גופי

	יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
	אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	שכתוב

ערך זה עוסק במין של דג הנפוץ בים הקריבי ושייך למשפחת הגמבוזיים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו גופי (פירושונים).

גּוּפִּי
גזעי גופים שונים
מצב שימור
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	מקריני סנפיר
מחלקה:	מקריני סנפיר
סדרה:	גמבוזאים
משפחה:	גמבוזיים
סוג:	מוֹלִי
מין:	גּוּפִּי
שם מדעי
Poecilia reticulata ‏פטרס, 1859
תחום תפוצה

גּוּפִּי (שם מדעי: Poecilia reticulata) הוא מין של דג הנפוץ בים הקריבי ושייך למשפחת הגמבוזיים.

דגי הגופי התגלו על ידי רוברט ג'ון ליצ'מר גופי (Robert John Lechmere Guppy) בטרינידד ב-1866 ונקראו על שמו.

הגופי הוא דג קטן: אורך הנקבות מגיע עד 8 ס"מ ואורך הזכרים עד 4.5 ס"מ. הזכרים ססגוניים וקטנים יותר מהנקבות, ונבדלים מהן בסנפיר שת דקיק הקרוי גונופודיום, בזנב ארוך רחב כמניפה וצבעוני, ובסנפיר גב, שבדרך כלל הוא ארוך באופן ניכר מזה של הנקבה. לנקבות גוף אפור או שקוף עם זנב צבעוני וגופן גדול יותר באופן ניכר מזה של הזכרים. הם מעדיפים מים רדודים וסבך של צמחי מים. אורך חייהם הוא עד שלוש שנים.

מקורם בטבע הוא במעיינות ובנחלים בעלי זרימה איטית, בביצות ובאגמים בדרום אמריקה, צפונית לנהר האמזונאס. כיום נפוצים במקומות רבים בעולם, וגם בישראל אליה הם הובאו כדגי נוי והתאקלמו במקווי מים מתוקים.

לדגי הגופי, בדומה לבעלי חיים רבים אחרים, אין מערכת יחסים זוגית, והזכרים מנסים להפרות כל נקבה המזדמנת בקרבתם. זרעם של הזכרים יכול להישמר בגוף הנקבות 6-7 מחזורי רבייה. הנקבות משריצות את הדגיגים כל השנה, כאשר משך ההיריון כ-4 שבועות, ומשתנה בהתאם לטמפרטורות המים. בכל השרצה יוצאים 35-50 דגיגים בדרך כלל, אך לפעמים הנקבה משריצה 200-2 דגיגים (נקבות צעירות משריצות דגיגים בודדים, ועם הגודל והבגרות הכמות עולה). נקבות בהיריון ניכרות בבטן תפוחה וכתם שחור בבטן באזור סנפיר השת. נקבת הגופי אינה מטפלת בדגיגים ולרוב אוכלת אותם.

דג הגופי קל לרבייה. אולם כיוון שההורים עלולים לבלוע את הדגיגים, מומלץ קודם ההשרצה להוסיף לאקווריום צמח בעל עלווה צפופה, שתול או צף, שישמש כמקום מסתור לדגיגים מפני הוריהם ושאר דגי האקווריום ובכל מקרה מומלץ אקווריום בגודל סביר על מנת להבטיח השרדות טובה יותר של הדגיגים. בנוסף ניתן גם להשתמש בכלי קיבול מיוחד הנקרא תא השרצה העשוי מרשת צפופה. מכניסים את הנקבה לתא כשהיא עומדת להשריץ ולאחר ההשרצה מוציאים אותה ומשאירים את הדגיגים מוגנים בתא.

דג זה נוח לגידול ובגלל מגוון צבעיו והמגוון בין הפרטים השונים הוא נפוץ מאוד. עקב הנדסה ממושכת שנערכה לזן, הזן נחלש ונדרשת מקצועיות רבה יותר בגידול המסחרי. בארץ ישנן מספר חוות המגדלות דגי גופי המיועדים ליצוא ולשוק המקומי.

קיימים מועדוני חובבי דגי גופי בעולם אשר מתכנסים ומציגים את דגיהם. נערכות תחרויות בין הדגים השונים שטופחו^[2].

בשנות השבעים הבחין הביולוג ג'ון אנדלר בכך שדגי גופי בנחלי ונצואלה וטרינידד הם חד-גוניים וגופי במעלה הנחלים הם צבעוניים יותר. אנדלר שיער שדגי גופי שבמעלה הנחל מוגנים מדגי הפייק ציקליד (אנ') שאינם מסוגלים לשחות למעלה הנחל, ולכן בקרבם, התפתח בתהליך של ברירה טבעית, התרחקות מצבעי הסוואה או דגמי הסוואה. במקום זאת דומיננטי בקרבם מוטיב של צבעי חיזור, שהתפתחו בתהליך של ברירה זוויגית. לפי התאוריה הלחץ מצד נקבות למצוא בן זוג צבעוני יותר (אפקט ההכבדה), גבר במקומות אלה על הלחץ הרגיל של טריפה שקיים ברוב המקומות האחרים.

אנדלר הכניס דגי גופי לבריכות שבחלקן היו חלוקי נחל ובחלקן היו אבני חצץ. בשלב ראשון , לא היו בבריכות טורפים כלל, ואחרי כמה חודשים התגלה כי בכל הבריכות יש זכרים רבים שהם בעלי כתמים צבועניים רבים , ובגדלים שונים. בשלב הבא הכניס אנדלר בחלק מהבריכות דגי פייק ציקליד, בחלקן הכניס טורפים פחות מסוכנים (שכן אין כמעט מקום בטבע שבו אין טורפים) ואת חלקן השאיר ללא טורפים כלל. התחזית של הניסוי היתה שבבריכות עם טורפים רבים, תהיה ברירה טבעית לטובת דגים בעלי דגמי הסוואה טובים ואילו בבריכות ללא טורפים, הגורם העיקרי שישלוט יהיה ברירה זיווגית ולכן יהיו בה דגים עם הרבה צבעים. ^[3]

בתוך כשנה וחודשיים, שהם עשרה דורות של דגי גופי, הסתגלה אוכלוסיית הגופי לסביבות השונות. בבריכות המסוכנות התרבו רק הדגים החדגוניים. דגים בבריכות עם חלוקי נחל היו מוסווים טוב יותר, כי חלוקי הנחל תאמו את צורתם וצבעיהם. כך קרה שבבריכות אלה, הבטוחות יותר, התרבו דגי גופי צבעוניים רבים יותר. כמו כן התגלו דפוסים שונים בין בריכות בעלות חלוקים קטנים לגדולים בבריכות עם טורפים לא מסוכנים או ללא טורפים. הלחץ האבולוציוני לכיוון של ברירה זיווגית פעל להבלטה חזקה יותר של צבעים כך שהסוואה הפכה לדבר נדיר יותר.

"ניסויי הגופי של פרופסור אנדלר הם קלאסיקה בביולוגיה אבולוציונית ודוגמה מאלפת ליכולת ההסתגלות של אוכלוסייה לבעיה חדשה, כמו הופעתו של הפייק ציקליד." האבולוציה של הגופי הונעה מכשלונם של דגי הגופי הצבעוניים בבריכות עם הטורפים. הם נטרפו, ואלה שהיו חדגוניים בצבעיהם "המשיכו להשריץ דורות של דגיגי גופי שהיטיבו להסתגל למציאות."^[4] הניסוי של אנדלר הוא דוגמא נוספת לכוח ניבוי של תאוריות אבולציוניות.

לניסוי זה נעשו ניסוי המשך על ידי אנדלר ואחרים. ניסוי המשך אחד היה בדיקת הדבר באתרי נחל טבעיים במקום בבריכות ונמצאו תוצאות דומות. חוקרים אחרים ניסו לשחזר את הניסוי של אנדלר וגילו תוצאות נוספות - התברר כי לא רק שהדגים שלחץ של רבייה זיווגית גרם להעדפת דגים צבעוניים יותר, אלא שתכונה זו הנראית לעין, היתה כעין החלק הגלוי של הקרחון למגוון גדול של תכונות אחרות שהועדפו אצל זכרים. זכרים בתנאים אלה הגיעו לבגרות מינית בגיל מבוגר יותר, הם היו גדולים יותר, הצאצאים שנולדו היו בעלי גודל ממוצע גדול יותר והם היו מעטים יותר (כלומר השקעה גדולה יותר בכל צאצא). ^[3]

• גידול דגי נוי
• דגי נוי

מדיה וקבצים בנושא גופי בוויקישיתוף

• גופי, באתר ITIS (באנגלית)
• גופי, באתר NCBI (באנגלית)
• גופי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• גופי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• גופי, באתר FishBase (באנגלית)
• גופי, באתר GBIF (באנגלית)
• גופי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)