מוזילה פיירפוקס

מוזילה פיירפוקס

העמוד הראשי של ויקיפדיה העברית במוזילה פיירפוקס 89.0 בwindows 7
מפתח	קרן מוזילה
מחזור חיים	9 בנובמבר 2004 – הווה (20 שנה)
גרסה אחרונה	128.4.0esr (29 באוקטובר 2024)
מערכת הפעלה	לינוקס, אנדרואיד, iOS, macOS, Microsoft Windows, iPadOS
נכתבה בשפות	C, C++, JavaScript
סוג רישיון	הרישיון הציבורי הכללי של גנו, הרישיון הציבורי הכללי המוקטן של גנו, הרישיון הציבורי של מוזילה
קוד מקור	https://hg.mozilla.org/mozilla-central/ https://searchfox.org/mozilla-central/source/
קטגוריה	דפדפן
אתר רשמי

מוזילה פיירפוקס (באנגלית: Mozilla Firefox, במקור: Phoenix, לתקופה קצרה: Mozilla Firebird) הוא דפדפן אינטרנט חופשי בקוד פתוח המפותח על ידי אלפי מתנדבים בתמיכת קרן מוזילה. הגרסה היציבה ראשונה של המוצר, גרסה 1.0, הורדה כ־25 מיליון פעמים ב־99 הימים הראשונים מאז יציאתה, ובכך הייתה למוצר הקוד הפתוח הנפוץ ביותר בקרב משתמשים ביתיים בזמנה.

מטרת פיתוחו של פיירפוקס היא ליצור דפדפן קל, מהיר, פשוט, בטוח לשימוש, גמיש והעומד בפני עצמו. פיירפוקס מבוסס על הדפדפן של חבילת היישומים "Mozilla Suite". פיירפוקס הפך למוקד המאמצים של מפתחי מוזילה (יחד עם לקוח הדואר האלקטרוני "Thunderbird"), והוא מחליף את ה־Mozilla Suite כמוצר המרכזי של הקרן.

תכונותיו המרכזיות של הדפדפן כוללות חוסם חלונות קופצים מובנה, תמיכה בערכות נושא, גלישת אינטרנט באמצעות לשוניות, תמיכה מלאה בתקנים ואפשרות להתקנת הרחבות להגדלת השימושיות של הדפדפן. על אף שדפדפנים נוספים הציעו גם הם תכונות אלה בעבר, פיירפוקס היה הדפדפן הראשון שיישם אותן באופן נרחב^[1].

פיירפוקס זכה בתחילת שנות ה-2000 לתשומת לב רבה כתחליף לדפדפנים אחרים כדוגמת אינטרנט אקספלורר של חברת מיקרוסופט. נכון למאי 2020 לדפדפן נתח שוק של 4.39% ברחבי העולם^[2]. בדצמבר 2019 הוערך מספר המשתמשים על ידי מוזילה בכ-800 מיליון^[3].

דייב היאט, ג'ון יואיט, ובלייק רוס החלו בפיתוח מיזם הפיירפוקס כזרוע ניסויית נפרדת של Mozilla project. הם האמינו שהדרישות הפרסומיות בשל החסות שהעניקה נטסקייפ (Netscape) והחיבה המוגזמת לשכלולים מצד המפתחים פגעו בדפדפן מוזילה. כדי להילחם בשימוש ההולך וגובר של מוזילה במשאבי מחשוב, הם יצרו דפדפן בו הם ראו תחליף לדפדפן של Mozilla Suite^[4].

את פיירפוקס ניתן להפעיל בכל מערכת הפעלה בזכות השימוש בשפת הממשק XUL (אנ'). בזכות התמיכה של פיירפוקס ב־XUL, יש באפשרותם של משתמשים להרחיב את יכולותיו של הדפדפן על ידי יצירת ערכות נושא חדשות והרחבות. תוספות אלה היוו בעבר סכנות מבחינת אבטחה, אך עם השקתה של גרסה 0.9, פתחה קרן מוזילה את "Mozilla Update", אתר המרכז את ההרחבות וערכות הנושא שאושרו כבטוחות לשימוש.

ב־10 במרץ 2005, הודיעה הקרן כי הפיתוח הרשמי של Mozilla Suite ייפסק בסדרה 1.7^[5]. קהילת מוזילה ממשיכה בפיתוח חבילת התוכנה, וממשיכה לתחזק ולפתח את Suite תחת השם SeaMonkey. הקרן ממשיכה לספק תמיכה (כדוגמת גישת CVS) לקהילת מפתחי מוזילה.

המיזם שהפך לפיירפוקס החל כזרוע נפרדת של Mozilla Suite בשם "m/b" (או "mozilla/browser")^[6]. כאשר התייצב במעט, גרסאות ניסיוניות ראשוניות הופיעו בספטמבר 2002 בשם "Phoenix" (פניקס, עוף החול). גרסה זו כללה תמיכה בעברית^[7].

השם "Phoenix" נשמר עד ל־14 באפריל 2003, עת שונה בשל סוגיות זכויות יוצרים עם יצרנית ה־BIOS ‏ "Phoenix Technologies" . השם החדש שנבחר, "Firebird" (ציפור אש, משמעות דומה לעוף החול), התקבל בתחושות מעורבות, בעיקר בשל העובדה שתוכנת מסדי הנתונים החופשית Firebird השתמשה באותו שם. בסוף אפריל, לאחר שנראה היה שהשם שונה ל־"Firebird Browser", הודיעה קרן מוזילה כי יש לקרוא לדפדפן בשם "Mozilla Firebird", על מנת שתיווצר הבחנה בינו לבין תוכנת מסדי הנתונים. עם זאת, לחץ רב מצד קהילת הקוד הפתוח אילץ שינוי נוסף בשם, וב־9 בפברואר 2004 שינתה קרן מוזילה את שמו של הדפדפן ל"מוזילה פיירפוקס" (או "פיירפוקס" בקיצור).

השם "פיירפוקס" (Firefox, פנדה אדומה, אך גם מילולית: "שועל אש") נבחר בשל הדמיון לשם "Firebird", אך גם בשל ייחודו בתעשיית המחשוב. כדי למנוע שינויים נוספים בשמו של המוצר, החלה קרן מוזילה בתהליכי רישום השם "פיירפוקס" כסימן מסחרי רשום בארצות הברית בדצמבר 2003. מאחר שבבריטניה השם נקבע כבר, קנתה אותו קרן מוזילה מבעליו.

אימוצו של סמליל חדש סימל את אחת מההתקדמויות החשובות ביותר שעבר פיירפוקס מגרסאותיו הראשונות. אנשים רבים ציינו כי תוכנות מבוססות קוד פתוח סובלות מעיצוב ממשקים גרוע, וממחסור בזהות חזותית חזקה. מאחר שבגרסאות הראשונות של פיירפוקס הועלו טענות לפיהן עיצובו הגרפי של הדפדפן "סביר" אך נופל באיכותו מזה של תוכנות "מקצועיות", גרסה 0.8 של הדפדפן, שיצאה בפברואר 2004, חשפה מאמצים רבים לשוות לדפדפן מראה איכותי, וצלמיות חדשות. ג'ון היקס (Hicks) עיצב את הצלמיות של גרסה 0.8 והלאה.

בסמליל מופיע שועל, על אף ש־"firefox" הוא כינוי לפנדה אדומה. הסמליל של פיירפוקס משמש כסימן מסחרי ומופיע בגרסאות הרשמיות של פיירפוקס המפותחות על ידי קרן מוזילה. על אף שתוכנת פיירפוקס עצמה היא חופשית, הסמליל עצמו מוגן בזכויות יוצרים, ולכן גרסאות תוכנה המפותחות באופן נפרד מקרן מוזילה אינן עושות בו שימוש.

• 
  2009–2013
• 
  2013–2017
• 
  2017–2019
• 
  2019

פיירפוקס התפתח באופן ניכר מאז יציאתו הראשון כ־Phoenix ב־23 בספטמבר 2002. הגרסאות שלפני גרסה 1.0 סבלו מבעיות רבות בכל הנוגע להרחבות, מאחר שהקוד שהן נקשרו אליו השתנה ללא הרף. לבסוף, יצאה גרסה 1.0 ב־9 בנובמבר 2004, כולל תמיכה מובנת בעברית^[8].

באפריל 2005 דווח כי נתח השוק של הפיירפוקס זינק מכ-4% לנתח שוק של כ-10% תוך שנה^[9].

בעקבות ביטול גרסה 1.1, הפכה גרסה 1.5 לנקודת ציון מרכזית. גרסאות בטא 1 ו־2 יצאו ב־9 בספטמבר וב־6 באוקטובר 2005 בהתאמה, על־מנת להכשיר את הקרקע ליציאת גרסת ה־RC (‏Release Candidate) לקראת סוף אוקטובר; הגרסה הסופית יצאה בנובמבר 2005.

גרסה 1.5 כוללת אפשרות בעלת דמיון למערכות מקינטוש, ש"מחטאת" את הדפדפן, ומוחקת מהזיכרון שלו כל סוג של מידע שעשוי לפגוע בפרטיותו של המשתמש (ססמאות, מידע שהוכנס לטפסים, עוגיות, דפי אינטרנט בהם ביקר המשתמש וכדומה). אפשרות נוספת בה ניתן לעשות שימוש באמצעות שינויי הגדרות הוא מחיקת כל המידע הנ"ל בעת סגירת חלון הדפדפן או לחיצה על מקש במקלדת. שיפורים מהותיים בוצעו במערכות העדכון וההרחבות. יציאתו של הדפדפן אופרה בגרסה 8.0 ב־19 באפריל 2005, ובה תמיכה ב־SVG Tiny, דרבנה את מפתחי פיירפוקס לאפשר תמיכה חלקית ב־SVG 1.1. גרסה זו גם זכתה לפופולריות רבה בקרב משתמשים עסקיים^[10].

גרסה 2 כוללת שיפורים רבים, העיקרי בהם הוא מערכת הגנה מפני "דיג מקוון". גרסה זו זמינה להורדה באנגלית החל מ־24 באוקטובר 2006, והגרסה העברית יצאה ב־20 בדצמבר 2006.

בפברואר 2008 הודיע ארגון מוזילה כי דפדפן הפיירפוקס מותקן כבר בלמעלה מחצי מיליארד מחשבים, ולרגל ההישג מסרה כי תשתול 500 מיליון גרגירי אורז כתרומה להאכלת הרעבים^[11].

גרסה 3 יצאה ב-17 ביוני 2008 ב-45 שפות (כולל עברית). קרן מוזילה הזמינה משתמשים להוריד את הדפדפן באותו יום (משעה 20:00 לפי שעון ישראל) כדי להכניסו לספר השיאים בתור הדפדפן המבוקש ביותר^[12]. בישראל הורידו את הדפדפן במשך היממה הראשונה בלבד מעל 30 אלף משתמשים, בארצות הברית מעל 2.5 מיליון איש, ובעולם כולו מעל 8 מיליון^[13]. בגרסה זו היו שיפורים ועדכונים רבים, כמו גם תיקוני אבטחה. בנוסף, נעשה מאמץ להקטין את כמות הזיכרון שהדפדפן צורך, ונוספו אפשרויות חדשות. העיתון "וול סטריט ג'ורנל אף הכתיר אותו כדפדפן הטוב ביותר בשוק^[13].

גרסה 3.5 שיצאה סופית ב-30 ביוני 2009 תוכננה במקור להיות גרסה 3.1. לאחר שלוש גרסאות בטא המפתחים של מוזילה החליטו לשנות את מספר הגרסה ל־3.5 כתוצאה מכמות גדולה יותר של שיפורים משתוכנן תחילה.

גרסה 3.5 מכילה תמיכה בתגי <video> ו־<audio> כפי שנכתב במפרט של HTML5 המטרה של הדפדפן בהטמעת וידאו קוד פתוח בדפדפן היא להציע אפשרות לנגן קובצי מדיה מבלי להכביד בפטנטים הקשורים בטכנולוגיות וידאו רבות^[14].

בקשות XMLHttpRequest חוצות אתרים (Cross-site XMLHttpRequest - XHR) שמאפשרים יישומי רשת חזקים יותר ודרך פשוטה יותר להטמיע שילוב בין יישומי רשת שונים (Mashup) נתמכים גם הם. חיבור JSON DOM טבעי, תכונה חשובה למפתחי אתרים, נכללת אף היא, ביחד עם תמיכה מלאה ב־CSS 3 selector(הקישור אינו פעיל)^[15][16]. Firefox 3.5 משתמש במנוע Gecko 1.9.1, שכולל מספר תכונות חדשות שלא נכללו ב־Gecko 1.9.0 ששימשה את Firefox 3.0.

גרסת האלפא הראשונה יצאה בסוף יולי 2008. גרסה האלפא השנייה יצאה ב־6 בספטמבר 2008 והוסיפה את התמיכה החדשה בווידאו. TraceMonkey התווסף כדי לשפר את המהירות של חלק מהחישובים של JavaScript, בדומה ל־V8 של Google Chrome גרסת בטא ראשונה יצאה ב־14 באוקטובר, ובטא שנייה ב־2 בדצמבר. גרסת הבטא השנייה כללה תמיכה בתכונת הגלישה הפרטית, שכאשר היא פעילה לא ישמרו בדיסק נתונים שעשויים לחשוף את האתרים בהם ביקר המשתמש. גרסת בטא שלישית יצאה ב־12 במרץ 2009, והבטא הרביעית (שהייתה למעשה הראשונה שמותגה בתור Firefox 3.5) יצאה ב־27 באפריל 2009^[17].

גרסה 3.6 יצאה ב-21 בינואר 2010. שם הקוד לגרסה זו נקבע ל"נמורוקה"^[18] ופיתוחה החל בתחילת דצמבר 2008. גרסה זו משתמשת במנוע Gecko 1.9.2 על פלטפורמת Mozilla 2 וכוללת מספר שיפורים בממשקים, כגון התנהגות החלפת לשוניות (שהוסרה מ־3.1 בטא 2), תמיכה בפרסונות (personas) - כלי ערכות נושא לדפדפן, הודעות על תוספים חיצוניים לא-מעודכנים, שיפור של כ־20% בביצועים בהשוואה לגרסה 3.5 ועוד.

בגרסה 3.6.4 התווספה לדפדפן הפרדה בסיסית בין הדפדפן ותהליכים של תוספים חיצוניים על־מנת לשפר את יציבות הדפדפן שמתערערת לעיתים כתוצאה משימוש בתוספים חיצוניים. תכונה זו הייתה אמורה להיכנס בגרסה 3.7, אך במהלך הפיתוח הוחלט לאחד אותה לתוך ענף 3.6 ובמקביל לבטל את ענף 3.7 ולהתרכז בגרסה 4.0.

יצאה ב-22 במרץ 2011. גרסה 4 של פיירפוקס דומה בממשקה ובעיצובה לדפדפנים גוגל כרום (של גוגל) ואופרה, והביאה עמה ממשק משתמש חדש, ממשק פיתוח הרחבות חדש (המבוסס על Mozilla Labs Jetpack), יכולות סינכרון והפרדה בין התהליך המריץ את הדפדפן והתהליך המציג את התוכן ויכולות נוספות. כמו כן, פיירפוקס 4 כולל מנוע JavaScript חדש ומהיר יותר, הורחבה התמיכה ב-HTML5, ב-CSS3 ועוד. הגרסה שברה שיא הורדות של הדפדפן ביום אחד, 8.75 מיליון, וגם עקפה את הדפדפן המתחרה מבית מיקרוסופט, האקספלורר 9, מבחינת מספר ההורדות ביום באותה עת^[19].

גרסה 5 יצאה ב־21 ביוני 2011. היא הראשונה שיוצאת במודל יציאה מהיר - שלושה חודשים אחרי גרסה 4. בשל כך לא נוספו בגרסה זו שיפורים רבים^[20]. בין השיפורים שנכללו: תמיכה בתקן של הנפשה ב־CSS^[21].

גרסה 6 יצאה ב־16 באוגוסט 2011. בגרסה זו מרבית העדכונים ממוקמים "מתחת למכסה המנוע" של הדפדפן וכוללים כלי פיתוח מתקדמים, תמיכה בממשקי פיתוח חדישים ושיפורי ביצועים וניהול זיכרון. השינוי הוויזואלי העיקרי הוא שכתובת המתחם בו המשתמש נמצא מודגש ומופרד, כדי להציג בצורה ברורה באיזה אתר הוא גולש. גרסה זו כללה עדכונים משמעותיים יותר עבור מערכת ההפעלה אנדרואיד, המציגים חוויית גלישה משופרת, סגנון עיצובי חדש ואפשרות גלילה חלקה.

גרסה 7 יצאה ב-27 בספטמבר 2011 בדומה לגרסה 6 רוב השיפורים היו מתחת למכסה המנוע וכללו נפח זיכרון של הדפדפן במחשב קטן ב 50%, זמן טעינת דפים קצר יותר, ותיקון באגים.

גרסה 8 יצאה ב-7 בנובמבר 2011 וכוללת את השיפורים הבאים:

1. הרחבות שנוספו על ידי גורמי צד ג' יהיו בלתי זמינים כברירת מחדל
2. הוספת טוויטר לחלונית החיפוש
3. האצת מהירות טעינת הלשוניות במקרה של שחזור
4. האצת המהירות הכללית של טעינת הדפדפן וניהול הזיכרון שהוא צורך
5. הרחבת התמיכה ב-HTML5 וב-CORS
6. תמיכת WebSocket טובה יותר
7. תיקון מספר בעיות הנוגעות ליציבות

גרסה 9 יצאה ב-21 בדצמבר 2011 השיפורים כוללים מהירות ותמיכה ב־html5 למכשירים מבוססים אנדרואיד.

גרסה 57 יצאה בתאריך 29 בנובמבר 2017 ובה הוצג מנוע הדפדפן החדש^[22], המהיר משמעותית מהקודם ותומך בריבוי תהליכונים. הדפדפן לא תומך עוד בהרחבות מסוג XUL ו-XPCOM, אלא בהרחבות WebExtensions בלבד^[23][24].

הוא דפדפן העובד על מערכת ההפעלה לינוקס ומבוסס על מוזילה פיירפוקס. הוא מפותח במקביל על ידי דביאן וגנוזילה (תת פרויקט של GNU ליצירת תוכנה חופשית לחלוטין על בסיס התוכנות של קרן מוזילה). IceWeasel אינו דפדפן עצמאי והוא למעשה מהווה גרסה של פיירפוקס ללא כל הרכיבים הקנייניים (בעיקר תוספים וסימנים מסחריים של קרן מוזילה).

מטרתם של מפתחי פיירפוקס היא ליצור דפדפן ש"פשוט עובד" עבור רוב המשתמשים הרגילים. המעוניינים יכולים להוסיף (באמצעות הרחבות) אפשרויות נוספות שאינן קבועות כברירת מחדל בפיירפוקס, או ליצור אפשרויות חדשות.

מפתחי פיירפוקס משקיעים מאמצים רבים בכך שממשק המשתמש יהיה פשוט עד כמה שניתן. כתוצאה מכך, הממשק נראה צפוף פחות מאשר בדפדפנים אחרים, דוגמת אקספלורר או אופרה. עיצובם של תפריטי הבחירה של פיירפוקס משאירים את מרבית האפשרויות הבלתי נפוצות המופיעות במוזילה מחוץ לברירת המחדל^[4].

פיירפוקס תומך בגלישת לשוניות, המאפשרת למשתמשים לפתוח מספר רב של דפי אינטרנט באותו חלון. מקורו של הרעיון ב־Mozilla Suite, ששאלה אותו בתורה מהתוספת הפופולרית בזמנה MultiZilla (אורכב 14.10.2017 בארכיון Wayback Machine). פיירפוקס שייך גם לקבוצת הדפדפנים הראשונים שתמכו באופן מובנה בחסימת חלונות קופצים.

לדפדפן מספר מאפיינים המסייעים למשתמשים למצוא מידע. הראשון הוא שיטת החיפוש "Find As You Type" ("חפש תוך כדי הקלדה"). באמצעות שיטת חיפוש זו, המשתמש יכול להקליד מילת חיפוש, ופיירפוקס יחפש אותה בדף הנצפה באופן אוטומטי, ויסמן את התוצאה הראשונה. המשך הקלדת המילה תגרום לפיירפוקס לבצע חיפוש אוטומטי נוסף וכן הלאה. זאת בניגוד לדפדפנים אחרים, דוגמת IE, בהם הדפדפן מתחיל לבצע את החיפוש רק לאחר שהמשתמש מקליד את מילת החיפוש ולוחץ על לחצן אישור.

מנגנון החיפוש של פיירפוקס כולל יכולות נוספות, כדוגמת "הדגש", המסמנת את כל המופעים התואמים למחרוזת המבוקשת במסמך.

פיירפוקס תומך גם בסרגל חיפוש מובנה המאפשר על פי ברירת המחדל לבצע חיפוש מיידי באמצעות מספר אתרים, בהם גוגל, יאהו!, אמזון, Dictionary.com וכן אפשרות להוספת אתרים נוספים לביצוע חיפוש.

בנוסף, תומך פיירפוקס בהתאמה אישית של מילות מפתח, תכונה שמקורה ב־Mozilla Suite: תכונה זו מאפשרת למשתמשים לגלוש לאתרים הנמצאים ברשימת הסימניות שלהם באמצעות הזנת מילת מפתח לתוך שורת הכתובת. לדוגמה, משתמש יכול להקיש בשורת הכתובת את המילים "google apple" ולהגיע לתוצאת החיפוש של המילה "apple" במנוע החיפוש גוגל. כאשר משתמש מזין לשורת ה־URL מילת חיפוש ללא ציון שמו של מנוע החיפוש המבוקש (או לחלופין עם המילה "goto" לפני מילת החיפוש), פיירפוקס מפנה אותו ישירות לתוצאה הראשונה של מילת החיפוש בגוגל.

תכנונו של פיירפוקס מאפשר הרחבה של יכולותיו. באמצעות הרחבות (Extensions) יש באפשרותם של המשתמשים להפעיל אפשרויות שאינן קיימות בברירת המחדל של הדפדפן, כדוגמת "מחוות עכבר" (הפעלת אפשרויות שונות בדפדפן באמצעות לחיצות ותנועות קבועות מראש בעכבר), חסימת פרסומות, החלפת שרתי פרוקסי ועוד^[4]. הרחבות רבות, כדוגמת לקוח ה־IRC "ChatZilla", לוח שנה וכדומה הם למעשה אפשרויות שהיו קיימות בברירת המחדל של Mozilla Suite. הרחבות פופולריות ומוצלחות הופכות לעיתים לחלק מהגרסה הרשמית של המערכת (MultiZilla, למשל, הוא תוסף שמאפשר גלישה באמצעות לשוניות, והוכנס ברבות הימים לחלק ממערכת Mozilla).

פיירפוקס תומך במגוון רחב של ערכות נושא המשנות את מראהו הגרפי החיצוני. ערכות הנושא הן למעשה גיליונות CSS ותמונות המופעלים במקום ההגדרות הקבועות מראש. בנוסף להורדת ערכות נושא, יש באפשרותם של משתמשי פיירפוקס לשנות את מראהו ותפקודו של הדפדפן באמצעות הזזת לחצניו השונים ושינויים, עריכת שדות ותפריטים ואף מחיקת סרגלי כלים.

מערכת הדפדפן בודקת באופן תדיר את עדכניותם של ההרחבות וערכות הנושא, ומאפשרת עדכון מיידי שלהם ללא הורדתם מחדש מ־Mozilla Update.

בשל רצונם של מפתחי פיירפוקס למנוע ממנו להיות עמוס באפשרויות כקודמו Mozilla Suite, מוחבאות אפשרויות רבות מפני המשתמשים. כך, חלק מן ההרחבות למעשה אינן יוצרות תכונות חדשות, אלא רק מתפעלות אפשרויות כבויות. משתמשי פיירפוקס יכולים לגשת לאפשרויות מוחבאות אלה על ידי הקלדת "about:config" בשורת הכתובת ולהפעיל אפשרויות בעצמם. לעיתים, ניתן למצוא ב־"about:config" אפשרויות ניסיוניות, כדוגמת HTTP pipelining, היכולות להאיץ את מהירות הדפדפן.

קרן מוזילה מתגאה בתאימותו של פיירפוקס לתקנים, ובייחוד אלו המוכתבים על ידי ה־W3C. פיירפוקס תומך באופן נרחב במרבית התקנים, ובהם: HTML, XML, XHTML, CSS, JavaScript, DOM, MathML, DTD, XSL ו־XPath.

מפתחי מוזילה משפרים את תמיכתו של פיירפוקס בתקנים הקיימים, ומאפשרים לו לתמוך במרבית תקני CSS רמה 2, ואף בחלק מ־CSS רמה 3, אף שתכנונו טרם הושלם (לשם השוואה, IE תומך רק ב־CSS רמה 1).

פיירפוקס מתפקד במרבית מערכות ההפעלה. באופן רשמי, פיירפוקס נתמך על ידי מערכות ההפעלה:

• Windows החל מגרסת Windows 2000 ומעלה
• Mac OS X
• מערכות מבוססות ליבת לינוקס
• Android
• iOS

מכיוון שפיירפוקס נוצר בשיטת הקוד הפתוח, יכולים משתמשים להתאימו למערכות נוספות בכוחות עצמם. מערכות שבהן פיירפוקס לא תומך באופן רשמי אך עדיין מתפקד:

• Solaris
• OS/2
• AIX
• FreeBSD
• PC-BSD
• NetBSD
• Windows 95/98/Me

מאחר שמפתחיו של פיירפוקס מגיעים מכל העולם, ניתן למצוא את הדפדפן ב־79 שפות שונות (כולל בעברית). המבנה של פיירפוקס מאפשר גם לתורמים שאינם בעלי רקע וידע קודם בתכנות לתרגם את המערכת, אף ללא כלים מיוחדים - גם עורך טקסט פשוט מספיק. התאמת הדפדפן לעברית מתבצעת על ידי קבוצה מוזילה ישראל.

"Live Bookmarks" מאפשרים למשתמשים לעקוב אחר שינויים באתרי החדשות המועדפים עליהם באמצעות RSS ו־Atom. כאשר אפשרות זו הוצגה לראשונה בגרסה 1.0 PR (גרסת הניסוי של 1.0), היו שחששו שפיירפוקס הולך ונעשה עמוס במאפיינים, ובכך חוזר למצב בו הייתה Mozilla Suite. עם זאת, חששות אלה התבדו.

פיירפוקס כולל מנהל הורדות, המאפשר למשתמשים לקבוע האם ברצונם לפתוח קבצים באופן אוטומטי או להוריד אותם לדיסק הקשיח. על פי ברירת המחדל, פיירפוקס מוריד כל קובץ לשולחן העבודה של המשתמש ב־Windows ולתיקייה האישית במערכות מבוססות לינוקס, אך ניתן לקבוע כיעד כל תיקייה באמצעות שינוי ההגדרות.

אחד מיתרונותיה של שיטת הקוד הפתוח בכל הנוגע לאבטחה הוא שקוד המקור חשוף לכל. שינויים בתוכנה נבדקים על ידי אדם נוסף אחד לפחות, אם לא יותר, ומרגע שהם נוספים לקוד, כל אחד יכול לשפוט, להתנגד או לשפר אותם. בנוסף, קרן מוזילה מציעה פרס בגובה 500 דולר וחולצת טי לכל מי שמאתר חור אבטחה חמור ומדווח עליו. מטרתו של הפרס, לפי קרן מוזילה, היא "לעודד אנשים רבים יותר לדווח על כשלי אבטחה במוצרינו, כך שנוכל להפוך אותם לבטוחים אף יותר משהינם". כל אדם בעולם רשאי לדווח על באג, וכל הקוד של פיירפוקס, התיעוד הפנימי, דיוני הפורומים וכל מידע אחר שעשוי לסייע באיתור באגים נגיש וזמין לכל אדם.

קרן מוזילה מנהיגה מדיניות מיוחדת בכל הנוגע לכשלי אבטחה שמטרתה לאפשר לתורמים להתמודד עם סכנות אבטחה. המדיניות מגבילה את הגישה לבאגים הנוגעים לאבטחה אך ורק לחברי צוות האבטחה עד שמוזילה תפרסם תיקון לבעיה. המטרה היא למנוע שימוש לרעה בבאגים הנחשפים, ולהעניק למפתחים די והותר זמן לספק תיקון.

משתמשי האינטרנט אימצו את פיירפוקס במהירות, על אף שליטתו של IE בשוק הדפדפנים. במהלך שנת 2005, עמד אחוז השימוש בפיירפוקס על 8–10 אחוזים (10% בצפון אמריקה). באירופה אחוזי השימוש בפיירפוקס גבוהים אף יותר – 15.5%. אחוזי השימוש באוסטרליה דומים, בעוד שאסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית נותרות מאחור עם ממוצע של 5%. אחוזי השימוש הגבוהים ביותר נרשמו בפינלנד (כ־65% מכלל הגולשים) ובגרמניה (כ־60% מהגולשים).

נכון לדצמבר 2018 נתח השוק של הדפדפן עומד על 5.1% והוא מדורג במקום השלישי בעולם^[2].

על־פי רישומי השרתים של קרן מוזילה, בוצעו למעלה ממיליון הורדות של פיירפוקס 1.0 ב־24 השעות הראשונות מרגע השקתו ב־9 בנובמבר 2004. בתוך 99 ימים, עלה מספר ההורדות על 25 מיליון. ב־25 באפריל 2005 נרשמה ההורדה ה־50 מיליון, ב־14 באוגוסט ההורדה ה־80 מיליון, וב־20 בספטמבר ההורדה ה־90 מיליון.

במהלך הרבע הראשון של 2005, גדלה כמות ההורדות המצטברת באופן כמעט ליניארי. במילים אחרות, קצב ההורדה נותר קבוע למדי. אף אחד ממוצריה האחרים של קרן מוזילה לא זכה בקצב גידול שכזה.

מספר ההורדות אינו מספר המשתמשים: הורדה אחת יכולה לשמש להתקנה עבור מחשבים רבים, בעוד שמשתמש יחיד עשוי להוריד את התוכנה מספר פעמים.

האימוץ הזריז של פיירפוקס הואץ, במידה רבה, הודות לסדרת פעילויות פרסומיות שהחלו במהלך שנת 2004. ב־14 בספטמבר 2004, הופיע פורטל פרסום קהילתי בשם "Spread Firefox" (‏SFX; בעברית: "הפיצו את השועל"), שיצר מקום מרכזי לדיונים אודות שיטות פרסום שונות. הפורטל הפיץ את לחצני ה־"Get Firefox" שהופיעו באתרים רבים, וחילק נקודות לאתרים מהם בוצעו הכניסות לאתר SFX. האתר הציג את 250 האתרים המובילים בניקוד, ויצר מעין תחרות בין המשתתפים. מעת לעת משיקים חברי צוות SFX אירועי פרסום המאורגנים באתר.

ביקורת הופנתה כלפי פיירפוקס בשל היעדר תכונות ומאפיינים שניתן למצוא בדפדפנים אחרים. מרבית התכונות הללו קיימות כהרחבות, אך ישנם המשתמשים שלא מעוניינים בהורדת הרחבות, ומעדיפים שהתכונות הללו יהיו קיימות בדפדפן כברירת מחדל.

עם צבירת הפופולריות של הדפדפן גוגל כרום, עלתה ביקורת כי זמן התגובה של פיירפוקס איטי בהשוואה אליו^[25]. ייתכן כי השימוש בשפת XUL, שאינה תלויה במערכת ההפעלה, היא הגורם לאיטיות התגובה. דפדפנים מבוססי Gecko אחרים שעושים שימוש במשאבי מערכת ההפעלה המקומית, ואינם מבוססים על XUL (כדוגמת K-Meleon) מתפקדים במרבית המקרים באופן מהיר יותר. ביקורות אחרות כלפי הדפדפן נוגעות לשימוש הרב שהוא עושה בזיכרון המחשב.

עם זאת, זמן התגובה של הדפדפן והשימוש שלו בזיכרון המחשב השתפרו עם הגרסאות השונות, ובמיוחד במעבר מגרסה 2 לגרסה 3.

קרן מוזילה ספר מוזילה Mozilla Suite Mozilla Thunderbird

Firefox for mobile מלחמת הדפדפנים הרחבות (מוזילה) Firefox OS

מיזמי קרן ויקימדיה
ספר לימוד בוויקיספר: שימוש בפיירפוקס
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: Mozilla Firefox

• אתר האינטרנט הרשמי של מוזילה פיירפוקס

• מוזילה פיירפוקס, ברשת החברתית פייסבוק
• מוזילה פיירפוקס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• מוזילה פיירפוקס, ברשת החברתית אינסטגרם
• מוזילה פיירפוקס, סרטונים בערוץ היוטיוב
• מוזילה פיירפוקס, הבלוג הרשמי
• מוזילה פיירפוקס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אתר הפיירפוקס העברי
• Firefox Addons
• ויקי המשתמשים של מוזילה ישראל

דפדפנים
למחשב	גוגל כרום •‏ מוזילה פיירפוקס •‏ אינטרנט אקספלורר •‏ מיקרוסופט אדג' •‏ ספארי •‏ אופרה •‏ Midori •‏ QupZilla •‏ מקסתון •‏ Avant Browser •‏ Konqueror •‏ Web •‏ קמינו •‏ נטסקייפ •‏ Flock • יאנדקס. דפדפן • Brave
לנייד	פיירפוקס לאנדרואיד •‏ ספארי •‏ גוגל כרום •‏ מיקרוסופט אדג' •‏ אופרה מיני •‏ Bolt •‏ UC Browser • יאנדקס. דפדפן • Brave