מר קו
 | |
| סוגה | הנפשה |
|---|---|
| יוצרים | אוסוולדו קוונדולי |
| מדבבים | קרלו בונומי (כל הקולות) |
| ארץ מקור | איטליה |
| שפות | ג'יבריש |
| מספר עונות |
3  |
| מספר פרקים | 90 / 225 |
| הפקה | |
| מוזיקה | פרנקו גודי |
| אורך פרק | כ-3 דקות |
| שידור | |
| רשת שידור | RAI (איטליה) |
| רשת שידור בישראל | הערוץ הראשון וגם בניקלודיאון (כתוכנית מעברון) |
| תקופת שידור מקורית | 1971–1986 |
| קישורים חיצוניים | |
| אתר רשמי | |
| דף התוכנית ב-IMDb | |
  | |
מר קו (באיטלקית: La Linea) היא סדרת סרטוני הנפשה איטלקית שנוצרה על ידי הקריקטוריסט וכותב הפרסומות האיטלקי אוסוולדו קוונדולי. הסדרה בת 90 פרקים שמוספרו כ-225 פרקים באורך של שתים וחצי דקות כל אחד שהופקו במקור לשידור בערוץ RAI האיטלקי בשנים 1971–1986. בהתחלה, במשך שנים, הדמות הופיעה בפרסומות של חברה איטלקית ליצור סירים. לאור ההצלחה האדירה של הפרסומת, הדמות החלה להופיע בסדרה עצמאית שנקראה באיטליה "הקו" ודרכה התפרסמה ברוב העולם. לאורך השנים שודרה הסדרה בלמעלה מ-40 מדינות ברחבי העולם. כל פרקי הסדרה נמכרים כיום בגרסת DVD והדמות ממשיכה עדיין להופיע בפרסומות למוצרים שונים.
בישראל הסדרה שודרה לראשונה בערוץ הראשון במהלך שנות ה-80 במסגרת התוכנית "חברים מצוירים" שהגישה גילת אנקורי. החל משנת 2009 הסדרה משודרת בערוץ ג'וניור.
המוזיקה המנוגנת ברקע סרטוני הסדרה נוצרה על ידי פרנקו גודי בנוסח המזכיר ג'אז. הדמות של מר קו מדברת בג'יבריש, תערובת של קולות ומילמול אשר בתוכו ניתן לזהות מילים באיטלקית במבטא של מילאנו ולעיתים מילים באנגלית, במבטא איטלקי בולט. בכל הפרקים, הקולות מבוצעים על ידי קרלו בונומי.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אישיותו של מר קו מאופיינת כטיפוס ים-תיכוני חם-מזג וקצר-רוח, בטלן, שובב והרפתקן. התנהגותו ילדותית משהו, שזורה בתגובות מעוררות גיחוך, ומצב רוחו משתנה בקלות לפי הנסיבות שבהן הוא מצוי והמצבים שנקלע אליהם. יש לו נטייה להסתבך בקלות עם כל דבר שנתקל בו ועם כל מי שנקרה בדרכו. הוא מביע את תחושותיו בהבלטה מוגזמת. סימן ההיכר העיקרי שלו אלה פרצי הצחוק הפרועים עם נטפי רוק מרובים, המביעים לגלוג וזלזול. כל אלה משתלבים יפה בקלילות ובעליזות של העלילה. מר קו הוא איש מצויר ההולך לאורך קו אופקי אינסופי, כאשר הוא מהווה, באותו הזמן, חלק מהקו שעליו הוא הולך. קו ההליכה מוגדר ומוגבל רק על ידי רצונו של הצייר והעיפרון שלו אשר גם מספקים למר קו לאורך התקדמות העלילה את האביזרים הנחוצים לו (או הלא נחוצים לו) ויוצרים למעשה את היקום שבו הוא חי. כמו כן, בכל פעם שמר קו נתקל בדרכו במכשולים הוא נוהג לפנות לצייר על מנת שזה יצייר עבורו את הפתרון. אם מר קו אינו מרוצה מהפתרונות של המצייר ומהחפצים והמכשולים שזה מעמיד לפניו, הוא מתרגז ורוטן ופותח את פיו במילות זעם וקללות בשפתו הלא-מובנת. צבע הרקע משתנה בהתאם לרגשות ולאווירה שמר קו מרגיש, אם כי רוב הסדרה אופיינה בצבעים לבן, כחול ושחור. העלילה סובבת סביב מבנה קבוע של "מרוצה - מופתע - חסר שביעות רצון - מתוסכל - זועף - מקטר" וכו', במעברים חדים ביניהם. בסוף כל פרק נוהג הצייר, לרוב, לגרום לקטיעת הקו האופקי שעליו הדמות הולכת ובכך לגרום למר קו ליפול לתוך תהום ולאחר מכן לכתוב "הסוף" על התהום אליו מר קו נופל.
אזכורים בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ב־2005, יצא ווידאו־קליפ לשיר של להקת ג'מירוקוואיי, Don't) Give Hate a Chance) שהיה מעין מחווה לסדרת סרטוני מר קו. הווידאו־קליפ הוא מעין פירוש מונפש למלחמה בטרור ומציג דמויות תלת־ממדיות בדמותו של מר קו וכמו כן גם ידו של הצייר אשר מופיעה מספר פעמים במהלך הווידאו-קליפ.
- סרטוני מר קו משודרים בקביעות בתחנות הרכבת התחתית במספר ערים בגרמניה ובשוודיה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתר האינטרנט הרשמי של מר קו (באנגלית)
"מר קו", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"מר קו", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
