לידה טבעית

לידה טבעית היא לידה ללא התערבויות רפואיות, ובמיוחד ללא חומרי אלחוש^[1]. התערבויות רפואיות בתהליך הלידה החלו להיות מאוד נפוצות בחברות מתועשות. יחד עם האצה בשימוש בטכנולוגיות אלה, גם צמחה הגישה של לידה טבעית. התומכים בגישה זו מנסים לצמצם למינימום את המעורבות הרפואית בתהליך הלידה, במיוחד כנגד שימוש בחומרי הרדמה ואלחוש, או יצירת חתך חיץ. תומכי לידה טבעית גם מנסים להימנע מניתוח קיסרי או לידה מכשירנית. נשים יכולות ללדת לידה טבעית בבית חולים, כמו גם בביתן, בנוכחות של רופא, מיילדת, דולה, או לבד^[2]. את המושג טבע הגניקולוג גרנטלי-דיק ריד, שפרסם את ספרו "הלידה הטבעית" בשנות השלושים. לידה טבעית אמורה להיות קצרה יותר ופחות כואבת^[3].

בעבר נשים היו עוברות לידה טבעית כברירת המחדל. כיוון שלידות כאלה יכולות להסתבך, היו גם מקרי תמותה של התינוק, ואו של האם. עם המהפכה התעשייתית, לידות בבית הפכו לפחות נוחות, בגלל הלכלוך והצפיפות. נשים עירוניות, מהמעמדות הבינוניים והנמוכים היו פונות לבתי החולים ללדת, כשנשים במעמד גבוה המשיכו ללדת בבית. אחת מהדרישות הראשונות של המהפכה הפמיניסטית הייתה מציאת תרופות לאלחוש כאב בזמן לידה. ב-1847 ג'יימס יאנג סימפסון, רופא נשים מסקוטלנד היה הראשון שאלחש כאבי לידה באמצעות כלורופום^[4]. אבל עד העשורים הראשונים של המאה העשרים עדיין רוב הנשים ילדו עם מיילדות, וללא התערבות רפואית.

את המונח לידה טבעית טבע רופא הנשים גרנטלי דיק ריד בספרו "הלידה הטבעית" שפורסם ב-1933^[5]. בספר דיק ריד טען כי שיעור הלידות היורד בבריטניה נובע מכך שנשים פוחדות מתהליך הלידה, וכי הפחד גורם למתח שמקשה על הלידה, וגורם לה להיות כואבת יותר. בספרו "לידה ללא פחד" (שיצא ב-1942) הוא טוען כי לידה טבעית היא הדרך הפשוטה והקלה ביותר ללדת. בלידה טבעית ישנה התייחסות פיזיולוגית, פסיכולוגית, חברתית ורוחנית לתהליך^[6], וכי השילוב הזה נותן את המענה הטוב ביותר ללידה^[7]. הספר הפך לרב מכר. עם התפתחות הרעיון של לידה טבעית התפתחו גם שיטות שונות לניהולה, לדוגמה שיטת למאז.

נשים רבות רואות בלידה טבעית תהליך מעצים. לידה כזאת מעניקה לנשים שליטה גדולה יותר בתהליך ובקבלת ההחלטות הכרוכה בו, ועומדת בניגוד לממסד הרפואי הפטריאכלי והגברי ברובו^[8]. ג'נט בלסקס (Balaskas) טבעה את המונח לידה פעילה, המתארת לידה בה היולדת לוקחת חלק פעיל בקידומה (בניגוד לנשים שפשוט שוכבות במיטת בית החולים אחרי קבלת אפידורל). לידה פעילה מעידה על כך שהאשה אינה חסרת אונים בתהליך^[9]. למרות הדמיון בין המושגים לידה פעילה, ולידה טבעית, הם שני מושגים שונים. המונח לידה פעילה שם את הדגש על השתתפות היולדת בתהליך הלידה שלה, אם בקבלת ההחלטות, או בפעילות גופנית המקדמת את הלידה. בלידה טבעית הדגש הוא על מניעת התערבויות רפואיות. ההתערבויות נוגעות גם לרגעים שלאחר הלידה. מחקרים מראים כי מגע עור לעור בין תינוק שנולד לאמו תורם לשניהם. בבדיקה שערך ארגון הבריאות העולמי נמצא כי מגע עור לעור בין אמהות לתינוקות לאחר הלידה מפחית את הבכי, משפר את האינטראקציה בין האם לתינוק ומסייע לאמהות להניק בהצלחה. הם ממליצים לאפשר לילודים להיות עם אמם במהלך השעתיים הראשונות שלהם לאחר הלידה, שעתיים שהם נוטים להיות עירניים בהם יותר מאשר בשעות הבאות.

על מנת להתמודד עם צירי הלידה יש שיטות רבות חלופיות למתן תרופות מאלחשות. רבות מהטכניקות הללו מדגישות את הקשר גוף-נפש, זאת בניגוד לדגשים שקיימים בטכנולוגיה הרפואית הקיימת. טכניקות אלה כוללות הידרותרפיה, עיסוי, טכניקת הרפיה , היפנוזה, תרגילי נשימה, דיקור ללידה, גירוי עצבי תת-עורי, שימוש בקול (תרפיה שמשתמשת בצעקות, או בקולות שהיולדת משמיעה כדי להקל על הצירים), הדמיות, קשיבות ולידת מים. גישות אחרות כוללות תנועה, הליכה, שימוש בתנוחות שונות (למשל, שימוש בכדור לידה), טיפול בחום ובקור (למשל, באמצעות קומפרסים חמים ואו קרח) וקבלת תמיכה אישית על ידי מיילדת או דולה. תומכים בלידה טבעית טוענים כי הכאב הוא חלק טבעי והכרחי בתהליך הלידה, ואין לראות אותו באופן שלילי לחלוטין. בניגוד לכאבים של פציעות ומחלות, הם מאמינים שכאב הלידה הוא סימן לכך שגוף היולדת פועל כפי שנועד לפעול.

תנוחות לידה מומלצות בלידה טבעית הן רביצה, עמידה על הידיים והרגליים, או בתוך מים. זאת בניגוד לתנוחה הנהוגה בבתי חולים הגורמת ללידה להיות ארוכה יותר. בלידה טבעית מציעים לעסות את הפרינאום, לעשות קומפרסים חמים, ולדחוף את התינוק החוצה לאט, על מנת להימנע מקרעים או מחתך חיץ.

לידה טבעית עוררה גם התנגדות. רופאים טוענים כי לידה הוא הליך רפואי, וכמו כל תהליך רפואי יש בו סיכונים. נשים שיולדות בלידה טבעית, ועוד יותר נשים שיולדות בבית, מסתכנות^[10]. לידה בבית חולים, עם מיילדת ורופא שמפקח ונכון להתערבות בשעת חירום, מסוגלת לתת מענה לבעיות שעלולות להתעורר^[11]. בתי חולים המציעים חדרי לידה טבעית, מתנים זאת בלידה רגילה ונטולת סיבוכים, כאשר הם מצהירים כי אם תהיה בעיה הם יפעלו על מנת לקדם את הלידה. עם זאת יש גם מחקרים שמראים שלידות בית טבעיות אינן מסוכנות יותר מאשר לידות בבית חולים^[12].

טענה נוספת היא שמופעל על נשים לחץ ללדת באופן טבעי. לחץ זה מצטרף ללחץ שנשים חוות בנושאים של הנקה. לידה טבעית אינה קלה, ואינה מתאימה לכל אחת. על כל אשה להחליט לעצמה מה מתאים לה, ולתינוק שתלד^[13].

במענה ללחץ מנשים שהיו מעוניינות בלידה טבעית, הסדיר משרד הבריאות את האפשרות של לידת בית, אולם סירב לאפשר קיומן של מרכזים ללידה טבעית. עתירה לבג"ץ נגד עמדת משרד הבריאות נדחתה בשנת 2018 ברוב של שני שופטים, יוסף אלרון ונעם סולברג, נגד השופט עפר גרוסקופף^[14]. בשנת 2021 נהפכה החלטה זאת בדיון נוסף ברוב של חמישה שופטים נגד שניים ונקבע שמרכזים ללידה טבעית יוכלו לפעול תחת התקנות של לידת בית, עד להסדרה ייחודית של התחום^[15].

• לידה טבעית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

היריון ולידה
מונחים הקשורים להיריון	עובר • שליה • חבל הטבור • שק החלמון • שק שפיר • מי שפיר • הפריה • הפקק הרירי • פיזיולוגיה של ההיריון • תנועות עובר
מונחים הקשורים ללידה	לידה פעילה • צירי הלידה • השראת לידה • לידה בהלכה • סטריפינג • מגע עור לעור • אפידורל • ירידת מים
מצבים מיוחדים בהיריון	היריון בסיכון • היריון רב-עוברים • שליית פתח • שליה נעוצה • מיעוט מי שפיר • ריבוי מי שפיר • היפרדות שליה • מחלת בלוטת התריס בהיריון • רעלת היריון
מצבים מיוחדים בלידה	מצג עכוז • כריכת חבל הטבור • צניחת חבל הטבור • תסמונת שאיפת מקוניום • זיהום מי שפיר • חתך חיץ • ניתוח קיסרי • לידה מוקדמת • לידה מכשירנית • לידה שקטה • דיסטוציה • פקיעת קרומים מלאכותית • דמם שלאחר לידה (PPH)
בדיקות במהלך ההיריון	בדיקת היריון • בדיקות סקר בהיריון • בדיקת העמסת סוכר • בדיקת שקיפות עורפית • בדיקת אולטרה סאונד להיריון • מוניטור עוברי • תבחין משולש • בדיקת סיסי שליה • בדיקת מי שפיר • פטוסקופיה
מונחים נוספים הקשורים להיריון ולידה	קורס הכנה ללידה • לידת בית • לידה טבעית • לידה במים • תמיכת לידה • בית יולדות • עקומת פרידמן • שמירת היריון • דימום מיילדותי • טומאת יולדת • לידה ביהדות