ג'ון דאנסטפל

ג'ון דאנסטפל

לידה	1390
פטירה	24 בדצמבר 1453 (בגיל 63 בערך) לונדון, ממלכת אנגליה
מקום קבורה	לונדון
מוקד פעילות	ממלכת אנגליה
סוגה	מוזיקה קלאסית, מוזיקה ליטורגית
שפה מועדפת	אנגלית

ג'ון דאנסטפל (באנגלית: John Dunstaple or Dunstable; סביבות 1390 - 24 בדצמבר 1453) היה מלחין אנגלי של מוזיקה פוליפונית בשלהי ימי הביניים וראשית תקופת הרנסאנס. הוא היה בין המלחינים המפורסמים ביותר שפעלו בחלקה הראשון של המאה ה-15, כמעט בן-זמנו של ליונל פאואר והשפעתו הייתה רבה, לא רק באנגליה אלא גם ביבשת אירופה, בייחוד בסגנון המתפתח של האסכולה הבורגונדית.

בדרך כלל ניתנת עדיפות לאיות "דאנסטפל", השכיח כמעט כפליים בהתייחסויות מוזיקליות מ"דאנסטבל". במקורות האנגליים המועטים קיימת התפלגות שווה בין b ל-p; עם זאת, המקורות החוץ-מוזיקליים של התקופה, ביניהם כאלה הטוענים להיכרות ישירה עם המלחין, מאייתים את שמו ב-p.

דאנסטפל נולד ככל הנראה בדאנסטבל, בדפורדשייר. תאריך הולדתו משוער, בהסתמך על המוקדמות ביותר בין יצירותיו ששרדו עד היום (מסביבות 1410 - 1420), שמצביעות על תאריך לידה בסביבות 1390. רבים מפרטי חייו משוערים. דבר אינו ידוע על הכשרתו המוזיקלית ועל הרקע שלו. ברור שהיה אדם משכיל מאוד, אם כי אין תיעוד לקשר עם אוניברסיטת אוקספורד או קיימברידג'. מקובל על רבים, שעבד בשירותו של ג'ון מלנקסטר, דוכס בדפורד, בנו הרביעי של הנרי הרביעי ואחיו של הנרי החמישי. במסגרת זו שהה תקופת מה בצרפת, בחצר של בורגונדיה, שם התקבלו הוא והמוזיקה שלטו בברכה, הואיל והדוכס היה עוצר של צרפת משנת 1423 עד 1429, ואחר מושל נורמנדיה משנת 1429 עד מותו בשנת 1435. השפעתו של דאנסטפל הייתה רבה על גיום דופאי, שהיה המלחין הבא אחריו בחשיבותו.^[1] דאנסטפל החזיק בנחלה בנורמנדיה, כמו גם בקיימברידג'שייר, אסקס ולונדון, על פי רישומי מס משנת 1436. אחרי שבשנת 1437 הלכה לעולמה עוד פטרונית שלו, המלכה האם ג'ואן, היה כנראה בשירותו של המפרי, דוכס גלוסטר, בנו החמישי של הנרי הרביעי.

שלא כמלחינים רבים באותה תקופה, נראה שדאנסטפל לא היה איש דת, אם כי יש קישורים למנזר סנט אלבנס (ראו להלן); כנראה היה נשוי, על סמך רישום של נשים שנשאו את שמו באזור הכמורה שלו, והייתה לו גם אחוזה בהרטפורדשייר.

נוסף לעבודתו כמלחין, יצא לו בתקופתו שם של אסטרונום, אסטרולוג ומתמטיקאי (לדוגמה, ספר בספריה הבודליאנית, כתוב ברובו בכתב ידו של ויליאם וורסטר, מאשר כי מידע מסוים הכלול בו הועתק מכתבי דאנסטפל). כמה מעבודותיו האסטרולוגיות השתמרו בכתב יד, כנראה שלו.

לקשרים של דאנסטפל עם מנזר סנט אלבנס יש לפחות שני אזכורים:

• אב המנזר וטהאמסטד עמד בקשרים עם הדוכס מגלוסטר והמוטט מושווה הקצב של דאנסטפל, Albanus roseo rutilat, שחלק מן הטקסט הלטיני שלו עובד כנראה בידי וטהאמסטד משיר ישן יותר, נכתב בבירור בשביל סנט אלבנס, אולי לצורך ביקור הדוכס מבדפורד במנזר בשנת 1426.

• התוכנית של וטהאמסטד לספריה מפוארת למנזר בשנים 1453-53 כללה שנים-עשר חלונות זכוכית צבעוניים, המוקדשים למקצועות הלמידה השונים. דאנסטפל מוזכר באופן ברור, אם גם בעקיפין, בכמה מבתי השיר שאב המנזר חיבר לכל חלון, לא רק בנושא המוזיקה אלא גם באסטרונומיה, רפואה ואסטרולוגיה.

דאנסטפל מת בערב חג המולד של שנת 1453, כפי שמצוין בכתובת על גבי לוח המצבה שלו, שהיה במקום קבורתו, כנסיית סנט סטיבן וולברוק בלונדון עד שזו נהרסה בשרפה הגדולה של 1666. הכתובת, הקובעת גם שהיה לו "ידע נסתר בכוכבים", תועדה ברשומות של ראשית המאה ה-17 ונקבעה מחדש בכנסייה ב-1904.

מעט מאוד כתבי-יד מקוריים של יצירות דאנסטפל עודם קיימים באנגליה, והדבר נכון גם לגבי מלחינים אחרים בני המאה ה-15. אנגליה הייתה אומנם מרכז של פעילות מוזיקלית, שתפוקתה אף עלתה, במובנים מסוימים, על זו של האסכולה הבורגונדית, אך כמעט כל המוזיקה הושמדה בין 1536 ל-1540 כשהמנזרים פורקו בצו הנרי השמיני. כתוצאה מכך, היה הכרח לשחזר את יצירותיו של דאנסטפל ממקורות ביבשת אירופה (שהעיקריים בהם צפון איטליה והאלפים הדרומיים). מן העובדה, שהעתקים רבים מספור של יצירותיו נמצאו בכתבי יד איטלקיים וגרמניים אפשר להסיק, שתהילתו נפוצה ברבים. המשורר הצרפתי מרטין לה פרנק דיבר בשבחו כשכתב בפואמה המחורזת שלו Le Champion des Dames שה-contenance angloise ("קלסתרו או המסווה האנגלי") של דאנסטפל השפיע על דופאי ובנשואה. כמה עשורים אחר כך, בסביבות 1476, הציגו המלחין והתאורטיקאי הפלמי יוהנס טינקטוריס כ-fons et origo, התומך העקרי, באמנות החדשה שמקורה באנגליה.

ה"קלסתר האנגלי", שמרטין לה פרנק לא הגדיר, התייחס מן הסתם לסגנונו האופייני של דאנסטפל, שעשה שימוש בהרמוניה משולשת מלאה, לצד נטייה ברורה למרווח הטרצה. בהנחה, שדאנסטפל עשה כמה שנים ביבשת עם הדוכס מבדפורד, הרי שהתוודע אל הפובורדון הצרפתי; הוא שאל לעצמו כמה מן המצלולים ויצר הרמוניות אלגנטיות במוזיקה שלו עצמו, בשימוש בטרצות וסקסטות. מאפיינים אלה, כשמתייחסים אליהם כמכלול, מגדירים לכאורה את המוזיקה של הרנסאנס המוקדם ודברי הפרשנות של לה פרנק ושל טינקטוריס מרמזים לאפשרות, שרבות מן התכונות האופייניות האלה צמחו באנגליה והכו שורש באסכולה הבורגונדית בסביבות אמצע המאה.

שתי בעיות גדולות ניצבות לפני מוזיקולוגים החוקרים כיום את המאה ה-15: ראשית, הקביעה אילו מן היצירות האנונימיות הרבות שנותרו לפליטה נכתבו על ידי אילו מלחינים ושנית, התרת הסבך של ייחוסים סותרים. משימה זו קשה כפליים כשמדובר במלחינים אנגלים כמו דאנסטפל: מעתיקי תווים באנגליה העתיקו לעיתים קרובות מוזיקה ללא כל ייחוס ובכך גזרו עליה אנונימיות מיידית; ובעוד שמעתיקים בני היבשת היו חרוצים יותר במובן זה, יצירות רבות שהתפרסמו בשם דאנסטפל נושאות ייחוסים אחרים, תקפים לכאורה לא פחות, במקורות שונים למלחינים אחרים, ביניהם ז'יל בנשואה, ג'ון בנט, ג'ון בדינגהם, ג'ון פורסט וכן, בתדירות הרבה ביותר, ליונל פאואר.

מן היצירות שיוחסו לדאנסטפל נותרו רק כחמישים, ביניהן שתי מיסות שלמות, שלוש מיסות לא מלאות אך מרובות-פרקים, ארבעה-עשר פרקי מיסה נפרדים, שנים-עשר מוטטים מושווי-קצב שלמים (ביניהם המוטט המפורסם, המשלב את מזמור התפילה Veni creator spiritus ואת המשכו Veni sancte spiritus והמוטט Albanus roseo rutilat שנזכר לעיל), וכן מוזיקה לעשרים ושבעה טקסטים ליטורגיים שונים, כולל שלושה מגניפיקטים ושבעה אנטיפונים מריאניים, כמו Alma redemptoris Mater ו-Salve Regina misericordie.

דאנסטפל היה אחד הראשונים שחיברו מיסות תוך שימוש במלודיה יחידה בתור קנטוס פירמוס. דוגמה טובה לטכניקה זו היא Missa Rex seculorum שלו.

יש סברה, שדאנסטפל כתב מוזיקה חילונית, אבל אין שירים בסוגה זו שאפשר לייחס לו באיזו שהיא מידה של ודאות: אף כי שני מקורות מייחסים את הרונדו בצרפתית Puisque m’amour לדאנסטפל ואין סיבה לפקפק בזכות היוצרים שלו עליו, הבלדה הייתה ונשארה הצורה המועדפת לשיר האנגלי החילוני עד ימינו אלה ואפשרות ההשוואה עם שאר יצירותיו מוגבלת למדי. הנעימה הפופולרית "או רוזה בלה", שלפנים חשבו אותה ליצירה של דאנסטפל, מיוחסת כיום לג'ון בדינגהם. עם זאת, כיוון שחלק גדול כל כך מרפרטואר המזמורים האנגליים ששרד מן המאה ה-15 הוא אנונימי וידוע כי דאנסטפל כתב רבים מהם, רוב החוקרים חושבים זאת לסביר - מסיבות סגנוניות וסטטיסטיות גם יחד - שכמה מן המזמורים האנונימיים מן התקופה הזו נכתבו למעשה בידי דאנסטפל.

דאנסטפל היה מן הסתם המלחין האנגלי רב-ההשפעה ביותר בכל הזמנים, אך עודנו בגדר תעלומה: מכלול יצירותיו לא התפרסם עד יום השנה החמש-מאות למותו בשנת 1953, אך גם לאחר מועד זה נוספו יצירות והוסרו אחרות ממכלול זה; מעט מאוד ידוע על חייו ואף לא דבר על השכלתו, שאין לכפור בה; אפשר רק להעלות ניחוש מושכל לגבי רוב הכרונולוגיה של כמות המוזיקה הזעומה ששרדה עד ימינו אלה; והרבה מן הכרוך בהבנת סגנונו לוקה בחסר - מדוע כתב כפי שכתב, אילו עקרונות אמנותיים או טכניים הנחו את כתיבתו המוזיקלית, איך בוצעה המוזיקה שלו ומדוע הייתה השפעתה רבה כל כך.

מדיה וקבצים בנושא ג'ון דאנסטפל בוויקישיתוף

• ג'ון דאנסטפל, באתר ספוטיפיי
• ג'ון דאנסטפל, באתר AllMusic (באנגלית)
• ג'ון דאנסטפל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• ג'ון דאנסטפל, באתר דיזר
• ג'ון דאנסטפל, באתר Discogs (באנגלית)
• ג'ון דאנסטפל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)