פלגרה

פלגרה
Pellagra

חולה פלגרה עם פצעים עוריים
תחום	אנדוקרינולוגיה
גורם	niacin deficiency
תסמינים	שלשול, הזיה
טיפול	ויטמין B3 niacinamide ויטמין B1 niacinamide hydriodide
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine	article/985427
DiseasesDB	9730
MeSH	D010383
MedlinePlus	000342
סיווגים
ICD-10	E52
ICD-11	5B5C.0

פֵּלַגְרָה (באנגלית: Pellagra) היא מחלה שמקורה במחסור כרוני בוויטמין B3 (ניאצין).

המחסור בוויטמין B₃ יכול להתפתח כתוצאה מדיאטה דלת ויטמין B₃ או דלת טריפטופן, בגלל עודף בצריכת הלאוצין או בגלל פגם במערכות הגוף המונע את קליטת הוויטמין. המחלה יכולה להגרם גם משינוי במטבוליזם של חלבון בהפרעות כמו תסמונת קרצינואידית. מחסור בחומצה האמינית ליזין יכולה לגרום גם למחסור בניאצין.

שם המחלה נוצר מהלחם שתי המילים pelle (עור) ו-agra (עבה) - העור המעובה הוא אחד התסמינים של המחלה. עוד בין תסמיני המחלה: עייפות, רגישות לאור השמש, דלקות בעור, הפרעות עיכול, בלבול ולבסוף שיטיון ומוות.

ילידי אמריקה נהגו להשרות ולבשל את גרעיני התירס בתמיסה בסיסית (מים עם בסיס כגון סידן הידרוקסידי), תהליך המאפשר ספיגה במעי של ויטמין B₃ והחומצה האמינית החיונית טריפטופן, הנמצאים בתירס. אולם, כשהתירס הובא מ"העולם החדש" לאירופה, אסיה ואפריקה, לא הייתה מודעות לחיוניותו של שלב זה בהכנת מאכלים המבוססים על תירס. באזורים בהם התזונה התבססה על קמח תירס (כמו רומניה, ספרד, צפון איטליה ודרום ארצות הברית) חלו רבים בשל כך בפלגרה.

פלגרה תוארה לראשונה בספרד ב-1735. תיאור זה הוביל לכינוי המחלה בשם "הצרעת האוסטרית" והוא מוכר כתיאור הפתולוגי הראשון של תסמין. מכיוון שהמחלה הייתה נפוצה בעיקר באוכלוסיות שמזונן מבוסס על תירס, האמינו במשך שנים כי התירס עצמו נושא בתוכו מרכיב רעיל, או שהוא היה נושא מחלות. היו גם שהאמינו שהוא מועבר על ידי חרקים.

את גורם המחלה גילה הרופא היהודי יליד הונגריה ג'וזף גולדברגר, שערך ניסוי על עצמו ועל עוד 15 מתנדבים, מרביתם אסירים, שזכו לחנינה לאחר השלמת הניסוי בהצלחה. במהלך הניסוי חיו גולדברגר ועוזריו בתנאים דומים לתנאים בהם חיו חולי הפלגרה וכך, תוך כדי אלימינציה של הגורמים האפשריים, מצא גולדברגר את סיבת המחלה^[1]. גולדברגר הבחין כי מזונם של החולים בפלגרה לא כלל בשר וחלב והיה מבוסס יותר על קמח תירס, ביסקוויטים, וסירופ מקנה הסוכר. בשנת 1915 שנה שבה רק במדינת מיסיסיפי מתו 1,535 בני אדם מפלגרה, באישור מושל המדינה ג'.ה. וילר, ערך גולדברגר ניסוי ראשון על אסירים בבית הסוהר רנקין באותה מדינה. אחרי מחקרים מרובים באמצעות תוכניות תזונה שונות שנערכו על אסירים למשך כמה שנים, היה גולדברגר מסוגל להוכיח שאנשים שצרכו תזונה המבוססת על כמויות גדולות של תירס עד כדי הזנחת דברי מזון מסוג אחר, ובהיעדר מוחלט של חלבונים מן החי או קטניות, היו בסיכון גבוה לחלות בפלגרה. על אף מחקריו המדויקים, תגליתו של גולדברגר וטענתו לגבי השפעתה של תזונה על המחלה, נמצאה בלתי מקובלת מבחינה חברתית ופוליטית והוא התקשה להשיג מימון בטיפול בפלגרה לפי שיטתו. מאוחר יותר, ב-1937 גילה קונרד אלווהיים את המנגנונים הספציפיים של היווצרות המחלה על רקע חוסר בסוג של ויטמין B שנקרא ניאצין (B3 או ויטמין PP), יחד עם רמות נמוכות של החומצה האמינית טריפטופן. לפתרון הטיפולי במחלה תרם גם ד"ר תום שפיס (1902–1960).

פלגרה מתוארת ברפואה כארבעת ה-D (משום שבאנגלית התסמינים הללו מתחילים באות D): שלשול (Diarrhea), דרמטיטיס (Dermatitis), שיטיון (דמנציה - dementia) ומוות (Death). תסמינים נוספים:

• רגישות גבוהה לאור
• תוקפנות
• גלוסיטיס
• נגעי עור אדומים
• אינסומניה
• חולשה
• בלבול מנטלי
• אטקסיה (שיתוק)
• קרדיומיופטיה מורחבת (הרחבה של החדרים בלב)

מדיה וקבצים בנושא פלגרה בוויקישיתוף

• קרן לנדסמן, המגפה שלא היתה, סוף העולם - מבט מהיציע.
• פלגרה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא מחלות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.