פול מורפי

פול מורפי
Paul Charles Morphy

לידה	22 ביוני 1837 ניו אורלינס, ארצות הברית
פטירה	10 ביולי 1884 (בגיל 47) ניו אורלינס, ארצות הברית
הישג בולט	היה אלוף העולם הלא רשמי בשנים 1852–1864
מד כושר מרבי	2743 (יוני 1859)
השכלה	אוניברסיטת טוליין, Spring Hill College
מקצוע נוסף	תאורטיקן של השחמט
מדינה	ארצות הברית

פול צ'ארלס מורפי (באנגלית: Paul Charles Morphy;‏ 22 ביוני 1837 – 10 ביולי 1884) היה שחמטאי אמריקאי, מגדולי השחמטאים בכל הדורות, אשר בתקופת חייו נחשב לשחמטאי הטוב בעולם. הוא חבר בהיכל התהילה העולמי של השחמט (אנ').

מורפי נכנס למד הכושר העולמי בשנת 1849, בגיל 12 ומוקם מיידית במקום השני בעולם. הוא עלה למקום הראשון בשנת 1852 ושמר עליו עד לשנת 1864, עת שיחק את משחקיו האחרונים.^[1] מורפי היה אחד מראשוני גאוני השחמט ששיחקו על פי החוקים המקובלים בתקופה המודרנית.

פול מורפי נולד ב-22 ביוני 1837 בניו אורלינס שבמדינת לואיזיאנה בארצות הברית, למשפחה אמידה ומכובדת ממוצא צרפתי־ספרדי. אביו, אלונצו מיכאל מורפי (Alonzo Michael Morphy), היה עורך דין, תובע כללי, ולבסוף גם שופט בבית המשפט העליון של לואיזיאנה. אימו, לואיז תרז פליסיטי לה קרפנטייר (Louise Thérèse Félicité Thelcide Le Carpentier), הייתה מוזיקאית מוכשרת, בת למשפחה צרפתית קריאולית. מורפי גדל בסביבה תרבותית, שבה שחמט ומוזיקה היוו גולת הכותרת של התכנסויות המשפחה בימי ראשון.

לדברי דודו, ארנסט מורפי, איש לא לימד את מורפי הצעיר לשחק שחמט, הוא למד מתוך צפייה במשחקים של אחרים. באחת מהפעמים, לאחר שהתבונן במשחק ממושך בין ארנסט ואביו אלונצו, פול הצעיר הפתיע את שניהם בהצהירו שארנסט היה צריך לזכות במשחק. האב והדוד כלל לא ידעו שפול מכיר את המסעים, ובטח שלא את האסטרטגיות. הפתעתם אף גברה כשפול הוכיח את טענתו, לאחר ששִחזר את העמדה ואת המסעים והדגים את הזכייה שדודו החמיץ.

לאחר אירוע זה אובחן מורפי על ידי משפחתו כשחקן בעל כישרון מפותח מכפי גילו, והוא עודד לשחק במפגשים המשפחתיים ובסביבה השחמטאית הקרובה. וכבר כשהיה בן 9 נחשב מורפי לאחד מטובי השחמטאים בניו אורלינס.

בשנת 1846 ביקר הגנרל וינפילד סקוט בעיר והודיע למארחיו כי הוא מעוניין לבלות ערב של משחקי שחמט עם שחקן מקומי איכותי. סקוט לא התעסק באופן יומיומי בשחמט, אולם החשיב את עצמו כשחקן ברמה גבוהה. להפתעתו, המתחרה שנבחר לשחק מולו היה ילד בן 9 קטן קומה, העונה לשם מורפי. סקוט נפגע, וחשב שהמארחים חומדים לצון. לבסוף הוא הסכים לשחק, אולם רק לאחר שהובטח לו כי משאלתו לשחקן מקומי חזק מולאה במלואה, וכי לפניו נמצא כישרון אמיתי, אשר סקוט לא יוכל להביס בקלות. מורפי ניצח בנקל, לא פעם אלא פעמיים, כאשר במשחק השני הכריז על מט כפוי בחלוף שישה מסעים בלבד. שני הפסדים לילד קטן היו מעל ומעבר לגנרל הגאוותן, ולאחריהם הוא סירב לשחק משחקי שחמט נוספים, פרש לחדרו ולעולם לא הסכים לשחק מול מורפי משחק נוסף.

בשנת 1850, כשמורפי היה בן 12, ביקר אמן השחמט ההונגרי יוהאן לבנטל בניו אורלינס. לבנטל היה שחקן מקצועני חזק שלעיתים קרובות הביס שחקנים צעירים ומוכשרים. הוא התייחס למשחק מול מורפי כבזבוז זמן, והסכים רק מתוך רצון טוב ומחווה כלפי השופט המכובד. כאשר מורפי הגיע למשחק, ליטף לבנטל את ראשו כמחווה אבהית. לאחר המסע ה-12 הבין לבנטל כי הוא ניצב בפני שחקן חזק. בכל פעם שמורפי בצע מסע טוב, גבותיו של לבנטל הורמו מעלה באופן שארנסט מורפי תיאר כ"קומי". לבנטל שיחק שלושה משחקים מול מורפי במהלך שהותו בניו אורלינס, והפסיד בשלושתם.

החל משנת 1850 נטש מורפי את משחק השחמט לזמן מה. הוא למד בשקדנות וסיים את הקולג' במובייל, אלבאמה בשנת 1854. הוא נשאר שנה נוספת, למד מתמטיקה ופילוסופיה וקיבל את התואר בהצטיינות יתרה. לאחר מכן התקבל לאוניברסיטת לואיזינה ללימודי משפטים, שם סיים את לימודיו וקיבל תואר בשנת 1857. נאמר שלקראת הבחינות הוא שינן בעל פה את כל החוקים של מדינת לואיזיאנה.

באותן שנים מצא עצמו מורפי פנוי, מאחר שעדיין לא הגיע לגיל החוקי שמאפשר עבודה כעורך דין. הוא קיבל הזמנה להשתתף בקונגרס השחמט האמריקני הראשון שאמור היה להתקיים בניו יורק, בסתיו 1857. בתחילה דחה מורפי את ההזמנה, אבל לאחר לחצים מצד דודו הסכים לבסוף לשחק. הוא הביס את כל יריביו, כולל את האמן הגרמני לואיס פאולסן בסיבוב האחרון. מורפי הוכתר כאלוף השחמט של ארצות הברית, אך הוא לא הושפע מהתהילה הפתאומית. על פי גיליון דצמבר 1857 של Chess Monthly "האופי הלבבי שלו, הענווה והנימוס הג'נטלמני הפכו אותו לחביב הקהל".

זמן קצר לאחר שחזר לניו אורלינס מורפי קיבל הזמנה לתחרות השחמט הבינלאומית בברמינגהאם, אנגליה, בקיץ 1858. בשנה זו היה מורפי עדיין צעיר מהגיל בו ניתן לעסוק בעריכת דין ולכן קיבל את ההזמנה ונסע לאנגליה. אולם במקום לשחק בתחרות, העדיף מורפי לשחק בסדרה של דו-קרבות מול כל השחקנים המובילים באנגליה, ואת כולם ניצח בקלות. היחיד שסירב לשחק מולו היה הווארד סטאונטון, שכבר היה רחוק משיא יכולתו. זה האחרון הסכים בתחילה להתמודד מול מורפי, אך לאחר שבחן את משחקו של מורפי החליט לבטל את ההתמודדות.

מאוחר יותר נמתחה ביקורת על הווארד סטאונטון, עקב ההימנעות מההתמודדות מול מורפי. ידוע שסטאונטון עבד על המהדורה של כתבי שקספיר במקביל, אך זה לא הפריע לו להשתתף בתחרות שחמט בזמן ביקורו של מורפי. סטאונטון טען כי האשמה היא במורפי, והוסיף, בין יתר הטענות, שלמורפי חסרו האמצעים לממן דו-קרב כזה, טענה לא סבירה בהתחשב בפופולריות של מורפי.

מורפי חיפש יריבים חדשים, ולכן חצה את תעלת למאנש לצרפת. שם שיחק בקפה דה לה רז'אנס בפריז, מרכז השחמט של צרפת. הוא ניצח בקלות בדו-קרב מול דניאל הארוויץ, שחמטאי מקצועי.

בפריז סבל מורפי מהתקף של דלקת במעיים. בהתאם לידע הרפואי של אותם הימים, הוא טופל באמצעות עלוקות, ואיבד כמות ניכרת מדמו עד כדי כך שלא היה מסוגל לעמוד ללא עזרה. למרות זאת התעקש מורפי להתמודד בדו-קרב מול אמן השחמט הגרמני אדולף אנדרסן, שנחשב על ידי רבים כשחקן החזק ביותר באירופה. למרות מחלתו ניצח מורפי בקלות, +7 -2 =2. כאשר נשאל לגבי תבוסתו, טען אנדרסן שהוא לא היה בשיא כושרו אבל הודה שבכל מקרה מורפי חזק ממנו והוא נוצח בדו-קרב הגון. אנדרסן גם העיד, שלדעתו, מורפי הוא השחקן החזק ביותר שאי פעם שיחק שחמט, חזק גם מהשחמטאי הצרפתי הידוע לואי שארל דה לה בורדונה.

הן באנגליה והן בצרפת הירבה מורפי לשחק משחקים סימולטניים כולל תצוגות של שחמט עיוור בהן שיחק באופן קבוע מול שמונה מתחרים בו זמנית. ברוב המקרים הביס את כל מתחריו. חלק מהמשחקים התפרסמו בכתובים, כמו המשחק נגד הדוכס מברונסויק והרוזן איזוארד בבית האופרה האיטלקי בפריז המכונה עד היום "משחק האופרה".

עדיין בן 21, מורפי היה כבר מפורסם למדי. בפריז, בשבתו בחדרו במלון באחד הערבים עם רעו פרדריק אדג', קיבל מורפי אורח לא צפוי. "אני הנסיך גליצין, אני רוצה לפגוש את מורפי" אמר האורח על פי אדג'. מורפי הזדהה לפני האורח וזה קרא "זה בלתי אפשרי! אתה צעיר מדי!". הנסיך הסביר שהוא היה בגבול סיביר כאשר שמע לראשונה על נפלאות מורפי. לאחד מחבריו לסוויטה היה עותק של עיתון שחמט שפורסם בברלין, Schachzeitung, ומאז רצה לפגוש את מורפי. הוא אמר למורפי שהוא צריך לבקר בסנקט פטרבורג, רוסיה, משום שמועדון השחמט בארמון הקיסרי יקבל אותו בהתלהבות.

באירופה קראו למורפי אלוף העולם. בנשף שנערך לכבודו בפריז, ב-4 באפריל 1859, הניחו זר דפנה על ראשו של פסל של מורפי, שגולף על ידי הפסל אויג'ן לקן. במפגש דומה בלונדון, לשם חזר באביב 1859, הוכרז מורפי בשנית כאלוף העולם. הוא אף הוזמן לפגישה פרטית עם המלכה ויקטוריה.

מורפי היה כה דומיננטי במשחקו עד שגם אמנים לא יכלו לאתגר אותו ללא יתרון בעמדת הפתיחה. במשחק סימולטני מול חמישה אמנים וביניהם ג'ול ארנו דה ריוויאר, שמואל בודן, תומאס וילסון בארנס, יוהאן לבנטל והנרי בירד, זכה מורפי בשני משחקים, הפסיד באחד ובשניים הנותרים סיים בתיקו.

דברי הקילוסין המשיכו עם חזרתו של מורפי לאמריקה, שם סייר בערים המרכזיות בדרכו לביתו. באוניברסיטת ניו יורק, ב-29 במאי 1859, סיים בנו של הנשיא מרטין ואן ביורן את ההצגה של מורפי בהכרזה "פול מורפי, אלוף העולם לשחמט". בבוסטון, בנשף בו השתתפו ראש עיריית בוסטון הנרי וואדסוורת' לונגפלו, נשיא אוניברסיטת הרווארד ודמויות נוספות הכריז ד"ר אוליבר ונדל הולמס על מורפי באותן המילים: "פול מורפי, אלוף העולם לשחמט". מורפי, בסיכום, הפך לידוען. עיתונים ביקשו ממנו לכתוב טורי שחמט, יצרנים ביקשו את תמיכתו ומועדון כדור בסיס נקרא על שמו.

לאחר שהביס את כל יריביו הרציניים, הצהיר מורפי כי לא ישחק עוד בדו-קרבות מבלי לתת ליריבו יתרון של רגלי ומסע. לאחר שחזר לביתו הודיע כי פרש ממשחק השחמט, ולמעט כמה אירועים יוצאי דופן, הפסיק מורפי כליל את הופעותיו בהתמודדויות פומביות.

לרוע מזלו, תחילת הקריירה המשפטית שלו נקטעה בשנת 1861 עם פרוץ מלחמת האזרחים האמריקנית. מורפי התנגד לפרישה, ולא שירת בצבא הקונפדרציה. במהלך המלחמה חי חלק מהזמן בניו אורלינס וחלק בפריז ובהוואנה, בירת קובה. ייתכן שעקב התנגדותו למלחמה, לא הצליח מורפי לבנות לעצמו פרקטיקה משפטית גם לאחר סיומה. ניסיונותיו לפתוח משרד עורכי דין נכשלו, כאשר לקוחותיו רצו לדבר על שחמט ולא על בעיותיהם המשפטיות.

מורפי בילה למעשה את שארית חייו בבטלה. מבחינה כלכלית לא היו לו בעיות עקב הונה של משפחתו, ולחזור לשחמט תחרותי סירב למרות הפצרות מעריציו הרבים. בהתאם להשקפה שרווחה בתקופתו של מורפי, השחמט נחשב לתחביב בלבד ולא לעיסוק רציני. לשחמטאי מקצוען התייחסו כאל מהמר מקצוען. רק עשרות שנים מאוחר יותר הגיע זמנו של השחמט המקצועני.

מורפי נמצא מת בגיל 47, בתוך האמבטיה שבביתו. מסקנות הנתיחה שלאחר המוות הראו שמותו נגרם כתוצאה משבץ מוחי, לאחר שנכנס למים קרים לאחר הליכה ממושכת בחום היום. האחוזה של משפחת מורפי, שנמכרה על ידי המשפחה בשנת 1891, הפכה לברנן, מסעדה מפוארת בניו אורלינס.

כיום, חובבים רבים רואים במורפי שחקן תחבולני מדהים ומסחרר, אשר הצטיין בהקרבת מלכתו ובמתן מט ליריביו מספר מסעים מבריקים לאחר מכן. סיבה אחת לרושם זה היא שספרי שחמט נוטים להדפיס מחדש משחקים מבריקים שלו. ישנם משחקים בהם עשה זאת, אך לא זה היה הבסיס של סגנונו השחמטאי. האמנים בני דורו העריכו את סגנונו כשמרני ביחס לסגנונם הראוותני של אמנים כלואי שארל דה לה בורדונה ואפילו אדולף אנדרסן. על כך כתב גארי קספרוב:

עצם העלאת השם פול מורפי... מזכירה לרבים מאוהבי השחמט את התקפותיו היוצאות מגדר הרגיל ואת תחבולותיו. אך מעטים יודעים שתחבולות אלה היו מבוססות על עקרונות אסטרטגיים עמוקים, כגון ריכוז מקסימלי של כלים, עליונות בפיתוח, ופתיחת טורים במרכז. מורפי הבין בעזרת חוש פנימי את חוקי האסטרטגיה השחמטית, ותודות לכך נחל ניצחונות מזהירים במספר כה רב.

— קספרוב,^[2]

ניתן להחשיב את מורפי כשחקן המודרני הראשון. אמנם חלק ממשחקיו אינם נראים מודרניים, אך זאת משום שהוא לא נזקק להתפתחות העמדתית האיטית בה נוקטים רבי אמנים מודרניים, או כאלו שהווארד סטאונטון, לואיס פאולסן ולאחר מכן וילהלם שטייניץ פיתחו. יריביו לא שלטו ברזי המשחק הפתוח, ולכן הוא שיחק בשיטה זו נגדם והעדיף עמדות פתוחות שכן הן הביאו אותו להצלחות מהירות. הוא שיחק משחקים פתוחים בצורה כמעט מושלמת, אך התמודד בכל סוגי העמדות, כאשר ההבנה השחמטאית שלו הייתה ברמה שהקדימה את זמנה בשנים רבות.

מורפי היה שחקן שידע באופן אינטואיטיבי מהו המהלך הטוב ביותר, ובהיבט זה דומה לו חוזה ראול קפבלנקה. בדומה לקפבלנקה, גם מורפי היה ילד פלא, תכנן את מהלכיו במהירות והיה קשה לנצחו. יוהאן לבנטל ואדולף אנדרסן ציינו מאוחר יותר שהיה קשה לנצחו משום שהוא ידע כיצד להתגונן והיה מסוגל לסיים בתיקו או אף לנצח משחקים בהם נקלע לעמדות קשות. בו בזמן, הוא היה קטלני כאשר קיבל עמדה מבטיחה. אנדרסן העיר במיוחד בנושא זה ואמר שמסע גרוע אחד נגד מורפי שקול לכניעה. "אני מנצח במשחקי ב-70 מסעים, אך מורפי עושה זה ב-20, וזה רק טבעי" אמר אנדרסן, כאשר הסביר את התוצאות הגרועות שלו מול מורפי.

לבן: פול מורפי שחור: הדוכס מברונסויק והרוזן איסוארד

7. Qb3 Qe7 8.

10. Nxb5 cxb5 11. Bxb5+ Nbd7 12. O-O-O Rd8 13. Rxd7 {הקרבת הצריח מביאה ללבן יתרון חומרי באזור הרלוונטי של הלוח. לשחור יתרון חומרי גדול אך הכלים העודפים לא משתתפים במשחק ולכן חסרי תועלת. כמובן שהלבן חייב לפעול במלוא האנרגיה כי אם המשחק לא יסתיים במט היתרון החומרי של השחור יכריע}

8 7 6 5 4 3 2 1 א ב ג ד ה ו ז ח

עמדה ממשחק שנערך בין מורפי ובין אדולף אנדרסן, בשנת 1858. מורפי הקריב צריח ושיחק 8. ר:ו4. המהלך ממחיש יכולת נדירה של ניתוח וחיזוי מהלך המשחק העתיד להתרחש.^[3].

במשחק זה מובאים כל המסעים כולל פרשנות (מורפי לבן)

1. ה4, ה5
2. פ-ו3, ד6
3. ד4, ר-ז4
4. ד:ה5, ר:ו3(למנוע החלפת מלכות וזכייה ברגלי)
5. מה:ו3, ד:ה5
6. ר-ג4,(איום במט סנדלרים),פ-ו6
7. מה-ב3!(איום כפול על ו7 ו-ב7),מה-ה7(אם הלבן ימשיך מה:ב-7, השחור יחזיר מה-ב4+ ויסלק את האיום)
8. פ-ג3, ג6(לחזק ההגנה על ב7)
9. ר-ז5(הפרש השחור רתוק),ב5
10. פ:ב5!(הקרבת הפרש לצורך התקפה חזקה),ג:ב5
11. ר:ב5+,פ-(ב8)-ד7,
12. 0-0-0,(התקפה על הפרש הרתוק, אין הגנה מספיקה),צ-ד8
13. צ:ד7(בכל זאת הלבן ינצח),צ:ד7
14. צ-ד1!(ואיך יציל השחור את הצריח),מה-ה6(שחרור הפרש הרתוק)

כאן המסע הטבעי לכאורה ר:ו6 אבל הלבן מפתיע:

1. ר:ד7+!!(על השחור לבחור בין מט לבין איבוד מלכה),פ:ד7.(השחור החובבן לא נכנע עדיין)
2. מה-ב8+(הקרבת המלכה),פ:ב8
3. צ-ד8 X

עמדות אלו ממחישות את סגנון משחקו מלא המרץ, ההעזה והראייה למרחוק. בכל אחת מהעמדות עומד מורפי לבצע את המסע שמבטיח את זכייתו. ניתן לנסות למצוא את המסע או להתבונן בפתרונות המביאים בכל פעם את המשחק המלא, כאשר המסע הזוכה מודגש.

8 7 6 5 4 3 2 1 א ב ג ד ה ו ז ח לבן מתחיל וזוכה. פתרון מורפי 1

8 7 6 5 4 3 2 1 א ב ג ד ה ו ז ח לבן מתחיל וזוכה. פתרון מורפי 2

8 7 6 5 4 3 2 1 א ב ג ד ה ו ז ח לבן מתחיל וזוכה. פתרון מורפי 3

8 7 6 5 4 3 2 1 א ב ג ד ה ו ז ח לבן מתחיל וזוכה. פתרון מורפי 4

8 7 6 5 4 3 2 1 א ב ג ד ה ו ז ח שחור מתחיל וזוכה. פתרון מורפי 5

8 7 6 5 4 3 2 1 א ב ג ד ה ו ז ח לבן מתחיל וזוכה. פתרון מורפי 6

8 7 6 5 4 3 2 1 א ב ג ד ה ו ז ח לבן מתחיל וזוכה. פתרון מורפי 7

8 7 6 5 4 3 2 1 א ב ג ד ה ו ז ח שחור מתחיל וזוכה. פתרון מורפי 8

8 7 6 5 4 3 2 1 א ב ג ד ה ו ז ח לבן מתחיל וזוכה. פתרון מורפי 9

8 7 6 5 4 3 2 1 א ב ג ד ה ו ז ח שחור מתחיל וזוכה. פתרון מורפי 10

8 7 6 5 4 3 2 1 א ב ג ד ה ו ז ח לבן מתחיל וזוכה. פתרון מורפי 11

8 7 6 5 4 3 2 1 א ב ג ד ה ו ז ח שחור מתחיל וזוכה. פתרון מורפי 12

8 7 6 5 4 3 2 1 א ב ג ד ה ו ז ח שחור מתחיל וזוכה. פתרון מורפי 13

8 7 6 5 4 3 2 1 א ב ג ד ה ו ז ח לבן מתחיל וזוכה. פתרון מורפי 14

8 7 6 5 4 3 2 1 א ב ג ד ה ו ז ח לבן מתחיל וזוכה. פתרון מורפי 15

8 7 6 5 4 3 2 1 א ב ג ד ה ו ז ח לבן מתחיל וזוכה. פתרון מורפי 16

8 7 6 5 4 3 2 1 א ב ג ד ה ו ז ח לבן מתחיל וזוכה. פתרון מורפי 17

8 7 6 5 4 3 2 1 א ב ג ד ה ו ז ח לבן מתחיל וזוכה. פתרון מורפי 18

על גדולתו של מורפי ניתן ללמוד מהתייחסויות של שחמטאים אחרים אליו:

• אדולף אנדרסן העריך את מורפי כשחקן השחמט הטוב ביותר שהיה מעולם, שחקן שלא עושה טעויות. לדבריו, מורפי היה מנצח לא רק את כל השחקנים החיים אלא גם את לואי שארל דה לה בורדונה, אילו היה זה חי.
• וילהלם שטייניץ, שהיה אלוף העולם, העריך את מורפי כשחקן החזק ביותר בדורו (ובכך הכריז שמורפי עולה על אנדרסן).
• אלוף העולם עמנואל לסקר העריך את מורפי כגדול שחקני השחמט שהיו אי פעם. להערכתו, לא רק שמורפי הפנים את רוח המשחק של לה בורדונה, אלא אף התעלה עליו. לדברי לסקר, מורפי היה מורו הרוחני של שטייניץ.
• לדברי אלוף העולם חוזה ראול קפבלנקה, יכולותיו של מורפי שילבו סגנון משחק כללי, משחק עמדתי, תחבולות טכניקה, אסטרטגיה וטקטיקה. שילוב כל אלו גורם לכך שמורפי נחשב גדול שחקני השחמט.

מדיה וקבצים בנושא פול מורפי בוויקישיתוף

• פול מורפי, באתר צ'סגיימס (באנגלית)
• פול מורפי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• פול מורפי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)