[go: up one dir, main page]

לדלג לתוכן

דפתרדאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
דפתרדאר
دفتردار, Defterdar
דפתרדאר בתחריט משנת 1809
דפתרדאר בתחריט משנת 1809
תחום שיפוט האימפריה העות'מאנית
איוש ראשון טיטראק סינאן צ'לבי
תאריך ביטול המשרה 1837
משרה יורשת שר האוצר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דִפְתִרְדַארטורקית עות'מאנית: دفتردار, בטורקית: Defterdar) פירושו "נושא הפנקס". היה זה תוארו של הממונה על האוצר. הוא היה הגזבר הראשי של המערכת המינהלית של האימפריה העות'מאנית.

במקביל לו היו דפתרדארים לתחומי פעילות מינהליים ולמחוזות של האימפריה. ארץ ישראל הייתה כפופה לדפתרדאר של חלב שהיה כפוף לדפתרדאר של דמשק, אך החל מהמאה ה-16 הכפיפות הייתה ישירות לדפתרדאר של דמשק.

הדפתרדאר הראשי היה בראש מנהל הכספים העות'מאני. מקביל לו היה "ראיסולכותאב" שעמד בראש מערכת משרדים של הדיוואן האימפריאלי. אגפים אלו היוו את מוסדות הבירוקרטיה העות'מאנית.

בתולדות העיר יפו מוכר "הגביר" ר' ישעיהו אג'ימאן מאיסטנבול, שהיה השולחני, מנהל הכספים, הדפתרדאר של ראש חיל "יניצ'רים", כוחות העילית של האימפריה העות'מאנית. בשנת 1820 הוא קנה חצר ביפו והקים אכסניה עבור העולים המגיעים לארץ ישראל בדרכם לירושלים. היא כונתה בשם "דאר אל יאהוד" - דהיינו חצר היהודים.