg, 7.9.2010
- ^ פרטי ההתפרצות
- ^ Thousands flee as Mt. Sinabung erupts
- ^ Cloud of Destruction: Mount Sinabung Erupts
- ^ Volcanic blast reshaped summit of Indonesia’s Mount Sinabung
- ^ "Indonesia's Mt. Sinabung shoots column of smoke and ash into sky". Phys.org. 7 במאי 2019. נבדק ב-10 במאי 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ענן בגובה 7 ק"מ: צפו בהתפרצות הר הגעש, באתר ynet, 10 ביוני 2019
- ^ "Indonesia's Sinabung volcano ejects towering column of ash". abc news. 10 באוגוסט 2020. נבדק ב-10 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ מטורף: הר געש התפרץ באינדונזיה; אזרחים חולפים רחובות ליד הלבה, באתר JDN, 2 במרץ 2021
- ^ N12, צפו בהתפרצות הר הגעש הענק באינדונזיה, באתר מאקו, 2 במרץ 2021