מריה ולדימירובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה
 | |||||||||
| לידה |
13 בדצמבר 1953 (בת 70) מדריד, המדינה הספרדית  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | מריה ולדימירובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה | ||||||||
| מדינה | צרפת, ספרד | ||||||||
| השכלה |
אוניברסיטת אוקספורד  | ||||||||
| בן זוג | פרנץ וילהלם, נסיך פרוסיה | ||||||||
| שושלת בית רומנוב | |||||||||
| |||||||||
|
www | |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
מריה ולדימירובנה רומנובה (ברוסית: Мари́я Влади́мировна Рома́нова, נולדה ב-13 בדצמבר 1953), מוכרת בידי חלק מהחוקרים כראש משפחת המלוכה הרוסית, וכטוענת לכתר קיסרות האימפריה הרוסית מאז 1992. היא משתמשת בתואר הוד רוממותה הדוכסית הגדולה מריה ולדימירובנה רומנובה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מריה נולדה במדריד ב-13 בדצמבר 1953, כבתו היחידה של ולדימיר קירילוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה, הנחשב על ידי רוב החוקרים לראש בית רומנוב לאחר מות אביו קיריל ולדימירוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה, נכדו של אלכסנדר השני, קיסר רוסיה, והדוכסית לאונידה גאורגייבנה. למדה את הלשון הרוסית ואת ההיסטוריה של רוסיה באוניברסיטת אוקספורד. התגוררה לפרקים בצרפת ובספרד.
ב-22 בספטמבר 1976, נישאה רומנובה לפרנץ וילהלם, נסיך פרוסיה, ואביה העניק לו את התואר הוד רוממותו הדוכס הגדול של רוסיה. ב-1981 נולד להם בן, גאורגי מיכאילוביץ'. הזוג נפרד בשנת 1982; ב-19 ביוני 1985 הם התגרשו באופן רשמי ופרנץ חזר לתוארו הפרוסי.
לאחר שממשלת רוסיה פרסמה כי נמצאו שאריות גופתו של הצאר ניקולאי השני ומשפחתו, רומנובה הבהירה שהיא אינה מקבלת את מהימנותם של הממצאים, וסרבה להגיע לטקס הקבורה מחדש ב-1998.
במרץ 2020 דווח כי חלתה במחלת נגיף קורונה 2019, שממנה החלימה כבר באפריל.[1]
מחלוקת הירושה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אביה של רומנובה, ולדימיר קירילוביץ', נחשב בעיני רבים כנצר הזכרי האחרון של שושלת רומנוב. השאלה האם בתו מריה היא ראש השושלת מאז שאביה נפטר ב-1992, תלויה בתוקף נישואי הוריה. חוקי הירושה קובעים שמי שנולד מנישואים של חבר בית המלוכה עם מי שאינו חבר בבית מלוכה כלשהו (נישואים מורגנטיים) - אינו יכול לרשת את הכתר. לדעת המתנגדים, נישואי אביה של מריה עם אמה אינם עומדים בכללים, מכיוון שהיא לא הייתה נסיכה, אלא רק מצאצאי משפחת המלוכה של גאורגיה, שכבר אינה בשלטון מאז המאה ה-16.
ב-23 בדצמבר 1969 הכריז אביה של רומנובה כי בתו היא יורשתו החוקית. לכך היו התנגדויות רבות בעיקר מהצד הגברי של המשפחה, ושאלת יורש העצר נשארת פתוחה. המתמודד העיקרי מולה היה ניקולאי רומנוביץ' רומנוב, שגם כלפיו נטען שאבד את זכותו כי נישואי אביו היו נישואים מורגנטיים, אך לאחר שהוא ואחיו דמיטרי מתו ללא בנים זכרים, נותרה מריה הטוענת היחידה לכתר הצאר הרוסי. מריה טוענת לזכותה החוקית לכתר, והיא דורשת מכל בני משפחת האצולה לכבד זאת.
אחת הבעיות המרכזיות היא הפילוג במשפחת המלוכה, אחד מבני המשפחה אמר[דרוש מקור]: "לומר שהמשפחה הזאת מפולגת זאת המעטה, המשפחה מטורפת!". מריה הבהירה שתשמח לאחות את הקרעים במשפחה, אך תשתף פעולה רק עם מי שמכיר בזכותה הטבעית לכתר.
בנוסף, נכון ל-2011, רומנובה היא במקום ה-117 בסדר הירושה לכתר הבריטי, מכיוון שהיא נכדתה של נכדתה של המלכה ויקטוריה.
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]| ולדימיר אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה | מריה, דוכסית מקלנבורג-שוורין | אלפרד, דוכס אדינבורו וסקסה-קובורג-גותה | מריה אלכסנדרובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה | אלכסנדר בגרטיון, נסיך מוחראני | מריה דמיטרייבנה גולובאצ'בנה | זיגיסמונד נובינה זלוטניקי | מריה אליסבארובנה אריסטאבי, נסיכת קסאני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| קיריל ולדימירוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה | ויקטוריה מליטה, נסיכת אדינבורו וסקסה-קובורג-גותה | גאורגי בגרטיון, נסיך מוחראני | הלנה נובינה זלוטניקה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ולדימיר קירילוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה | לאונידה גאורגייבנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מריה ולדימירובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מריה ולדימירובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה
- "האתר הרשמי של בית המלוכה הרוסי" בראשות מריה ולדימירובנה
- The Russian Imperial Succession, Brien Purcell Horan
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| בקרת זהויות |
|
|---|