פורטל:היישוב

המאורעות הוא כינוי שניתן לסדרה של התקפות של ערביי ארץ ישראל על תושביה היהודים. הם כונו על שם השנה (בלוח העברי) שבה התרחשו.
מאורעות תר"פ - פרעות תרפ"א - מאורעות תרפ"ט - מאורעות אוקטובר 1933 - מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט

בר גיורא - השומר - ארגון המגן - גדוד נהגי הפרדות - הגדודים העבריים - ההגנה - פלמ"ח - אצ"ל - לח"י - תנועת המרי העברי - משטרת היישובים העבריים - נוטרות - המשמר הנע - הנודדת - פלוגות הלילה המיוחדות (פלוגות אש) - פלוגות השדה - חי"ש - חיל המשמר - התע"ש - כוח המגן העברי - המשטרה המעולה - חיל הספר העבר-ירדני - משטרת המנדט

הרועה - ניל"י - הש"י

ראשית התעופה העברית בארץ ישראל - הקלוב הארצישראלי לתעופה - חברות תעופה עבריות ביישוב - מחלקת הטיס של הפלמ"ח

ראשית הימאות העברית בארץ ישראל (צי עברי, דגל עברי) - אגודת יורדי ים זבולון - בית הספר הימי זבולון - נמל חיפה - בית"ר - בית הספר הימי בצ'יוויטווקיה - נמל תל אביב - החבל הימי לישראל - בית הספר הימי בחיפה - מתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי - פלי"ם - צי הצללים.

חומה ומגדל - העלייה לחניתה - גדר הצפון - כביש הצפון - מצודות טגארט - ליל הגשרים - פריצת מחנה עתלית - פיצוץ תחנות הרדאר - הפריצה לכלא עכו - העלייה לביריה - דוד תדהר "הבלש העברי" - צ'ארלס אורד וינגייט "הידיד". צ'ארלס טגארט מקים גדר הצפון ומצודות טגארט. כופר היישוב. אברהם שפירא "זקן השומרים". ברכה פולד

• עלייה
• עליות קדומות לארץ ישראל
  • העליות בשנים 1700–1881
• עליות מראשית הציונות ועד קום מדינת ישראל
  • העלייה הראשונה (1882–1903)
  • העלייה השנייה (1904–1914)
  • העלייה השלישית (1919 -1923)
  • העלייה הרביעית (1924 -1929)
  • העלייה החמישית (1929 -1939)
  • עליית הנוער

המעפילים

• ההעפלה: העלייה הבלתי לגלית, שנועדה להעלות ארצה עולים (שכונו מעפילים) חרף הגבלות ואיסורי שלטונות המנדט.
• עליית אף על פי: ארגון ההעפלה של תנועת בית"ר והאצ"ל. פעלה משנת 1934 ועד לשלבים הראשונים של מלחמת העולם השנייה.
• המוסד לעלייה ב': הגוף המארגן של ההעפלה מטעם הנהגת היישוב וארגון "ההגנה".
• הבריחה: העברה של המוני יהודים ניצולי שואה, החל מסוף מלחמת העולם השנייה, ממזרח וממרכז אירופה אל חופי הים התיכון, שם עלו על ספינות המעפילים של המוסד לעלייה ב' בדרכם לארץ ישראל.
• אירועים בולטים: טביעת הספינה פאטריה - טביעת הספינה סטרומה - גירוש מעפילי אקסודוס

• חיים ויצמן: יו"ר הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית (הנהיג בפועל את היישוב משנת 1921 ועד להעברת הסמכויות בארץ לסוכנות היהודית ב-1929).
• דוד בן-גוריון: מזכ"ל ההסתדרות הכללית (1921-1935), יו"ר הסוכנות היהודית (1935-1948) ויו"ר מנהלת העם (1948).
• חיים ארלוזורוב: ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית (1931-1933).
• משה שרת: ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית (1933-1948).
• יצחק בן צבי: יו"ר הנהלת הוועד הלאומי (1931-1944).
• דוד רמז: מזכ"ל ההסתדרות הכללית (1935-1945) ויו"ר הנהלת הוועד הלאומי (1945-1948).

• א"ד גורדון - הרב אברהם יצחק הכהן קוק - ברל כצנלסון - יצחק טבנקין - מאיר יערי - זאב ז'בוטינסקי - הרב מאיר בר-אילן.

• אהרן אהרנסון (ניל"י) - אליהו גולומב (ההגנה) - ישראל גלילי (ההגנה) - משה סנה (ההגנה) - יצחק שדה (הפלמ"ח) - יגאל אלון (הפלמ"ח) - מנחם בגין (אצ"ל) - אברהם תהומי (אצ"ל) - דוד רזיאל (אצ"ל) - אברהם שטרן (יאיר) (לח"י) - יצחק שמיר (לח"י)

• עקיבא אריה ויס: מיוזמי ומקימי שכונת אחוזת בית שממנה צמחה העיר תל אביב. עמד בראש האגודה בשנים 1906–1910, מיום הווסד האגודה ועד השלמת בניית בתיה הראשונים.
• מאיר דיזנגוף: ראש עיריית תל אביב בשנים 1922–1925 ו- 1928 -1936.
• דוד בלוך-בלומנפלד: ראש עיריית תל אביב בשנים 1925–1928.
• משה שלוש: ראש עיריית תל אביב בשנת 1936 (נבחר אך לא אושר על ידי שלטונות המנדט הבריטי).
• ישראל רוקח: ראש עיריית תל אביב בשנים 1937–1955.
• אברהם קריניצי: ראש עיריית רמת גן בשנים 1926–1969.
• שבתי לוי: ראש עיריית חיפה בשנים 1940–1951.
• עובד בן עמי:מייסד נתניה וראש העירייה 1929–1957.

(בשמותיהן כיום)

• תל אביב, העיר העברית הראשונה.
• פתח תקווה, "אם המושבות", המושבה הראשונה שהוקמה בתהליך היציאה מחומות ירושלים.
• ראשון לציון - נס ציונה - רחובות - ראש פינה - זכרון יעקב - חדרה - כנרת (מושבה) - כפר תבור - כפר סבא - רמת גן - עפולה, בירת העמק - הרצליה - מטולה - אילניה - יסוד המעלה - משמר הירדן - גדרה - מגדל העמק - מגדל - מנחמיה - פוריה עילית - פרדס חנה - קריית אתא - כפר יונה - בני ברק - הוד השרון - נהריה - שבי ציון - יסוד המעלה - כפר תבור - יבנאל - מנחמיה - גבעת עדה - בת שלמה - קריית חיים - קריית ביאליק - קריית מוצקין.

הקואופרציה במרחביה - הקיבוץ המאוחד - הקיבוץ הארצי - חבר הקבוצות והקיבוצים - הקיבוץ הדתי.

(בשמותיהם כיום)

דגניה א' - דגניה ב' - כפר גלעדי - נהלל - יגור - עטרות - נען - גבעת ברנר - באר טוביה - כפר מל"ל - כפר ורבורג - כפר יהושע - כפר יחזקאל - תל עמל (ניר דוד), ראשון ישובי המגדל וחומה - חניתה - טירת צבי - נגבה - ניצנים - רוחמה - יד מרדכי - רמת רחל - חניתה - בלפוריה - גבת - גבע - רמת הכובש - מעלה החמישה - קריית ענבים - עין שמר - מרחביה (קיבוץ) - מרחביה (מושב) - כנרת (הקיבוץ) - כפר רופין - 11 הנקודות בנגב - קריית ענבים.

קרן קיימת לישראל - הסוכנות היהודית - המשרד הארצישראלי - קרן היסוד - יק"א - פיק"א - קהילת ציון אמריקאית - רסקו - הכשרת היישוב

• יהושע חנקין: סוחר קרקעות המפורסם כגואל אדמות הארץ. עסק ברכישת קרקעות וסייע להתיישבות יהודית בארץ התקופת היישוב.
• מנחם אוסישקין: יושב ראש הקרן הקיימת לישראל בתקופת היישוב.
• ארתור רופין: מאבות ההתיישבות בארץ בתקופת היישוב. הקים את המשרד הארצישראלי שניהל את פעולות ההתיישבות של התנועה הציונית.
• אוטו ורבורג: מדינאי ציוני שהיה ממקימי המשרד הארצישראלי ביפו וממקימי חברת הכשרת היישוב.
• פרנץ אופנהיימר: מאבות ההתיישבות הקאופרטיבית. על פי שיטתו נוסדה הקואופרציה במרחביה.
• אברהם הרצפלד: מהפעילים המרכזיים של הקמת נקודות התיישבות ברחבי הארץ בתקופת היישוב. לימים חבר כנסת.
• שלמה לביא: מאבות התנועה הקיבוצית. אבי רעיון הקבוצה הגדולה (שהפכה במרוצת הזמן לקיבוץ). לימים חבר כנסת.
• לוי אשכול: איש התיישבות, כלכלה וביטחון בתקופת היישוב, מייסד מקורות והעומד בראש הקמת 11 הנקודות בנגב. לימים ראש ממשלת ישראל.
• ריכרד קאופמן: אדריכל ומתכנן ערים. אבי התשתית התכנונית של מושבים וקיבוצים בתקופת היישוב. כן תכנן את העיר עפולה וחלקים משכונות הגנים בירושלים.
• שבתאי לוז'ינסקי: פעיל המוסד לעלייה ב', מייסד חברת אבן.
• אריך מנדלסון: אדריכל בעל שם עולמי שתכנן מבנים עירוניים בעלי ערך בתקופת היישוב.
• יוסף ויץ. מראשי קרן קיימת לישראל ומהפעילים המרכזיים בהתיישבות וברכישת קרקעות בתקופת היישוב ובימי ראשית המדינה.
• שמחה בלאס: המתכנן העיקרי של מפעלי מים ביישוב (ובהם מפעלי מים אזוריים, מפעלי מקורות וקו המים ל-11 הנקודות). לימים ראש המתכננים של המוביל הארצי, יוזם שיטת ההשקיה בטפטוף וממציא הטפטפות.
• אלכסנדר ברוולד - צייר ואדריכל, מתכנן בניין הטכניון הישן.

• תחיית הלשון העברית
• אליעזר בן-יהודה
• מלחמת השפות
• גדוד מגיני השפה
• ערכים ב"ויקיפדיה" הקשורים לתחיית הלשון העברית

• קול ירושלים: השידור העברי של רדיו המנדט. החל בשידוריה ב 30 במרץ 1936.
• קול ישראל.

תחנת השידור של ארגון ההגנה: החלה בשידוריה ב 13 במרץ 1940. קול ישראל תחנת הרדיו הממלכתית של מדינת ישראל היא המשכה הישיר.

• קול ציון הלוחמת: תחנת השידור של האצ"ל. החלה בשידוריה בשנת 1939 והייתה ככל הנראה תחנת השידור המחתרתית הראשונה בעולם.
• קול המחתרת העברית: תחנת השידור של הלח"י. החלה בשידוריה בשנת 1941. בין קרייני התחנה נכללה גאולה כהן, לימים חברת הכנסת.

ראו גם: תולדות העיתונות בא"י

הצבי - חבצלת - הלבנון - דואר היום - דבר - הארץ - הירדן - עיתון מיוחד - המשקיף - החרות - הצופה - משמר - הבוקר - ידיעות אחרונות - מעריב - The Palestine Post - קול העם - חדשות הערב - הגה.

• חזית העם: שבועון של האגף הקיצוני של התנועה הרוויזיניסטית. הופיע בין השנים 1931 ל 1934.
• העולם הזה: שבועון חדשות בתקופת היישוב ובימי המדינה. נוסד בשנת 1937 על ידי העיתונאי אורי קיסרי ונקרא בראשיתו "תשע בערב". שמו הוחלף ל"העולם הזה" בשנת 1946. השבועון כלל שפע צילומים והתרכז בענייני תרבות, אמנות ואופנה. לאחר קום המדינה נרכש על ידי אורי אבנרי והפך לשבועון פוליטי אנטי ממסדי.

• הגלגל: שבועון בעברית של תחנת השידור המנטורית בעברית "קול ירושלים". הופעתו החלה בבשנת 1943 ונמשכה עד לסמוך להקמת המדינה.
• דבר השבוע: שבועון חדשות. הוצא לאור על ידי העיתון "דבר", החל משנת 1946. בימי המאבק על הקמת המדינה היה רב תפוצה והביא צילומים בלעדיים מזירות האירוע ומאזורי הקרבות. בשנות השישים הפך למוסף השבת של "דבר". הופעתו חדלה עם סגירת "דבר".
• עיתון מיוחד: שבועון שיצא לאור בין השנים 1933 -1952 ועסק בפלילים וברכילות על חיי האישים בארץ ישראל. נחשב לעיתון הראשון בארץ ישראל שעסק בעניינים רכילותיים. "עיתון מיוחד" הוא העיתון הראשון בארץ ישראל שהשתמש בצבע בהדפסתו.

עתוננו לילדים קטנים - דבר לילדים - משמר לילדים - במעלה

ברל כצנלסון - משה ביילינסון - איתמר בן אב"י - נח מוזס - עזריאל קרליבך - משה יוסף גליקסון - אורי קיסרי - דוד זכאי - זלמן שזר - הרצל רוזנבלום - אייזיק רמבה - יוסף הפטמן - גרשון אגרון - חביב כנען - ברכה חבס - גרשום שוקן - אלכסנדר זאובר - משה בריליאנט.

אריה נבון - יוסף בס.

• חיים נחמן ביאליק: המשורר הלאומי. חי ויצר בארץ ישראל בשלוש עשרה שנות חייו האחרונות.
• שאול טשרניחובסקי: מאבות השירה העברית. יוצר שירת הטבע שהושפע מתרבות יוון העתיקה. חי ויצר בארץ ישראל ב 12 שנות חייו האחרונות.
• אחד העם: הוגה דעות לאומי. מראשי חובבי ציון. מאבות הספרות והפובליציסטיקה העברית. חי ויצר בארץ ישראל ב 5 שנות חייו האחרונות.

יוסף חיים ברנר - שלמה צמח - ש"י עגנון - רחל - אלכסנדר פן - אברהם שלונסקי - לאה גולדברג - יהודה בורלא - יצחק שמי - אשר ברש - ש. בן-ציון - חיים הזז - משה סמילנסקי - אביגדור המאירי - דבורה בארון - אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' (אז"ר) - נתן אלתרמן - אורי צבי גרינברג - ס. יזהר - משה שמיר - יגאל מוסינזון - יעקב אורלנד - חיים גורי - הכנענים - אהרון בן אור ‏(אורינובסקי).

• הוצאת דביר – נוסדה שנת 1922 בחו"ל על ידי חיים נחמן ביאליק. לאחר שביאליק עלה ארצה בשנת 1924, עברה ההוצאה לארץ ישראל.

• הוצאת אמנות

• הוצאת שטיבל

• הוצאת מצפה

• הוצאת שוקן – נוסדה בברלין בשנת 1931 על ידי זלמן שוקן. עברה לארץ ישראל בשנת 1935.

• ספרית פועלים – נוסדה בשנת 1939 על ידי הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.

• הוצאת הקיבוץ המאוחד – נוסדה בשנת 1940 על ידי הקיבוץ המאוחד.

• מחברות לספרות – נוסדה בשנת 1940 על ידי ישראל זמורה. לאחר גלגולים אחדים היא כיום הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר.

• עם עובד – נוסדה בשנת 1941 על ידי ברל כצנלסון כהוצאת הספרים של ההסתדרות הכללית.

• הוצאת ראובן מס – נוסדה ב-1927 בברלין על ידי ראובן מס. עם עלייתו לישראל ב-1933 המשיך בה בפעילות ההוצאה לאור.
• הוצאת יזרעאל.

• אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, דוד תדהר, תל אביב, 1947
• אנציקלופדיה נעורים

• נחום גוטמן: בעל "בארץ לובנגולו מלך זולו".
• מרים ילן-שטקליס: בעלת "המסע אל האי אולי"
• ימימה אבידר טשרנוביץ: בעלת "שמונה בעקבות אחד"
• מירה לובה: בעלת "אי הילדים"
• לאה גולדברג: בעלת "ידידי מרחוב ארנון"
• אנדה עמיר-פינקרפלד: בעלת "סחרחרות פלא"
• לוין קיפניס. בעל "כתר הנרקיס"
• אליעזר שמאלי:בעל "ילדי היורה"

• התיאטרון הארץ ישראלי (התא"י): תיאטרון עברי שנוסד בברלין בשנת 1923 בניהולו של מנחם גנסין. עם שחקני התיאטרון נמנה שמעון פינקל שעבר לאחר מכן להבימה. התיאטרון על שחקניו עלה בשנת 1925. התיאטרון התפרק בשנת 1927.
• הבימה: התיאטרון הלאומי. נוסד במוסקבה בשנת 1919. שחקני התיאטרון עלו לארץ בשנת 1926. התיאטרון נכנס למשכנו הקבוע "בית הבימה" בשנת 1946. דור מייסדיו וביניהם אהרון מסקין, חנה רובינא ויהושע ברטונוב היו מגדולי שחקני התיאטרון בארץ ישראל בתקופת היישוב.
• האהל: "תיאטרון פועלי ארץ ישראל" שפעל בחסותה של ההסתדרות הכללית. נוסד בשנת 1925 על ידי הבמאי משה הלוי. פעל במשך כל תקופת היישוב ובשני העשורים הראשונים של המדינה. העלה בעיקר מחזות תנכיי"ם ועבריים. הצלחתו הגדולה ביותר הייתה הצגת החייל האמיץ שוויק בגילומו של מאיר מרגלית, שהוצגה מאות פעמים במשך עשרות שנים.
• התיאטרון הקאמרי: התיאטרון העירוני של תל אביב. מהגדולים והחשובים בתיאטראות ישראל. נוסד בשנת 1944 על ידי הבמאי יוסף מילוא וארבעה שחקנים. כעבור זמן לא רב הצטרפו אליו מי שהיו לימים גדולי שחקניו יוסף ידין וחנה מרון. בשנת 1948, בעת מלחמת העצמאות, העלה את המחזה "הוא הלך בשדות" שהיה המחזה הראשון שהביא לבמה את דמותו של הצבר והוקדש לנופלים במערכה.
• הקומקום: התיאטרון הסאטירי הראשון בארץ ישראל שהוקם על ידי אביגדור המאירי בשנת 1927 ונסגר לאחר זמן קצר.
• המטאטא: תיאטרון סאטירי. נוסד בשנת 1928. מלבד הבלטת הצדדים הסאטיריים של חיי היישוב, יצר סאטירה חריפה על שלטונות המנדט הבריטי. בין שחקניו בלטו יעקב טימן, בצלאל לונדון ושמואל רודנסקי, שלימים עבר להבימה. התיאטרון נסגר בשנת 1954.
• לי-לה-לו: תיאטרון מוזיקלי. שם שיחקה ושרה, בין היתר, שושנה דמארי.

• מוזיאון תל אביב לאמנות - נוסד בשנת 1932 ב"בית דיזנגוף".
• המשכן לאמנות על שם חיים אתר - נוסד בעין חרוד בשנת 1937.
• מוזיאון רוקפלר - נפתח בירושלים בשנת 1938 ושימש כמוזיאון הרשמי של המנדט הבריטי ובו שכנו משרדי מחלקת העתיקות המנדטורית.
• בית הנכות בצלאל - נוסד על ידי בוריס ש"ץ ונוהל על ידי מרדכי נרקיס. על אף שנות פעולתו הקצרות (1925–1929) שימש אוסף האומנות במוזיאון כבסיס להקמת אוסף האומנות של מוזיאון ישראל בשנת 1965.

• האורקסטרה של ראשון: התזמורת הראשונה בארץ ישראל בתקופת היישוב. פעלה בשנותיה הראשונות של המושבה ראשון לציון. הייתה למרכז תרבותי ביישוב. שמה הפך למיתוס.
• האורטוריה הארץ ישראלית: הרכב שהופיע משנות העשרים באורטוריות, בהן היו רוב השירים והטקסטים בשפה העברית והושם דגש על נושאים יהודיים ותנכיי"ם.
• התזמורת הפילהרמונית הישראלית

התזמורת מן הנודעות בעולם נוסדה בתקופת היישוב בשנת 1936 על ידי נגנים נודעים מעולי גרמניה, שעלו בימי העלייה החמישית. שמה מייסודה היה "התזמורת הסימפונית הארצישראלית" ובשנת 1946 שונה ל"תזמורת הפילהרמונית הארץ ישראלית" בימי המדינה הפכה ל"תזמורת הפילהרמונית הישראלית".

• האופרה הארצישראלית: האופרה הראשונה בארץ ישראל בתקופת היישוב. נוסדדה על ידי מרדכי גולינקין פעלה משנת 1923 עד לשנת 1940.
• האופרה הישראלית נוסדה בשנת 1947 על ידי אדיס דה פיליפ ונקראה גם היא כשם קודמתה האופרה הארץ ישרלית. המשיכה לפעול בימי ראשי המדינה תחת השם הואפרה הישראלית.
• האופרה העממית הארץ ישראלית: אופרה בתקופת היישוב שפעלה בארץ ישראל בשנות ה-40. הציגה בין היתר את האופרה העברית הראשונה דן השומר.

• אמני במה ובידור: חנה רובינא - אהרון מסקין - שמעון פינקל - מאיר מרגלית - שמואל רודנסקי - יוסף ידין - חנה מרון - יעקב טימן - אלכסנדר יהלומי - רפאל קלצ'קין

• מלחינים: יואל אנגל - נחום נרדי - חנינא קרצ'בסקי - פורדהאוס בן ציסי - מרק לברי - משה וילנסקי - דניאל סמבורסקי - אלכסנדר ארגוב - מרדכי זעירא - דוד זהבי

• פזמונאים: מרדכי זעירא - חיים חפר - לוין קיפניס

• זמרים: ברכה צפירה - אסתר גמליאלית - שושנה דמארי - יוסף גולנד - טובה פירון

• ציירים: נחום גוטמן - ראובן רובין - אנה טיכו - זאב רבן - אבל פן - יוסף זריצקי - ישראל פלדי - ציונה תג'ר - לודוויג בלום - פרנץ קראוס - הרמן שטרוק - צבי שור

• פסלים: בוריס ש"ץ - אברהם מלינקוב - זאב בן-צבי - בתיה לישנסקי - חנה אורלוף - משה ציפר - יצחק דנציגר

• אורה חדשה: חברת הסרטים הראשונה בארץ ישראל. נוסדה ב-1914 על ידי עקיבא אריה ויס.
• חברת מולדת: חברת סרטים מיסודו של נתן אקסלרוד שפעלה במשך חמש שנים מסוף שנות העשרים. הפיקה סרטי פרסומת קצרים לתעשייה הארץ ישראלית. כן הפיקה סרטי תעודה קצרים על אירועים ביישוב כהנחת קו צינור הנפט מעיראק לחיפה, הקמת תל מונד והנחת אבן הפינה לנתניה. כן הפיקה החברה יומן חדשות ארץ ישראלי ראשון יומן מולדת, שהופעתו לא הייתה סדירה, אלא הופק לכבוד אירועים ביישוב, העדלאידע, הקמת יישובים וביקורי אורחים מחו"ל.
• ויהי בימי: קומדיה קצרצרה שהפיק נתן אקסלרוד בשנת 1932 על רקע חגיגות העדלאידע והייתה הסרט העלילתי הראשון בארץ ישראל.
• עודד הנודד: הסרט העלילתי הראשון בארץ ישראל באורך מלא. הופק בשנת 1933 כסרט אילם על ידי נתן אקסלרוד. זכה להצלחה קופתית גדולה.
• יומן אגא: יומן חדשות שהופק על ידי ברוך אגדתי בשנים 1931–1934. הופיע במועדים בלתי קבועים.
• זאת היא הארץ: סרט תיעודי שהפיק ברוך אגדתי, שהורכב מקטעים שצולמו עבור יומן אגא שבניהולו וכן מקטעים שצולמו במיוחד עבור הסרט.
• יומן כרמל: יומן חדשות שבועי שנוסד על ידי נתן אקסלרוד בשנת 1935, באמצעות חברת "סרטי כרמל" שיסד. בשנת 1936 הפך ליומן מדבר. תיעד את כל המתרחש ביישוב. צילומיו מהווים מקור רב ערך לתולדות היישוב.
• בית במדבר: סרט שהופק בשנת 1947 אודות המאבק של חלוצי בית הערבה בתנאי הטבע הקשים והאדמה המלוחה, והפיכת היישוב לפורח.
• דמעת הנחמה הגדולה: סרט דוקומנטרי אודות יישובים ואתרי נוף בארץ ישראל. הופק בשנת 1947 צולם ובוים על ידי במאי סרטים שהגיע ארצה עם צבא אנדרס.

מוסדות - האוניברסיטה העברית בירושלים - בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי - הטכניון - בצלאל - בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה - גימנסיה הרצליה - בית הספר הריאלי העברי בחיפה - הגימנסיה העברית רחביה - אליאנס סמינר לוינסקי

מחנכים - חיים בוגר, ארתור בירם, אלכסנדר דושקין, יצחק הירשברג, יוסף ויתקין, דוד ילין, זיגפריד להמן, בן ציון מוסינזון, צבי נשרי, ישראל סדן, עקיבא ארנסט סימון, רחה פריאר

• תערוכות אמני ארץ ישראל במגדל דוד
• יריד המזרח
• העדלאידע
• כנס מחולות העם בדליה

• הפועל
• מכבי
• המכביה

• כ"ט בנובמבר: ב-29 בנובמבר 1947 (מועד שנקרא מאז ואילך בתולדות מדינת ישראל בשם "כ"ט בנובמבר") התכנסה עצרת האו"ם באתר הנופש בלייק סכסס שבמדינת ניו יורק, להצביע על הצעת ועדת האו"ם לעניין ארץ ישראל על חלוקתה של ארץ ישראל המנדטורית למדינה יהודית ולמדינה ערבית (תוכנית החלוקה).

• ועדת המצב: ועדה שנוסדה על ידי הנהגת היישוב לקראת הקמת המדינה לשם הכנת הקמתו של מנגנון המדינה, משרדי הממשלה והשירותים הציבוריים שיחליפו את השלטון הבריטי.

• מפקד העם: מערכת לגיוס כללי ביישוב בתקופה שבין הכ"ט בנובמבר ועד להכרזת העצמאות, שנוסדה על ידי הנהגת היישוב וארגון ההגנה. המערכת כוננה שיטת גיוס שכללה פרסום צווי גיוס בעיתונות, הקמת לשכות גיוס, עריכת בדיקות כושר גופני והמגויסים נשלחו לבסיס קלט.

• משמר העם: יחידת מתנדבים שהוקמה בספטמבר 1947 בירושלים לשמירת הסדר הציבורי והורכבה מאנשים מעל גיל גיוס ומאנשים שלא התגייסו מסיבות בריאות. משמר העם מילא תפקיד חשוב בזמן המצור על ירושלים בחלוקת מזון, מים ודלק ובשמירה על הסדר בעיר. בו בזמן הוקמה גם יחידה של משמר העם בחיפה

• מועצת העם: הפרלמנט של היישוב שהוקם על ידי ההנהלה הציונית ב-12 באפריל 1948, לקראת הכרזת המדינה. היו בו 37 חברים בעלי מעמד בהנהגת היישוב שנתמנו לפי מפתח פוליטי וארגוני.

• מינהלת העם: הקבינט של היישוב שהוקם על ידי ההנהלה הציונית ב-12 באפריל 1948, לקראת הכרזת המדינה, לנהל את ענייני היישוב והמלחמה. היו בו 13 חברים בראשות דוד בן-גוריון אשד נבחרו מבין 37 חברי מועצת העם, הפרלמנט של היישוב. בישיבת מועצת העם ב 12 במאי 1948 הוחלט ברוב של 6 נגד 4 על הכרזת העצמאות. במגילת העצמאות הוכרז על הפיכת מינהלת העם לממשלה הזמנית של מדינת ישראל.

• המלווה הלאומי: מלווה מרצון עליו החליטה מינהלת העם, לקראת הקמת המדינה, לשם מימון המערכה שעמד בה היישוב מאז כ"ט בנובמבר.

• הכרזת העצמאות: ביום שישי ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, בשעה ארבע אחר הצהריים, ערב תום שלטון המנדט הבריטי, שעתיד היה להסתיים למחרת ב 15 במאי, נתכנסה מועצת העם לישיבה חגיגית במוזיאון תל אביב. דוד בן-גוריון יושב ראש מינהלת העם קרא את מגילת העצמאות, שהייתה מגילת היסוד של מדינת ישראל. במגילה הוכרז על הקמת המדינה. מינהלת העם הוכרזה כממשלה הזמנית ומועצת העם הוכרזה כמועצת המדינה הזמנית. בזאת תם פרק היישוב בתולדות עם ישראל והחלה תקופת מדינת ישראל. עם ישראל זכה לעצמאות מדינית בארצו לראשונה מזה כ-1800 שנה.