ד'תרפ"ב

ד'תרפ"ב (4682) היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-6 בספטמבר 921 (לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז), והסתיימה ביום כ"ט באלול, 25 בספטמבר 922. שנה מסוג השג, היא מעוברת, ואורכה 385 ימים. זו שנה שישית לשמיטה.

• נתגלעה המחלוקת בקביעת לוח השנה בין רס"ג וגאוני בבל לאהרן בן מאיר וגאוני ארץ ישראל, בשאלת הלוח העברי וקביעת שנה זו.
• כ"ג באדר ב' (לפי הבבליים) - הפעם האחרונה שתקופת ניסן של שמואל נפלה בתאריך זה
• כ"ו בסיוון (לפי הבבליים) - הפעם האחרונה שתקופת תמוז של שמואל נפלה בתאריך זה
• כ"ח באלול (לפי הבבליים) - הפעם האחרונה שתקופת תשרי של שמואל נפלה בתאריך זה

כאמור, בשנה זו נתגלעה מחלוקת בקביעת הלוח העברי. לדעת חכמי בבל ובראשם רס"ג, השנה הייתה שנת השג, ולדעת חכמי ארץ ישראל ובראשם רבי אהרן בן מאיר גאון, השנה הייתה שנת החא.

הלוח המוצג להלן הוא כשיטת רס"ג וחכמי בבל, שברבות השנים התקבלה בכל ישראל.

להלן לוח שנה עברי - יוליאני. בכל משבצת יומית - אות אחת או זוג אותיות לציון היום בחודש העברי, ומספר לציון היום בחודש היוליאני.

ערך מורחב – שנת השג

• שנה מסוג השג, ובה 385 ימים.
• שנה מעוברת ובה שני חודשי אדר - אדר א' ואדר ב'. חג הפורים נחוג בשנה כזו באדר ב'. בנוסף, בי"ד באדר א' מציינים פורים קטן, ובט"ו באדר א' מציינים שושן פורים קטן.
• שנה "שלמה": שבה חשוון וכסלו בני 30 יום כל אחד.

• ג' בתשרי חל בשבת, ולכן צום גדליה נדחה ליום ראשון ד' בתשרי.

• י"ג באדר ב' חל בשבת, ולכן תענית אסתר מוקדמת ליום חמישי י"א באדר ב'.

ערך מורחב – שנת החא

• שנה מסוג החא, ובה 383 ימים.
• שנה מעוברת ובה שני חודשי אדר - אדר א' ואדר ב'. חג הפורים נחוג בשנה כזו באדר ב'. בנוסף, בי"ד באדר א' מציינים פורים קטן, ובט"ו באדר א' מציינים שושן פורים קטן.
• שנה "חסרה": שבה חשוון וכסלו בני 29 יום כל אחד

• ג' בתשרי חל בשבת, ולכן צום גדליה נדחה ליום ראשון ד' בתשרי.

• ט"ו באדר ב' חל בשבת, ולכן שושן פורים נחוג שלושה ימים - בערים שהיו מוקפות חומה - מיום שישי י"ד באדר ב' ועד יום ראשון ט"ז באדר ב' - זהו פורים משולש.

• י"ד בניסן, ערב פסח, חל בשבת, ולכן חלים דיני ערב פסח שחל בשבת.

ד'תרפ"ב