נשיא טורקיה

נשיא טורקיה
Türkiye Cumhuriyeti Cumhurbaşkanı

איוש נוכחי	רג'פ טאיפ ארדואן
תאריך כניסה לתפקיד	28 באוגוסט 2014
תחום שיפוט	טורקיה
מעון	הארמון הנשיאותי של טורקיה
ייסוד המשרה	29 באוקטובר 1923
איוש ראשון	מוסטפא כמאל אטאטורק
www.tccb.gov.tr

טורקיה

ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של טורקיה

חוקה היסטוריה • חילוניות חקיקה האספה הלאומית הגדולה יושב ראש: מוסטפא שנטוף מנהיג האופוזיציה כמאל קלצ'דרולו מנהל נשיא (רשימה) רג'פ טאיפ ארדואן ראש ממשלה (רשימה) בוטל ממשלה ממשלה נוכחית (ה-66) המועצה לביטחון לאומי מושלים מערכת המשפט בית המשפט לחוקה מועצת המדינה בית המשפט לערעורים בית המשפט לביקורת חלוקה מנהלית בחירות מועצת הבחירות העליונה בחירות אחרונות נשיאות 2000 • 2007 • 2014 • 2018 כלליות יוני 2015 • נובמבר 2015 • 2018 מוניציפליות 2009 • 2014 • 2019 משאלי עם 2007 • 2010 • 2017 מפלגות פוליטיות יחסי החוץ יחסי טורקיה–ישראל האיחוד האירופי המשרד לענייני האיחוד האירופי השר לענייני האיחוד האירופי ראו גם כלכלה היסטוריה היסטוריה של הרפובליקה הכוחות המזוינים

נשיא הרפובליקה הטורקית (בטורקית: Türkiye Cumhuriyeti Cumhurbaşkanı, ובדרך כלל רק Cumhurbaşkan – נשיא הרפובליקה) הוא האישיות הבכירה בטורקיה ומשמש כראש המדינה. הנשיא, המייצג את המדינה ואת אחדותה, מופקד על יישומה של החוקה ועל תפקודן התקין של רשויות השלטון. תפקידיו והליכי בחירתו מוסדרים בסעיפים 101 עד 106 לחוקת טורקיה משנת 1982. בשנת 2007 בוצעו שינויים בחוקה, ובחירת הנשיא עברה מבחירה בידי הפרלמנט לבחירה בבחירות ישירות על ידי העם.

הנשיא המכהן מאז 28 באוגוסט 2014 הוא רג'פ ארדואן, והוא הנשיא השנים-עשר של טורקיה.

עם הכרזת העצמאות של טורקיה ב-29 באוקטובר 1929, מונה מוסטפא כמאל לנשיאה הראשון, ולשם כך שונה בו ביום סעיף 10 לחוקה הלקונית שהתקבלה על ידי האספה הלאומית הגדולה של טורקיה ב-1921. הסעיף המתוקן המכנה את הנשיא לפי כללי הטורקית העות'מאנית ("Reisicumhur") קבע כי הוא ימונה על ידי האספה הלאומית מקרב חבריה, כי יישא בתפקידו עד מינויו של נשיא חדש וכי הוא יכול לכהן בתקופת כהונה נוספת. באשר לתפקידו של הנשיא כל שנקבע הוא שהוא ראש המדינה והסמכות הביצועית העליונה בה^[1]. בחוקה שהתקבלה ב-20 באפריל 1924 נקבע תפקידו של הנשיא באופן מפורט יותר כראש המדינה וכראש הרשות המבצעת. החוקה קבעה כי הנשיא ייבחר בידי האספה הלאומית מקרב חבריה, אך הוא לא יטול חלק בדיוניה ובהצבעות המתקיימות בה. לנשיא ניתנה זכות וטו, אך נקבע כי האספה יכולה לעקוף אותה ברוב רגיל. ההצעה לקבוע את כהונת הנשיא לשמונה שנים לא התקבלה, והחוקה קבעה לבסוף כי הנשיא יכהן במקביל לכהונת האספה.

ההפיכה הצבאית שהתחוללה במדינה ב-1960 בעקבות החששות לפגיעה באופייה החילוני, הביאה לביטולה של חוקת 1924, וחוקה חדשה נכנסה לתוקף ביום 20 ביולי 1961. החוקה החדשה הפכה את טורקיה מרפובליקה נשיאותית לרפובליקה פרלמנטרית, והנשיא הפך לדמות ייצוגית אף כי שמר על מעמדו הרשמי כראש הרשות המבצעת. נקבע כי הנשיא ייבחר לכהונה אחת בלבד בת שבע שנים, וכי עליו להתנתק ממפלגתו ומחברותו בפרלמנט, ככל שהיה חבר במי מהם. בעקבות העמדתו לדין של נשיא טורקיה לפני ההפיכה ג'לל באייר בעוון בגידה, נחקק סעיף 99 לחוקה שקבע כי הנשיא עלול, בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף, לעמוד לדין בעוון זה.

לאחר ההפיכה הצבאית השלישית בטורקיה ב-1980 בוטלה החוקה מ-1961 ובמקומה התקבלה ב-1982 החוקה הרביעית בתולדות המדינה. חוקה זו שבה והרחיבה את סמכויותיו של נשיא טורקיה באופן מרחיק לכת, ונתפרה במידה רבה לפי מידותיו ושאיפותיו של קנן אוורן שעמד בראש ההפיכה והמשטר הצבאי שלאחריה, ואשר היה לנשיאה השביעי של טורקיה. החוקה לא שינתה את מעמדו של הנשיא כראש הרשות המבצעת וחזרה על הכלל כי כהונת הנשיא נמשכת שבע שנים ואינה ניתנת להארכה.

בסעיף 102 לחוקה נקבע כי הנשיא ייבחר בידי שני שלישים מקרב חברי האספה הלאומית הגדולה של טורקיה. דרישה זו הייתה אחת העילות למשבר הפוליטי החריף שפקד את טורקיה בשנת 2007 סביב ההצעה למנות את עבדוללה גול לנשיא. עוד קובע הסעיף כי אם לא ייבחר נשיא בתוך ארבעה סבבים, תפוזר האספה הלאומית ובחירות חדשות ייערכו לאלתר.

בחודש אפריל 2007 ביקש ראש הממשלה רג'פ טאיפ ארדואן למנות את בן מפלגתו ושר החוץ של טורקיה עבדוללה גול (Abdullah Gül) לנשיא המדינה, אך כוונתו התפרשה בקרב הצבא והמפלגות החילוניות כניסיון לשנות את אופייה של המדינה. גל של הפגנות נגד היוזמה שטף את המדינה החל ב-14 באפריל 2007, וראש המטות המשולבים של טורקיה, הגנרל יאשאר בייקאניט (Yaşar Büyükanıt), הכריז כי הצבא, המופקד על שמירת אופייה החילוני של המדינה, לא יהסס להתערב ולהפעיל את סמכותו במידת הצורך. הבחירות לנשיאות אכן התקיימו ב-27 באפריל 2007, אך גול לא זכה בתמיכת שני שלישים מחברי האספה הלאומית כנדרש בחוקת טורקיה, לאחר שהליך הבחירות הוחרם על ידי רובם המכריע של חברי מפלגת העם הרפובליקאית. בית המשפט לחוקה של טורקיה (Anayasa Mahkemesi) פסק כי רוב של שני שלישים יידרש גם בסיבוב השני, אך סיבוב זה, שהתקיים ב-6 במאי 2007, הסתיים בדומה לקודמו. בו ביום הודיע גול על הסרת מועמדותו לתפקיד, ושלושה ימים לאחר מכן, ב-9 במאי 2007, בוטלו הבחירות לחלוטין בשל היעדר מועמדים. בעקבות המשבר הפוליטי החריף הודיע ארדואן ב-10 במאי 2007 על הקדמת הבחירות לאספה הלאומית (הפרלמנט הטורקי).

באותו היום, 10 מאי 2007, הצליחה מפלגת השלטון בראשות ארדואן לאשר בפרלמנט ברוב של מעל לשני שלישים את התיקון לחוקה, שלפיו נשיא טורקיה ייבחר בבחירות ישירות על ידי העם, לכהונה בת חמש שנים. בנוסף, יוכל הנשיא הנבחר לחדש את כהונתו למשך חמש שנים נוספות (בניגוד לשבע שנות כהונה שאינן ניתנות להארכה על-פי החוקה טרם השינוי). מנגד, הנשיא המכהן אחמט נג'דט סזר השתמש בזכות הווטו הנתונה לו, וב-25 במאי 2007 הטיל וטו על התיקון לחוקה. ראש הממשלה ארדואן הביא ב-28 במאי 2007 את ההצעה לתיקון החוקה להצבעה חוזרת בפרלמנט, ושוב זכה לרוב בפרלמנט לתיקון בשיטת בחירת הנשיא. הנשיא סזר לא יכל להטיל וטו בפעם השנייה - החוק הטורקי אינו מאפשר לנשיא להטיל פעמיים וטו באותו נושא, כך שבחירת נשיא טורקיה עברה לבחירה ישירה של העם הטורקי.

בבחירות לאספה הלאומית שהתקיימו ב-22 ביולי 2007, גרפה מפלגת הצדק והפיתוח בראשות ארדואן 46.3% מקולות הבוחרים, כאשר כ-80% מבעלי זכות הבחירה בטורקיה מימשו את זכותם והצביעו. היות שנוסף על מפלגת הצדק והפיתוח עברו את אחוז החסימה רק שתי מפלגות נוספות - מפלגת העם הרפובליקאית ומפלגת התנועה הלאומית (Milliyetçi Hareket Partisi, MHP) הימנית, תורגמו הישגיה של מפלגת הצדק והפיתוח בבחירות ל-341 מושבים מתוך 550 המושבים באספה, דהיינו, רוב מוחלט של 62%. הצלחתה של המפלגה הוסברה בעיקר בהצלחותיה במישור הכלכלי והבינלאומי, אך גם בעליית קרנו של האסלאם במדינה. ב-28 באוגוסט 2007 נערכה באספה הלאומית הצבעה שלישית בעניין מועמדותו של גול לנשיא טורקיה. בסבב בחירה זה, שבו נדרש רוב רגיל, נבחר גול על ידי 339 חברי האספה לנשיאה האחד-עשר של טורקיה, והמפלגה בהנהגת ארדואן נחלה ניצחון פוליטי חשוב, והשיבה את המצב שלפני המשבר לקדמותו. ארדואן הציג את חברי ממשלתו (הממשלה ה-60 בתולדות המדינה) בפני עבדוללה גול ב-29 באוגוסט 2007, מיד לאחר היבחרו של האחרון לנשיא.

ב-10 באוגוסט 2014 נערכו בטורקיה הבחירות הישירות לנשיאות. רג'פ טאיפ ארדואן זכה בסיבוב הראשון בבחירות ברוב של 52% מהקולות והיה לנשיא הטורקי הראשון שנבחר על ידי העם בבחירות ישירות. סמכויות הנשיא גדלו לאחר משאל העם בטורקיה (2017) ששינה את המשטר בטורקיה מדמוקרטיה פרלמנטרית למשטר נשיאותי.

עד שנת 2018, נשיא טורקיה היה רשאי או חייב, לפני העניין, למלא את החובות הבאים:

• הנשיא רשאי לנהל את ישיבת האספה הלאומית הראשונה עם תחילת שנת העבודה.
• לכנס את האספה הלאומית לדיון כראות עיניו.
• להציע דברי חקיקה.
• להשיב לאספה הלאומית חיקוקים לשם שיקול חוזר.
• להורות על קיום משאל עם בעניין תיקונים לחוקה.
• להורות לבית המשפט לחוקה לבחון את חוקתיותם של חיקוקים או סדרי דין של האספה הלאומית.
• להורות על קיום בחירות כלליות.

• למנות את ראש הממשלה ולקבל את התפטרותו.
• למנות או לפטר שרים על בסיס הצעתו של ראש הממשלה.
• לעמוד בראש מועצת השרים ולכנסה לישיבה בניהולו.
• למנות את נציגים הדיפלומטים של טורקיה ולקבל את כתבי ההסמכה של דיפלומטים זרים.
• לאשרר וליזום הסכמים בינלאומיים.
• לייצג את המטות המשולבים של טורקיה בשם האספה הלאומית.
• להורות על גיוס כוחות הצבא.
• למנות את ראש המטות המשולבים של טורקיה.
• לכנס את המועצה לביטחון לאומי ולעמוד בראשה.
• להכריז על מצב חירום, לפרסם תקנות בנות כוח תחיקתי בהתאם להחלטת מועצת השרים בניהולו.
• לחתום על צווים.
• לחון נידונים בשל מחלה כרונית, נכות או גיל מבוגר.
• למנות את מבקר המדינה ואת המועסקים במשרדו (Devlet Denetleme Kurulu), ולהורות למשרד לפתוח בחקירה.
• למנות את חברי המועצה להשכלה גבוהה.
• למנות רקטורים באוניברסיטאות.

הנשיא ימנה את בעלי התפקידים הבאים:

• שופטי בית המשפט לחוקה (Anayasa Mahkemesi).
• רבע מחברי בית המשפט הגבוה לצדק (Danıştay).
• התובע הכללי בבית המשפט הגבוה לערעורים (Yargıtay) וסגנו.
• שופטי בית המשפט הצבאי הגבוה לערעורים (Askerî Yargıtay).
• שופטי בית המשפט המנהלי הצבאי הגבוה (Askerî Yüksek İdare Mahkemesi).
• חברי וועדה השופטים והתובעים הכלליים העליונה (Hâkimler ve Savcılar Yüksek Kurulu).

• הנשיא לא יהיה אחראי על צווים שנחתמו בידי ראש הממשלה או מי מהשרים למעט על אלה מהצווים שהוא רשאי לחתום עליהם בעצמו ובלא חתימה נוספת של ראש הממשלה או השר הרלוונטי.
• לא תוגש השגה בפני שום גוף חוקי, ובכלל זה גם לא בפני בית המשפט לחוקה, נגד סמכותו החוקית של הנשיא בכל הקשור להחלטות ולצווים שחתם ביוזמתו.
• הנשיא עשוי לעמוד לדין בגין בגידה בהחלטה של שלושה רבעים לפחות מחברי האספה הלאומית.

• במקרה של נבצרות או היעדרות זמנית או קבועה ימלא יושב ראש האספה הלאומית את מקומו של הנשיא.
• הנשיא המכהן ימשיך לכהן בתפקידו עד בחירתו של נשיא חדש גם לאחר שתמה כהונתו.

• מעונו הרשמי של נשיא טורקיה הוא בארמון צ'נקאיה (Çankaya Köşkü) הנוטל את שמו משם הרובע באנקרה בו הוא ממוקם. לעיתים מתייחסים אל הנשיא או להחלטותיו בשם זה. שטחה של האחוזה 438 דונם. החל מאוקטובר 2014 צפוי לשמש כמעונו של ראש ממשלת טורקיה.
• "הארמון הלבן" (Aksaray) משתרע על 91 אלף מ"ר והוא ממוקם בחוות היער על שם אטאטורק במערב אנקרה. הארמון מכיל 1,000 חדרים והוא עוצב בהשראת האדריכלות הסלג'וקית. הארמון מאובזר במערכות אבטחה מתקדמות, בונקרים, תעלות נגד מתקפה כימית, חדר נטול מכשורים אלקטרוניים וחדר מלחמה תת-קרקעי. מבנה בן 3 קומות בתוככי מתחם הארמון משמש את הנשיא ובני משפחתו. עלות המבנה מגיעה ל-350 מיליון דולר. צפוי להיחנך ב-29 באוקטובר 2014^[2][3].
• ארמון הובר (Huber Köşkü) בטראביה (Tarabia) שוכן על הגדה האירופית של מצר הבוספורוס.
• בית ההארחה הממלכתי במפרץ אוקלוק (Okluk) משתרע על שטח 16 דונם בסמוך למרמריס. בית ההארחה הוקצה לשימושו של הנשיא בשנת 1991.

• חוקת טורקיה

מדיה וקבצים בנושא נשיא טורקיה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של נשיא טורקיה (בטורקית)
• אתר האינטרנט הרשמי של נשיא טורקיה (בערבית)
• אתר האינטרנט הרשמי של נשיא טורקיה (בצרפתית)
• אתר האינטרנט הרשמי של נשיא טורקיה (באנגלית)
• אתר נשיא טורקיה

• נשיא טורקיה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)

נשיאי טורקיה
מוסטפא כמאל אטאטורק • איסמט אינני • ג'לל באייר • ג'מל גירסל • ג'וודט סונאי • פהרי קורוטירק • קנן אוורן • טורגוט אזאל • סוליימאן דמירל • אהמט נג'דט סזר • עבדוללה גול • רג'פ טאיפ ארדואן