שאהי
| |||
מדינה | סלובקיה | ||
---|---|---|---|
מחוז | ניטרה | ||
ראש העיר | פאל זאכאר | ||
תאריך ייסוד | 1237 | ||
שטח | 42.727 קמ"ר | ||
גובה | 136 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיירה | 7,069 (2023) | ||
קואורדינטות | 48°04′00″N 18°58′00″E / 48.066666666667°N 18.966666666667°E | ||
אזור זמן | UTC +1 | ||
sahy.sk | |||
שאהי (סלובקית: Šahy, סלובקית עד 1927: Ipolské Šiahy, הונגרית: Ipolyság, גרמנית: Eipelschlag) היא עיירה בנפת[דרושה הבהרה] ניטרה בדרום סלובקיה, על גבול הונגריה. רוב תושבי העיירה הם הונגרים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האזכור הראשון של העיירה במקורות היסטוריים הוא משנת 1237, במסמך של המלך בלה הרביעי. שם קרויה העיירה "שאג" (Saag). במחצית השנייה של המאה ה-16 וברוב המאה ה-17 (עד 1685 הייתה העיירה תחת שליטת האימפריה העות'מאנית ונקראה "שפראדי" (Şefradi). לאחר מכך היא עברה לשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית.
עם נפילת האימפריה האוסטרו-הונגרית בעקבות מלחמת העולם הראשונה נכללה שאהי בשטח צ'כוסלובקיה. בנובמבר 1938 בעקבות בוררות וינה הראשונה, תוצאה של הסכם מינכן, ובו נקבע שהאזור בו שוכנת שאהי יעבור להונגריה.
מ-1945, לאחר מלחמת העולם השנייה, נכללה שאהי שוב בשטח צ'כוסלובקיה. עם פירוק צ'כוסלובקיה, בשנת 1993, נכללה שאהי בשטח סלובקיה.
יהודי שאהי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1941, היו בעיירה 773 יהודים, חלקם מודרניים וחלקים אורתודוקסים. שתי הקהילות הפעילו במשותף בית ספר יסודי יהודי ובעיירה פעלו תנועות נוער ציוניות. בקיץ 1941 גורשו לאוקראינה שהייתה תחת שלטון גרמניה יהודים מהעיירה ללא אזרחות הונגרית. המגורשים נרצחו בקמניץ-פודולסקי. הצבא הגרמני כבש את הונגריה ב-19 במרס 1944. בעיירה הוקם גטו ובו רוכזו יהודים מיישובי הסביבה. בגטו היו כ-1,200 יהודים. במאי וביוני 1944 גורשו יושבי הגטו לאושוויץ.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלכסנדרה לוזה, איפוישאג, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך III, עמ' 341–342), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של שאהי (בסלובקית)
- שאהי (איפוישג, Ipolyság), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם