משאל העם על קידוחי נפט באיטליה (2016)

משאל העם על קידוחי נפט וגז טבעי נערך איטליה ב-17 באפריל 2016.^[1] משאל העם היה על הצעת ביטולו של החוק המאפשר להאריך זיכיונות קידוחי גז טבעי ונפט בהפקת פחמימנים, באסדות קידוח בטווח של 12 מיילים ימיים מחוף איטליה, עד למיצוי חיי השימוש בשדות.

אף על פי ש-86% הצביעו בעד ביטול החוק האוסר קידוח (כלומר המשך הקידוח), אחוז ההצבעה של 31% היה מתחת לסף הרוב הנדרש לאימות התוצאה, כך שברוב המקרים, אסדות הקידוח בטווחים הגורמים נזק הפסיקו את פעולתן.

זה היה משאל העם הראשון, בתולדות הרפובליקה האיטלקית, שאותו דרשו בו זמנית נועצות נבחרות של חמישה מחוזות באיטליה.

בים הסובב את איטליה קיימות מצבורי פחמימן שקידוחם מאפשר הכנסות גבוהות. בנוסף קיימים מעט מצבורי נפט. קידוח גז טבעי ונפט בים האיטלקי אפשרי נאסר מסיבות של הגנת הסביבה. הקידוח הותר עם הגבלות מסוימות להגנת החוף והסביבה – רק באזורים ימיים מסוימים שהוגדרו במפורש על ידי הפרלמנט האיטלקי או על ידי המשרד לפיתוח כלכלי. החל משנת 2013, נאסרו קידוחים חדשים בים הטירני, באזורים המוגנים הימיים ובמים הנמצאים במרחק של 12 קילומטרים ימיים מהחוף. עם זאת, אישורים שניתנו לפני שנת 2013 עשויים להימשך עד למיצוי כל המשאבים בשדות הנפט והגז.

איטליה אישרה בסך הכל הקמה של 79 אסדות קידוח ימיות: 31 מהן ממוקמות במרחק של מעל 12 מייל מהיבשה, ו-48 מהן בטווח של פחות מ-12 מייל, טווח שלפי ארגוני הגנת הסביבה באיטליה פוגע בחוף, בחי ובמרקם החיים.

ערך מורחב – משאל עם

משאל עם הוא העמדת שאלה בעניין חקיקתי, חוקתי או פוליטי, להצבעה של כל בעלי זכות הבחירה. כלי זה משמש תחליף לבית המחוקקים, על ידי הפניית שאלה, בסוגיה מהותית, אל העם. משאלי עם הם הליך פוליטי מקובל באיטליה, ומשנת 1974 התקיימו 66 משאלי עם, בנושאים שונים. מאחר שהקידוח בטווחים קרובים לחוף אסור, נדרשת חקיקה לצורך הארכת האישור החריג לקידוח גז ונפט. לפי החוק האיטלקי, נושא זה מחייב מחייב את אישור העם על ידי משאל עם. במשאל עם זה התבקשו האזרחים לאשר או לשלול את הארכת הזיכיון.

בטווח של 12 מיילים מהחוף, התקבלו תשעה היתרים מיוחדים לקידוח (עם 39 אסדות קידוח). בשנת 2016 פג ההיתר החריג של אותם קידוחים. לפי החוק האיטלקי, משאל עם הוא הדרך לקבל אישור מסוג זה. הצבעת "כן" או "לא" - תאפשר להאריך או לשלול את 9 הזיכיונות שפג תוקפם. מדובר בהחלטה בעלת משמעויות סביבתיות קיצוניות, לאור הנזק הרב לסביבה, ובמקביל גם בהחלטה כלכלית הרת משקל. במהלך שנת 2015 חילצו מתקנים אלה כ-622 מיליון קוב גז טבעי, שהוא שווה ערך ל-9% מהייצור הלאומי ו-1.1% מכלל הצריכה בשנת 2014.

תחת מגבלת 12 המייל, קיימים 17 "ויתורים" (אישורים חריגים) אחרים שתוקפם יסתיים בין השנים 2017–2027, אשר בשנת 2015 הפיקו 1.21 מיליארד מטרים מעוקבים של גז (17.6% מהייצור הלאומי ו-2.1% מהצריכה הלאומית בשנת 2014) ו-500,000 טון נפט (כ-9.1 % מהייצור הלאומי ו-0.8% מהצריכה בשנת 2014). ויתורים אלה, במקרה של ניצחון 'כן' במשאל העם, לא יוארכו לאחר 2027.

בסיכומו של דבר, הקידוחים בים האיטלקי ממשיכים בחלקם. ההצבעה הייתה נקודתית על כל אסדת קידוח, והאזרחים התבקשו לציין על כל אסדה חריגה, "כן" (להמשך הקידוח) או "לא" (לסיומו). בממוצע, רוב מוחלט, כ-86% מהמצביעים, הצביעו בעד המשך הזיכיון והמשך האישור החריג לשאיבה וקידוח בטווח הגורם לנזק סביבתי. מצד שני, ברוב המקרים לא הגיע מספר התומכים לסף הרוב, הנדרש לאימות התוצאה, מאחר שאחוז ההשתתפות במשאל העם היה נמוך מאוד, כ־31% בממוצע. לפיכך, ברוב המקרים, אסדות הקידוח חדלו מפעולתן, דבר שהוא למעשה ניצחון משמעותי של הגופים הירוקים באיטליה וארגוני השמאל. מספר מועט של אסדות קידוח שבהן היה כמות המשתתפים במשאל העם הייתה מספיקה, קיבלו את האישור וממשיכות בפעולתן עוד כיום.

מדיה וקבצים בנושא משאל העם על קידוחי נפט באיטליה בוויקישיתוף