פרז'מר

פרז'מר (כפר)
Prejmer

סמל פרז'מר
הכנסייה המבוצרת
מדינה	רומניה רומניה
מחוז	בראשוב
קומונה	פרז'מר
חבל ארץ	ארץ הברסה (בורצנלנד), טרנסילבניה
מושל	Mihai-Florin Apafi
בירת הכפר	פרז'מר
שטח	60.48 קמ"ר
גובה	522 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בכפר	8,647 (1 בדצמבר 2021)
קואורדינטות	45°43′12″N 25°40′20″E / 45.72000°N 25.67222°E / 45.72000; 25.67222
אזור זמן	UTC +2
http://www.zarnesti.go.ro/
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת רומניה מוגדלת)   בוקרשט קלוז' נאפוקה טימישוארה יאשי קונסטנצה קראיובה גאלאץ בראשוב פלוישט אוראדיה אוקראינה מולדובה אוק. בולגריה סרביה הונגריה ס. הים השחור פרז'מר (למפת רומניה רגילה)   בוקרשט קלוז' נאפוקה טימישוארה יאשי קונסטנצה קראיובה גאלאץ בראשוב פלוישט אוראדיה אוקראינה מולדובה אוק. בולגריה סרביה הונגריה ס. הים השחור פרז'מר tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

פרז'מר (ברומנית: Prejmer, בהונגרית: Prázsmár; בגרמנית: Tartlau) הוא כפר גדול (קומונה) בחלק הדרום-מזרחי של חבל טרנסילבניה שברומניה, ב"ארץ הברסה" או בגרמנית - בורצנלנד, הנמצא 18 ק"מ צפונית מזרחית לעיר בראשוב. הכפר ידוע בזכות הכנסייה המבוצרת שנמצאת בו. הקומונה פרזמ'ר מורכבת כיום מיישוב מרכזי ובעל אותו שם, פרז'מר, עיירה לשעבר, היישוב לונקה קלניקולוי (פרקשוואגו) - 3 ק"מ מהמרכז, ווהיישוב הקטן סטופיני פרזמ'רולוי (בגרמנית:רוהראו, בהונגרית:מהשקרט) הנמצא 4 ק"מ מהמרכז.

הכפר נחצה על ידי הנהר אולט אליו נשפך היובל ראול נגרו ("הנחל השחור" - בהונגרית: פקטיג')

מתיישבים דוברי גרמנית^[1] הגיעו לראשונה לאזור בסביבות 1150, בהזמנת מלך הונגריה גזה השני. ב-1211 מלך הונגריה אנדראש השני הזמין את אבירי המסדר הטבטוני להתיישב באזור פרז'מר. כדי שיהוו מחסום לפולשים אפשריים מכיוון מעבר ההרים של בוזאו. זו גם הפעם הראשונה שפרז'מר מוזכרת בכתובים. אבירי המסדר הקימו במקום את מבצר טרטלאו עם הכנסייה בשנים 1212– 1213^[2] כחלק מהתיישבותם בארץ הברסה (בורצנלנד). האבירים הטבטוניים סולקו ב-1225 על ידי אותו המלך אנדראש השני ששב ממסע הצלב, ובמקומם באו הנזירים הציסטרציאנים. אז התחילה להתפתח בקרבת המבצר העיירה טרטלאו או פרזמ'ר והיא הפכה ליישוב המזרחי ביותר של הסקסונים הטרנסילבנים.

במשך הדורות שלאחר מכן, תוך כדי מלחמות, נכבש הכפר, שהיה מיושב בגרמנים (סקסונים טרנסילבנים) נתינים של ממלכת הונגריה או של נסיכות טרנסילבניה, על ידי פולשים טטרים, הונגרים, עות'מאנים, קוזקים ורומנים מנסיכות מולדובה. המבצר עצמו נכבש רק פעם אחת, בשנת 1611, על ידי נסיך טרנסילבניה גאבור באטורי.

רוב התושבים ממוצא גרמני עזבו לגרמניה לאחר מהפיכת 1989.

בשנת 1800 חיו בכפר 2300 גרמנים (סקסונים טרנסילבנים) ו-1000 רומנים.

במפקד בשנת 2011 מספר הכפר הגדול היה 8,472 תושבים, לעומת 8,316 בשנת 2002. מבחינה אתנית הייתה האוכלוסייה מורכבת בשנת 2011 מ:רומנים (86,74%), צוענים (6,02%) והונגרים (1,82%) וגרמנים (% 0.8). לגבי 4.51% אין מידע על שייכתם האתנית. לפי שייכות דתית - התושבים, נוצרים באמנותם, מתחלקים בין רוב נוצרי-אורתודוקסי (89,06%), רומיים-קתוליים (1,56%), פנטקוסטלים (1,3%) ושדתם אינה ידועה (4,57%)

ערך מורחב – הכנסייה המבוצרת של פרז'מר

הכנסייה המבוצרת של פרז'מר היא "כנסיית מפלט" (אנ') שבנייתה החלה בתחילת המאה ה-12 על ידי אבירי המסדר הטבטוני ובהמשך על ידי הסקסונים הטרנסילבנים. היא חלק מאתר המורשת העולמית של הכפרים עם הכנסיות המבוצרות בטרנסילבניה. הכנסייה שהייתה במקורה קתולית הפכה ללותרנית בעקבות הרפורמציה הפרוטסטנטית במאה ה-16.

• הכביש הארצי DN10 עובר ליד פרז'מר.
• קו רכבת מחבר את פרז'מר עם בראשוב.

מדיה וקבצים בנושא פרז'מר בוויקישיתוף