נברו
 | |
| עיבוד צבע של תמונת תבליט של הקלדרות של נברו באריתריאה (בחלק העליון של התמונה) והר מאלאהלה באתיופיה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג הר | הר געש שכבתי |
| גובה | 2,218 מטר |
| מדינה |
 אריתריאה |
| מיקום | אזור צפון הים האדום |
| רכס הרים | רכס דנקיל המכונה גם "האלפים" של דנקיל |
| מספר הר געש | 0201-101[1] |
| התפרצות אחרונה | 2011 |
| קואורדינטות | 13°22′17″N 41°42′01″E / 13.371274°N 41.700139°E |
הר נַבְּרוֹ הוא הר געש שכבתי פעיל השוכן במחוז צפון הים האדום שבאריתריאה. הר הגעש שוכן בשקע דנקיל.
גאוגרפיה ותיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהיותו חלק ממשולש עפר הר הגעש נברו הוא אחד ממתחמי קלדרה הגעשיים הרבים בחלקו הצפון-מזרחי ביותר של אזור עמק בקע מזרח-אפריקה. הר נברו שוכן בקצה הדרום-מערבי של רכס דנקיל (המכונה גם "האלפים" של דנקיל), והוא חלק ממתחם נברו (Nabro Volcanic Range)[2] המתחיל בהר הגעש בארה אלה (Bara’Ale) באתיופיה בשולי שקע דנקיל, ונמשך לאורך כ-110 קילומטרים בכיוון צפון-צפון-מזרח עד לאי קוד עלי (Kod Ali) שלחוף הים האדום באריתריאה. פרט לשני האתרים שהוזכרו והר נברו כולל המתחם גם את הר הגעש מאלאהלה (Mallahle), דרומית מערבית לנברו, את הר הגעש סורק אלה (Sork Ale), הנמצא דרומית לו, ואת הר הגעש דוּבִּי (Dubbi) הנמצא צפונית מזרחית לו. החלק המערבי של מתחם נברו הכולל את הרי הגעש נברו, סורק אלה, מאלאהלה ובארה אלה הוא מתחם הגעשי המכונה מתחם בידו (Bidu) ששטחו כ-2,500 קמ"ר.[2]
בסיס ההר נמצא בגובה 800 מטרים מעל פני הים. גובהו 2,218 מטרים מעל פני הים והוא הר הגעש הגבוה ביותר בשקע דנקיל. מדרונותיו חרוצים בגיאיות רבים, והוא מסתיים בשתי קלדרות מקננות. קוטר הפנימית 5 קילומטרים וקוטר החיצונית 8 קילומטרים, צורתה כשל פרסת סוס משום שהקיר הדרום מערבי של הקלדרה החיצונית נהרס לאורך חזית רחבה הפונה לכיוון הקלדרה בת ה-6 קילומטרים של הר הגעש מאלאהלה. גובה הקירות הפנימיים של הקלדרה מגיע ל-400 מטרים. בתוך הקלדרה של נברו יש שני לועות שהתמוטטו. גם ללוע העתיק ביותר בתוך הקלדרה של נברו יש צורת פרסת סוס שפתחה פונה באופן דומה לדרום מערב. גובהן של קירותיו של הלוע הפנימי ביותר הן 200 מטרים.
גאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשולש עפר קיימים כמה מוקדים של פעילות געשית, כאשר בצפון האזור מצוי הר הגעש הפעיל ארטה אלה שבלועו מצוי אגם לבה. מקורה של הפעילות הגעשית במשולש עפר הוא בתימרת מעטפת המצויה מתחתיו. הקלדרות של נברו והקלדרה של מאלאהלה נוצרו קרוב לוודאי במהלך התפרצות בתקופת הרביעון שבה נפלטו בין 20 ל-100 קילומטרים מעוקבים של איגנימבריט המכסה כיום שטח של כ-600 קמ"ר, ובעבר כיסה כנראה שטח של מעל ל-2,000 קמ"ר, אם כי תאריך ההתפרצות לא נקבע. נפח התפרצות משוער זה דומה בהנחת ממוצע משוקלל לנפח ההתפרצות ההיסטורית הגדולה ביותר זו של טמבורה באינדונזיה ב-1815. ההר בנוי בעיקר מקילוחי לבה טרכיטית וחומרים פירוקלסטיים. כאשר ניתן לזהות שני סוגים של טרכיט המעידים כנראה על שני מועדי התפרצות שונים. כיפות אובסידיאן ריוליטי שנוצרו לאחר ההתפרצות שיצרה את הקלדרה מצויים במורדות המערביים הצפון מערביים והדרום-מזרחיים של ההר.[2] קילוחי לבה התפרצו בתוך הקלדרה ועל דופנותיה. קילוחי לבה הצעירים ביותר התפרצו ממערכת סדקים המצויה בין נברו למאלאהלה וכיוונה, צפון-צפון מערב, מצטלב עם הכיוון של מתחם נברו.[1]
ההתפרצות הגעשית של 2011
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשעות אחרי הצהריים והערב של ה-12 ביוני 2011 פקדו שתי רעידות אדמה בעוצמה של 5.7 את אזור אפמבו באריתריאה, צפונית מערבית לנברו, שהעידו על התפרצות קרבה. בשעות הבוקר המוקדמות של ה-13 ביוני 2011 התפרץ הר הגעש נברו. בשל הריחוק ממקומות יישוב דווח בתחילה בטעות כאילו הר הגעש שהתפרץ הוא הר הגעש דובי המצוי צפונית מזרחית להר נברו והתפרץ לאחרונה ב-1861. בניגוד אליו, הר נברו לא התפרץ במשך כמה מאות אלפי השנים האחרונות. הזיהוי הוודאי התאפשר רק מצפייה בתמונות הלוויין. עמוד ההתפרצות של האפר הגעשי הגיע לגובה של 13.5 קילומטרים וענן האפר התפשט מעל אריתריאה, אתיופיה, סודאן, הגיע עד לדרום ישראל, ושיבש את הטיסות באתיופיה ובאריתריאה. האפר כיסה חלקית את הערים אסמרה ומקלה. ב-16 ביוני פונו תושבי אפמבו, נברו וסיררו.
ב-17 ביוני הודיע סניף טולוז של ארגון VAAC (ראשי תיבות של Volcanic Ash Advisory Center)[3] כי ההתפרצות פסקה, אבל לוויין של נאס"א שעבר מעל האזור ב-18 ביוני אחרי הצהריים (זמן מקומי) גילה שההתפרצות עדיין נמשכת.[4]
ב-19 ביוני פלט הר הגעש כמות רבה של גופרית דו-חמצנית, הכמות הגדולה ביותר שנפלטה לאטמוספירה שנתגלתה מהחלל אי פעם.[5] צילומי לוויין הראו זרם לבה באורך 15 קילומטרים. ב-20 ביוני דיווח ה-VAAC שפליטת הגופרית הדו-חמצנית עדיין נמשכת. ועל פי צילומי הלוויין היא נמשכה גם ב-22 וב-23 ביוני.
נכון ל-13 ביולי נמשכת הפעילות הגעשית בהר, אך ממדיה קטנו בצורה משמעותית. מניין האבדות בנפש נכון לתאריך זה הוא שבעה הרוגים באריתריאה[6] ו-31 הרוגים באתיופיה.[7] ההתפרצות שיבשה את אורח חייהם של כ-5,000 תושבים כאשר האפר זיהם את מקורות המים שלהם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Nabro
- ^ 1 2 3 Pierre Wiart, Clive Oppenheimer, Large magnitude silicic volcanism in north Afar: the Nabro Volcanic Range and Ma’alalta volcano
- ^ ארגון האחראי על דיווחים של סכנות לתעופה האזרחית מאפר געשי
- ^ Satellite Image Shows Nabro Volcano Eruption Is Ongoing
- ^ Earthquake Report
- ^ http://www.shabait.com/news/local-news/6072-volcanic-eruption-in-southern-red-sea-region-creates-new-landmass משרד המידע של אריתריאה]
- ^ Nabro eruption : 31 people killed at the Ethiopian side – thousands more need aid