[go: up one dir, main page]
לדלג לתוכן

גרנט שאפס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרנט שאפס
Grant Shapps
לידה 14 בספטמבר 1968 (בן 56)
ווטפורד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • האוניברסיטה המטרופוליטנית של מנצ'סטר
  • West Herts College
  • Watford Grammar School for Boys עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה השמרנית (הממלכה המאוחדת)
מזכיר ההגנה
31 באוגוסט 2023 – 5 ביולי 2024
(310 ימים)
תחת ראש הממשלה קיר סטארמר
מזכיר הפנים
19 באוקטובר 2022 – 25 באוקטובר 2022
(7 ימים)
תחת ראש הממשלה ליז טראס
סואלה ברוורמן ←
חבר בית הנבחרים הבריטי מטעם מחוז וולווין האטפילד
5 במאי 2005 – 30 במאי 2024
(19 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גרנט שאפס (באנגלית: Grant Shapps; נולד ב-14 בספטמבר 1968) הוא פוליטיקאי יהודי-בריטי, שכיהן כשר התחבורה[1], שר הפנים[2] וכשר ההגנה של בריטניה, מטעם המפלגה השמרנית, וייצג בפרלמנט הבריטי בין 2005 ל-2024 את מחוז וולווין האטפילד.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאפס נולד ב-14 בספטמבר 1968 בקרוקסלי גרין במחוז הרטפורדשייר בנם של בריל וטוני שאפס. משפחתו יהודית.[3][1]

שאפס למד בבית ספר יסודי פרטי לבנים בווטפורד, ולמד לימודים גבוהים בלימודי עסקים ופיננסים[4]. בשנת 1989 היה מעורב בתאונת דרכים בקנזס, שהותירה אותו בתרדמת למשך שבוע.[5]

שאפס מגיע ממשפחה יהודית וכיהן כראש ארגון הצעירים היהודי נוער לנוער[6][7]. הוא נשוי לבלינדה גולדסטון, יהודייה אף היא, והשניים מקיימים אורח חיים יהודי הכולל שמירה על כשרות.[8]

קריירה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהחליט להיכנס לחיים הפוליטיים, כתב שאפס לחבר הפרלמנט השמרני מטעם מחוז ווטפורד, טריסטן גארל-ג'ונס, שהזמין אותו לבית הנבחרים וייעץ לו. ב-1990 הפך שאפס למועמד מטעם השמרנים למועצת העיר מנצ'סטר, אך הפסיד הפסד מוחץ למועמד הלייבור המכהן.[9][10] ב-1994 התמודד שאפס כמועמד מטעם השמרנים בבחירות המקומיות ברובע ברנט בלונדון, אך לא הצליח להיבחר והלייבור זכו בניצחון דחוק בשני המושבים של הרובע במועצה.[11] ב-1997 שוב כשל שאפס בהתמודדות על מושב בפרלמנט מטעם מחוז צפון סאת'רק וברמונדסי בבחירות הכלליות כמועמד המפלגה השמרנית.[12] גם בבחירות הכלליות של 2001 לא הצליח שאפס להיבחר כשהתמודד במחוז וולווין האטפילד.[13]

שאפס משוחח עם תלמידי בית ספר יסודי על החזון שלהם לגבי עתיד הדיור באזורם (יולי 2010)

בבחירות הכלליות של 2005 נבחר שאפס לפרלמנט מטעם המפלגה השמרנית במחוז וולווין האטפילד, לאחר שגבר על מועמדת הלייבור והשרה לבריאות הציבור, מלאני ג'ונסון.[14] ב-2007 קודם לראשונה לקבינט הצללים כשר הצללים לשיכון ולתכנון. שאפס תמך בפומבי במועמדותו של דייוויד קמרון למנהיגות המפלגה השמרנית, ובבחירות הכלליות של 2010 נבחר מחדש ברוב של 57% מהקולות במחוז.[15] לאחר כניסתו של דייוויד קמרון לתפקיד ראש הממשלה ב-2010, מונה שאפס לשר השיכון והשלטון המקומי. בסבב המינויים הממשלתי ב-2012 הצטרף שאפס לקבינט כיו"ר סיעת המפלגה השמרנית וכשר בלי תיק.[13] במאי 2015 עזב את הקבינט אך נשאר בממשלה בתפקיד שר לפיתוח בינלאומי. בנובמבר אותה שנה נאלץ שאפס להתפטר מתפקידו כיו"ר הסיעה בשל הטיפול הלקוי שלו בהאשמות על בריונות פנים-מפלגתית.

שאפס התנגד לפרישתה של בריטניה מהאיחוד האירופי לפני משאל העם ב-2016 והצביע בעד הישארות באיחוד.[16] עם זאת, לאחר משאל העם הודיע כי יתמוך בתוצאה ויצביע להפעלת "סעיף 50", וקרא לשאר חברי הפרלמנט התומכים לנהוג כמותו.[17] באוקטובר 2017 קרא שאפס להתפטרותה של תרזה מיי, ואמר כי המפלגה לא יכולה "לטמון את ראשה בחול" בעקבות הבחירות ביוני.[18] שאפס אמר כי 30 חברי פרלמנט ו"שר אחד או שניים" הסכימו איתו שתרזה מיי צריכה להתפטר.[19] מיי נשארה בתפקיד והתפטרה שנתיים לאחר מכן.

בבחירות הכלליות של 2019 נבחר שאפס ברוב של 52.6% מהקולות.[20] לאחר שתמך במועמדותו לראשות המפלגה השמרנית של בוריס ג'ונסון ב-2019, מינה אותו ג'ונסון לשר התחבורה. שאפס קידם צעדים משמעותיים בתחום משרדו - הלאמה בפועל של זכיין הרכבת Northern Trains, הגבלות התנועה בתקופת הקורונה בכניסה לבריטניה וממנה, ותוכנית הרכבות המשולבת שפורסמה בשנת 2021, המגדירה את האסטרטגיה ארוכת הטווח לרכבות בצפון אנגליה ובמידלנדס. בספטמבר 2022 החליפה ליז טראס את ג'ונסון בראשות הממשלה, פיטרה את שאפס מתפקיד שר התחבורה, והוא חזר לכהן כחבר פרלמנט מן המניין. באוקטובר 2022, על רקע המשבר הממשלתי, מינתה טראס את שאפס לשר הפנים במקום סואלה ברוורמן.[21] כהונתו בת ששת הימים זיכתה אותו בשיא המפוקפק של שר הפנים בעל הכהונה הקצרה ביותר בהיסטוריה הפוליטית הבריטית. לאחר שרישי סונאק נבחר לראשות הממשלה הועבר שאפס לתפקיד שר לענייני עסקים, אנרגיה ואסטרטגיה תעשייתית, והחליף בתפקיד את ג'ייקוב ריס-מוג.[22] ב-31 באוגוסט 2023 מינה אותו סונאק לתפקיד שר ההגנה של בריטניה, לאחר שהשר המכהן בן וולאס הודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים.

בבחירות 2024 הפסיד את מושבו בפרלמנט לאנדרו לואין מהלייבור.

שאפס נואם בוועידת המפלגה השמרנית במנצ'סטר ב-2011
גרנט שאפס מול A4 Mallard במוזיאון הרכבת הלאומי, מכריז על הקמתה של חברת רכבות הממלכה המאוחדת

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גראנט ובלינדה נשואים מאז 1997 ולזוג יש שלושה ילדים.[23] בשנת 1999 אובחן שאפס עם לימפומת הודג'קין, עבר כימותרפיה והקרנות והחלים מהמחלה בשנה שלאחר מכן.[7][24][25] כתוצאה מהשפעות הכימותרפיה, ילדיו נולדו בהפריה חוץ גופית.[13] בשל הטיפולים שעבר נכלל שאפס באוכלוסיות שנמצאו בסיכון גבוה במהלך מגפת הקורונה, ובפברואר 2021 היה חבר הקבינט הבריטי הראשון שקיבל את החיסון נגד COVID-19.[26] למרות זאת, בפברואר 2022 הוא חלה בקורונה.[27]

אחיו של גרנט, אנדרה שאפס, הוא קלידן שהיה חבר בשנות ה-90 בלהקה Big Audio Dynamite (BAD).[28] בן דודם מיק ג'ונס(אנ') היה דמות מפתח בפאנק רוק של סוף שנות ה-70, ואחד מחברי הקלאש ו-Big Audio Dynamite.[29][30][31]


קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גרנט שאפס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Rt Hon Grant Shapps MP [@grantshapps] (6 בספטמבר 2022). "It has been a privilege to serve as Transport Secretary; a job I loved. Now I look forward to being a strong, independent voice on the backbenches, developing policies that will further the Conservative cause and the interests of my constituents in Welwyn Hatfield" (Tweet). נבדק ב-6 בספטמבר 2022 – via Twitter. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Brown, Faye (19 באוקטובר 2022). "Grant Shapps replaces Suella Braverman as home secretary". Sky News. נבדק ב-19 באוקטובר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Alan White, A History Of Grant Shapps' Online Activities, BuzzFeed (באנגלית)
  4. ^ "Meet the MP: Grant Shapps". BBC News. 16 ביוני 2005. ארכיון מ-10 באוגוסט 2017. נבדק ב-29 באפריל 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ "MP talks about recovering from coma". אורכב מ-המקור ב-29 במרץ 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Elgot, Jessica (14 במאי 2010). "New Jewish ministers and the Miliband rivalry". The Jewish Chronicle. ארכיון מ-16 במאי 2010. נבדק ב-12 ביוני 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 Guru, Geeta (11 בספטמבר 2012). "Profile: Grant Shapps, Conservative party co-chairman". BBC News. ארכיון מ-7 בנובמבר 2012. נבדק ב-3 בנובמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ THE JC, Interview: Grant Shapps, www.thejc.com, ‏2 בנובמבר 2010 (באנגלית)
  9. ^ "The Saturday interview: Grant Shapps". the Guardian (באנגלית). 27 באפריל 2012. ארכיון מ-4 באוגוסט 2018. נבדק ב-9 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Rallings, Colin; Thrasher, Michael. Manchester City Council Election Results 1973–2012. Plymouth University: The Elections Centre. p. 15.
  11. ^ Minors, Michael; Grenham, Dennis (1994). London Borough Council Elections 5 May 1994 (PDF). London: London Research Centre. p. 23. ISBN 1-85261-207-X. ארכיון (PDF) מ-13 באפריל 2016. נבדק ב-6 ביוני 2019. {{cite book}}: (עזרה)
  12. ^ "Southwark North and Bermondsey-the 2005 general election". The Guardian. אורכב מ-המקור ב-12 במאי 2008. נבדק ב-29 באפריל 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ 1 2 3 אתר למנויים בלבד Andrew Porter, ‏How Grant Shapps slept rough for Christmas, The Telegraph, 29 December 2007
  14. ^ "Election 2005 | Welwyn Hatfield". BBC News. 6 במאי 2005. ארכיון מ-18 במאי 2007. נבדק ב-3 בנובמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ "Election 2010 | Welwyn Hatfield". BBC News. ארכיון מ-23 באוגוסט 2017. נבדק ב-3 בנובמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ Goodenough, Tom (16 בפברואר 2016). "Which Tory MPs back Brexit, who doesn't and who is still on the fence?". The Spectator. ארכיון מ-2 במאי 2019. נבדק ב-11 באוקטובר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "I was a Remainer but now I'm backing Brexit all the way, as hard as you like". 7 בדצמבר 2016. ארכיון מ-18 בספטמבר 2020. נבדק ב-2 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "The plot to topple Theresa May has been crushed". The Independent. 6 באוקטובר 2017. ארכיון מ-8 בדצמבר 2017. נבדק ב-20 בדצמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ "Tory MPs and cabinet ministers want Theresa May gone – Grant Shapps". Sky News. ארכיון מ-6 באוקטובר 2017. נבדק ב-6 באוקטובר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ "Welwyn Hatfield parliamentary constituency – Election 2019 – BBC News" (באנגלית). ארכיון מ-10 ביולי 2022. נבדק ב-10 ביולי 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ "Grant Shapps to replace Suella Braverman as UK interior minister – BBC". Reuters. 19 באוקטובר 2022. נבדק ב-19 באוקטובר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ "UK Prime Minister on Twitter: The Rt Hon Grant Shapps MP". Twitter (באנגלית). נבדק ב-25 באוקטובר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Parliamentary Candidate for Welwyn Hatfield Shadow Housing Minister". The Conservative Party. אורכב מ-המקור ב-29 באפריל 2010. נבדק ב-29 באפריל 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "Cancer survivor MP Shapps backs research campaign". Welwyn Hatfield Times. 17 בפברואר 2013. ארכיון מ-4 בנובמבר 2013. נבדק ב-3 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "Grant Shapps: Keeping It Real | House Magazine". PoliticsHome. 15 במרץ 2013. ארכיון מ-4 בנובמבר 2013. נבדק ב-3 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Taylor, Joanna (25 February 2021), "Transport Secretary Grant Shapps becomes first minister to receive Covid vaccine" (אורכב 25.02.2021 בארכיון Wayback Machine). The Independent. Retrieved 26 February 2021.
  27. ^ Lancefield, Neil (4 בפברואר 2022). "Grant Shapps tests positive for coronavirus". The Independent. ארכיון מ-4 בפברואר 2022. נבדק ב-4 בפברואר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ Andre Shapps, Discogs (באנגלית)
  29. ^ Newsnight, BBC2, 14 April 2010
  30. ^ "Grant Shapps, Conservative, Welywn Hatfield". Echo. במאי 2010. אורכב מ-המקור ב-20 בספטמבר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ "The Saturday interview: Grant Shapps". The Guardian. London. 28 באפריל 2012. ISSN 0261-3077. אורכב מ-המקור ב-18 באפריל 2015. נבדק ב-23 ביוני 2015. {{cite news}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=גרנט_שאפס&oldid=38984011"