כתובת IP
כתובת IP (הגייה: כתובת אָיי פִּי) היא תווית מספרית המשמשת לזיהוי בין מרכיבי הרשת השונים. המונח נקרא "מַעַן IP" במילון המונחים של האקדמיה ללשון העברית.[1]
מרכיבי הרשת יכולים להיות מחשב, מדפסת, מתג (Switch), כונן ועוד. גם לנתבי הרשת כתובות משלהם לשם בקרה וקביעת תצורה. לכל מרכיב ברשת משויכת כתובת IP המזהה אותו באותה הרשת, וכך אפשר לשלוח אליו או לקבל ממנו מידע בצורה מזוהה.
הכתובת מורכבת מארבעה שדות מספריים (אוקטטות) כאשר בכל שדה נתונים מספרים בטווח של 0–255.לדוגמה 192.168.70.0
כיום ברשתות תקשורת משתמשים בפרוטוקול התקשורת IP, כגון רשת האינטרנט.
יש המכנים את כתובת ה-IP של מחשב "תעודת הזהות של המחשב", אם כי תיאור זה הולם יותר כתובת MAC, מאחר שכתובת IP לא קבועה, וייתכנו שני מחשבים עם אותה כתובת IP אם הם מחוברים לאותה הרשת.
כתובת IP ניתנת להשמה בצורה ידנית או להקצאה אוטומטית על ידי שרת DHCP, ולכן היא מכונה "כתובת לוגית", בשונה מכתובת MAC, המכונה "כתובת פיזית", שכן היא ניתנת לציוד בשעת הייצור. בפרוטוקול תקשורת HTTP לזיהוי כתובת IP משמש שדה כותרת X-Forwarded-For.
כתובות IP מחלקות את הרשת בצורה היררכית כך שניתן לפנות לא רק לנקודת קצה אלא אף לרשת משנה (תת רשת) לצורך שליחת הודעה או ניתוב מרשת לתת רשת. התרגום בין כתובת נקודת הקצה לבין כתובת תת-הרשת בה היא נמצאת מבוצעת על ידי מסכות רשת.
מגבלת כמות הכתובות שהיו קיימות על-פי גרסה 4 של פרוטוקול ה-IP, מובילה למעבר אל גרסה 6 שלו, המאפשר לחלק יותר כתובות IP.
פרוטוקולים רלוונטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרוטוקול ARP משמש להמרה בין כתובת IP לבין כתובת MAC.
- פרוטוקול DHCP משמש להקצאה אוטומטית של כתובת IP עבור מכשירים שלא הוגדרה להם מראש כתובת IP סטטית.
- פרוטוקול DNS משמש לתרגום של שמות תחום מילוליים לכתובות IP.
סטנדרטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]IP גרסה 4
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – IPv4
רשת האינטרנט (וככל הנראה רוב הרשתות בעולם) מבוססת כיום על גרסה 4 של פרוטוקול ה-IP (תקן IPv4), שבו כתובת IP היא בת 32 סיביות. לשם נוחות, מקובל לייצג ערך זה כארבעה מספרים עשרוניים, כל אחד בין 0 ל-255. מספרים אלה נקראים אוקטטות, כיוון שגודל כל אחד מהם הוא 8 ביט. לדוגמה – 192.168.0.1 הוא הייצוג הנפוץ של הכתובת הבינארית:
תאורטית, שיטה זו מאפשרת עד 2 בחזקת 32 (מעל 4 מיליארד) כתובות שונות, אולם, מכיוון שטווחים גדולים של כתובות שמורים למטרות מיוחדות, מספר הכתובות השמישות קטן יותר.
בתחילה, כשהומצא ה-IPv4, ממציאיו לא העלו בדעתם שיהיו כל כך הרבה מכשירים שיצטרכו כתובות, כיוון שהרשתות אז לא היו נפוצות. ככל שהאינטרנט נהיה נפוץ הבעיה התחילה לצוף ולכן הוציאו את גרסת IPv6.
IP גרסה 6
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – IPv6
על-מנת להתמודד עם מצוקת כתובות ה-IP הוגדר תקן חדש, IP גרסה 6[2] (גרסה חמש הייתה ניסיונית ונזנחה במהרה), שבה כל כתובת IP מורכבת מ-8 קבוצות של 16 סיביות, כלומר 128 סיביות. תקן זה מאפשר מרחב עצום של 2 בחזקת 128 (מספר בעל 38 ספרות) כתובות שונות, ופותר את המחסור בכתובות, כנראה לצמיתות.
מסכות רשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – Subnet mask
הקצאת הכתובות מבוצעת בקבוצות של כתובות עוקבות. בצורה זו, מכשירים השייכים לאותה הרשת מקבלים כתובות דומות זו לזו (בדומה לקידומות, כנהוג במספרי טלפון). בהקצאת הכתובות החלק הראשון של הכתובת זהה לכל המכשירים השייכים לאותה הרשת, והחלק האחרון משתנה ממכשיר למכשיר. עם זאת, לרשתות שונות יש כמות שונה של מכשירים (רשת ביתית קטנה, או רשת של ארגון גדול) ולכן משתנה גם כמות הספרות הנדרשות לזיהוי ייחודי של כל מכשיר ומכשיר. כדי שאפשר יהיה להבחין בין חלק הרשת וחלק המשתמש בכתובת ה-IP נהוג להצמיד לכל כתובת "מסכה" (Subnet Mask), שמאפשרת, באמצעות פעולה לוגית פשוטה, למצוא את כתובת הרשת של כתובת IP מסוימת. המסכה, כמו כתובת ה-IP מורכבת מארבע קבוצות של שמונה סיביות. בייצוג בינארי, עבור כל סיבית בכתובת ה-IP שמייצגת את הרשת יופיע 1, ועבור כל סיבית בכתובת ה-IP שמייצגת את המחשב המסוים יופיע 0.
- למשל – בכתובת 192.168.0.17 החלק 192.168.0 מייצג את הרשת והמספר 17 מייצג את המחשב המסוים. מסכת הרשת של כתובת זו תהיה 255.255.255.0, או בייצוג בינארי –
- 11111111 11111111 1111111 00000000
כדי למצוא את כתובת הרשת מתוך כתובת IP של מחשב ברשת, יש לבצע פעולת AND (וגם) בינארית בין כתובת ה-IP למסכת הרשת. בדוגמה הקודמת, התוצאה תיראה כך:
ייצוג בינארי | ייצוג עשרוני | |
---|---|---|
כתובת IP | 11000000 10101000 00000000 00010001 |
192.168.0.17 |
מסכת רשת | 11111111 11111111 11111111 00000000 |
255.255.255.0 |
כתובת הרשת | 11000000 10101000 00000000 00000000 |
192.168.0.0 |
- ניתן גם להצהיר על מסכת הרשת על ידי קו נטוי ומספר האחדות (המובילים) בצמוד לכתובת ה-IP. לדוגמה, 192.168.0.1/24 היא הכתובת 192.168.0.1 עם מסכת הרשת 255.255.255.0.
חלוקה למחלקות בכתובות IPv4
[עריכת קוד מקור | עריכה]נהוג לחלק את כתובות ה-IPv4 לחמש מחלקות. ב-IPv6 לא קיים מנגנון זה.
מחלקה A
[עריכת קוד מקור | עריכה]כוללת את כל הכתובות שבהן המספר הראשון הוא בין 1 ל-127. הרשתות במחלקה זו מוגדרות כך שהרשת מיוצגת על ידי המספר הראשון (שמונה הסיביות הראשונות), והמחשב מיוצג על ידי שלושת המספרים הנותרים (24 הסיביות הנותרות). קיימות רק 127 רשתות שונות במחלקה A, אך כל אחת מהן יכולה להכיל 2 בחזקת 24 (מעל 16 מיליון) מחשבים. מכיוון שכך, רשתות ממחלקה A מוקצות למדינות או לספקיות אינטרנט גדולות במיוחד.
מחלקה B
[עריכת קוד מקור | עריכה]כוללת את כל הכתובות שבהן המספר הראשון הוא בין 128 ל-191. הרשתות בה מוגדרות כך שהרשת מיוצגת על ידי שני המספרים הראשונים (16 הסיביות הראשונות), והמחשב מיוצג על ידי 2 המספרים האחרונים (16 הסיביות האחרונות). קיימות 16,384 רשתות שונות במחלקה B, וכל אחת מהן יכולה להכיל עד 65,534 מחשבים. רשתות ממחלקה B מוקצות לחברות גדולות ובינוניות.
מחלקה C
[עריכת קוד מקור | עריכה]כוללת את כל הכתובות שבהן המספר הראשון הוא בין 192 ל-223. הרשתות בה מוגדרות כך שהרשת מיוצגת על ידי שלושת המספרים הראשונים (24 הסיביות הראשונות), והמחשב מיוצג על ידי המספר האחרון (8 הסיביות האחרונות). קיימות 2,097,152 רשתות שונות במחלקה C, וכל אחת מהן יכולה להכיל עד 254 מחשבים. רשתות ממחלקה C מוקצות לחברות וארגונים קטנים בדרך כלל.
מחלקה D
[עריכת קוד מקור | עריכה]כוללת את כל הכתובות שבהן המספר הראשון הוא בין 224 ל-239. מחלקה D הוגדרת לצורכי מחקר וניסוי של שידור נתונים לקבוצות (broadband ו־groupband). כיום משמשת לתקשורת Multicast – שידור ממחשב בודד למספר מחשבים בו זמנית. השדר יוצא פעם אחת ממחשב המקור ומגיע לכל מחשבי היעד. בשיטה זו לא לכל מחשב יש כתובת, אלא לכל שירות התומך ב-Multicast, ולכל שירות יש כתובת זהה במחלקה D, כלומר כל המחשבים מאזינים לכתובת המסוימת של השירות, בנוסף לכתובת ה-IP הרגילה שלהם. שימוש לדוגמה ניתן לראות בשרתי WINS של מיקרוסופט Windows 2000. משמש בעיקר לאפליקציות של שיחות ועידה בווידאו.
מחלקה E
[עריכת קוד מקור | עריכה]כוללת את כל הכתובות שבהן המספר הראשון הוא בין 240 ל-255. מחלקה E הוגדרה כ"שמורה לשימוש עתידי" ועד היום אין שימוש בכתובות שמוגדרות בה.
מחלקה | תחום כתובות | מסכה | מספר כתובות בכל רשת | מספר רשתות |
---|---|---|---|---|
A | 1 עד 127 | 255.0.0.0 | 16,777,214 | 126 |
B | 128 עד 191 | 255.255.0.0 | 65,534 | 16,384 |
C | 192 עד 223 | 255.255.255.0 | 254 | 2,097,152 |
D | 224 עד 239 | משמש להקצאת Multicasting | לא מוגדר | לא מוגדר |
E | 240 עד 255 | לא מוגדרת | לא מוגדר | לא מוגדר |
כתובות IP מיוחדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם מספר טווחים שנקבעו לשימושים מיוחדים:
טווח כתובות | שימוש | RFC | סוג מחלקה | כמות כתובות כוללת |
---|---|---|---|---|
0.0.0.0 – 0.255.255.255
|
לא ניתן להשתמש | RFC 1700 | A | 16,777,216 |
10.0.0.0 – 10.255.255.255
|
רשתות פרטיות (כתובות לא מנותבות) | RFC 1918 | A | 16,777,216 |
100.64.0.0 – 100.127.255.255
|
מרחב כתובות משותף | RFC 6598 | A | 4,194,304 |
127.0.0.0 – 127.255.255.255
|
מעגל חזור (Loopback) | RFC 1700 | A | 16,777,216 |
169.254.0.0 – 169.254.255.255
|
פרוטוקול APIPA (כאשר לא נמצא שרת DHCP) | RFC 3330 | B | 65,536 |
172.16.0.0 – 172.31.255.255
|
רשתות פרטיות (כתובות לא מנותבות) | RFC 1918 | B | 1,048,576 |
192.0.0.0 – 192.0.0.7
|
המשכיות שירות IPv4 | RFC 7335 | C | 8 |
192.0.0.8
|
כתובת דמה | RFC 7600 | C | 1 |
192.0.0.9
|
PCP Anycast | RFC 7723 | C | 1 |
192.0.0.10
|
מעקף NAT באמצעות ממסר | RFC 8155 | C | 1 |
192.0.0.170 – 192.0.0.171
|
NAT64, DNS64 | RFC 7050,RFC 8880 | C | 1 |
192.0.0.11 – 192.0.0.169,
192.0.0.172 – 192.0.0.255 |
שמור לפרוטוקולי IETF | RFC 6890 | C | 2 |
192.31.196.0 – 192.31.196.255
|
AS112 | RFC 7535 | C | 256 |
192.52.193.0 – 192.52.193.255
|
AMT | RFC 7450 | C | 256 |
192.168.0.0 – 192.168.255.255
|
רשתות פרטיות (כתובות לא מנותבות) | RFC 1918 | C | 65,536 |
192.175.48.0 – 192.175.48.255
|
AS112 | RFC 7534 | C | 256 |
198.18.0.0 – 198.19.255.255
|
מבחני ביצועים למכשירי רשת | RFC 2544 | C | 131,072 |
224.0.0.0 – 239.255.255.255
|
Multicast | RFC 3171 | D | 268,435,456 |
240.0.0.0 – 255.255.255.254
|
שמור | RFC 1700 | E | 268,435,455 |
255.255.255.255
|
כתובת broadcast גלובלית | RFC 919,RFC 8190 | E | 1 |
טווח כתובות | שימוש | RFC | כמות כתובות כוללת |
---|---|---|---|
::/128
|
כתובת לא מצוינת | RFC 4291 | 1 |
::1/128
|
מעגל חזור (Loopback) | RFC 4291 | 1 |
::ffff:0:0/96
|
כתובות IPv4 ממופות | RFC 4291 | 4,294,967,296 |
64:ff9b::/96
|
כתובות IPv4 מתורגמות | RFC 6052 | 4,294,967,296 |
64:ff9b:1::/48
|
כתובות IPv4 מתורגמות | RFC 8215 | 1,208,925,819,614,629,174,706,176 |
100::/64
|
כתובות "חור שחור" | RFC 6666 | 18,446,744,073,709,551,616 |
2001::/23
|
שמור לפרוקולי IETF | RFC 2928 | 40,564,819,207,303,340,847,894,502,572,032 |
2001::/32
|
Teredo | RFC 4380,RFC 8190 | 79,228,162,514,264,337,593,543,950,336 |
2001:1::1/128
|
PCP Anycast | RFC 7723 | 1 |
2001:1::2/128
|
מעקף NAT על ידי ממסרים | RFC 8155 | 1 |
2001:2::/48
|
מבחני ביצועים | RFC 5180 | 1,208,925,819,614,629,174,706,176 |
2001:3::/32
|
AMT | RFC 7450 | 79,228,162,514,264,337,593,543,950,336 |
2001:4:112::/48
|
AS112-v6 | RFC 7535 | 1,208,925,819,614,629,174,706,176 |
2001:20::/28
|
Orchid-v2 | RFC 7343 | 1,267,650,600,228,229,401,496,703,205,376 |
2002::/16
|
תרגום כתובות IPv6 ל-IPv4 | RFC 3056 | 5,192,296,858,534,827,628,530,496,329,220,096 |
2620:4f:8000::/48
|
AS112 | RFC 7534 | 1,208,925,819,614,629,174,706,176 |
fc00::/7
|
כתובות פרטיות מנותבות | RFC 8190,RFC 4193 | 2,658,455,991,569,831,745,807,614,120,560,689,152 |
fe80::/10
|
כתובות פרטיות בלתי-מנותבות | RFC 4291 | 332,306,998,946,228,968,225,951,765,070,086,144 |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- IP
- תקשורת מחשבים - מונחים
- קובץ hosts
- Netsh – פקודה לשינוי כתובת IP
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גילעד נס, גם בישראל מודאגים: "להיערך לצמצום כתובות ה-IP הפנויות", באתר כלכליסט, 23 במאי 2011
- כתובות IP, בספרייה הווירטואלית של אתר Eitan
- כתובת IP, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מען IP במילון טכנולוגיית המידע: רישות (תשס"ד), באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ Vixens Disturbing Vineyards, Boston, USA: Academic Studies Press, 2019-12-31, עמ' 635–642, ISBN 978-1-61811-044-2