[go: up one dir, main page]

לדלג לתוכן

דייוויד ביזלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דייוויד ביזלי
David Beasley
דייוויד ביזלי
דייוויד ביזלי
לידה 26 בפברואר 1957 (בן 67)
דרלינגטון, קרוליינה הדרומית, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא דייוויד מולדרו ביזלי
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה
מפלגה המפלגה הרפובליקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל תוכנית המזון העולמית
4 באפריל 2017
תחת אנטוניו גוטרש המזכיר הכללי של האומות המאוחדות
מושל קרוליינה הדרומית ה־113
11 בינואר 199513 בינואר 1999
(4 שנים)
סגן מושל קרוליינה הדרומית בוב פילר
חבר בית הנבחרים של קרוליינה הדרומית מטעם מחוז הבחירה ה-56
9 בינואר 197910 בינואר 1995
(16 שנים)
פרסים והוקרה
פרס פרופיל האומץ (2003) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דייוויד ביזליאנגלית: David Beasley; נולד ב-26 בפברואר 1957 בדרלינגטון, קרוליינה הדרומית, ארצות הברית) הוא פוליטיקאי אמריקאי אשר כיהן כמושל קרוליינה הדרומית ומשנת 2017 מכהן כמנהל תוכנית המזון העולמית של האומות המאוחדות.

לאחר סיום לימודי אוניברסיטה דייוויד ביזלי החל בקריירה הפוליטית כחבר המפלגה הדמוקרטית. בשנת 1979 הוא נבחר לסנאט של המדינה בה מתגורר ובמקביל היה פעיל מפלגתי. בשנת 1991 הוא עבר למפלגה הרפובליקנית. כנציג מפלגה זו הוא השתתף בבחירות למושל בשנת 1994 וניצח עם הפרש קטן של 50% נגד 48%. המושל ביזלי היה המושל הראשון בדרום קרוליינה שקרא להוצאת דגל הקונפדרציה מבניין בית הנבחרים של המדינה. בנקודות רבות במהלך כהונתו הוביל המושל ביזלי את המאמצים להרגיע מתחים גזעיים תוך עידוד פיוס ושלום, והקים ועדה ליחסי גזע שתתקדם בנושא זה. הוא הכניס נשים וחברי קבוצות מיעוט לממשלה ולתפקידים הבכירים שבה. תחת ממשלו היה בדרום קרוליינה אחוז גבוה יותר של נשים בהנהגה הבכירה מכל מדינה אחרת בארצות הברית.[1] הוא כיהן בתפקיד זה עד לשנת 1998 כאשר הפסיד בבחירות.

לאחר סיום הכהונה, בשנת 2004 הוא השתתף בבחירות לסנאט של ארצות הברית אך לא הצליח להיבחר.

בשנת 2005 הוא הקים חברה לייעוץ.

בשנת 2017 הוא מונה למנהל תוכנית המזון העולמית של האומות המאוחדות במקום ארת'ארין קאזן.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דייוויד ביזלי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Mr. David Beasley, UNITED NATIONS SYSTEM