בקשצ'בה

בֵּקֵשצ'בַּה
Békéscsaba

סמל בקשצ'בה דגל בקשצ'בה
מבט אווירי
מדינה	הונגריה הונגריה
חבל	המישור הגדול הדרומי
מחוז	בקש בקש
נפה	נפת בקשצ'בה
ראש העיר	פטר סארוואש
שטח	193.93 קמ"ר
גובה	85-90 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	54,460 (1 בינואר 2024)
‑ צפיפות	328.73 נפש לקמ"ר (2012)
קואורדינטות	46°41′20″N 21°05′14″E / 46.6890°N 21.0872°E / 46.6890; 21.0872
אזור זמן	UTC +1
http://www.bekescsaba.hu
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת הונגריה מוגדלת)   בודפשט דברצן מישקולץ סגד פץ' גיור נירג'האזה קצ'קמט אוסטריה סלובקיה אוק. רומניה סרביה קרואטיה סל. בקשצ'בה (למפת הונגריה רגילה)   בודפשט דברצן מישקולץ סגד פץ' גיור נירג'האזה קצ'קמט אוסטריה סלובקיה אוק. רומניה סרביה קרואטיה סל. בקשצ'בה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

בֵּקֵשצ'בַּה (בהונגרית: Békéscsaba, ברומנית: Bichișciaba) היא עיר בחלקה הדרום-מזרחי של הונגריה, ובירת מחוז בקש.

השם בֵּקֵשצ'בַּה מורכב משתי מילים: בֵּקֵש – שמשמעותו שָׁלֵו ו-צ'בה – שם פרטי הונגרי נפוץ ממקור טורקי.

היישוב צַ'בַּה מוזכר לראשונה בשנות ה-30 של המאה ה-14. בנוסף לצ'בה, היו בתחום שעליו יושבת העיר המודרנית, עוד 8 יישובים. כאשר הטורקים כבשו את חלקיה הדרומיים והמרכזיים של הונגריה, והפכו אותם לחלק מהאימפריה העות'מאנית, היישוב נשאר על תילו, אך הוא נכחד לחלוטין בקרבות נגד הטורקים במאה ה-17.

בשנת 1715 צ'בה מוזכר כמקום בלתי מיושב. שנה לאחר מכן צ'בה כבר מופיעה ברשימת הערים משלמי המיסים. את אכלוסו מחדש של היישוב והפיכתו ליישוב פורח ניתן לזקוף לזכותו של יאנוש ג'ורג' הארוקרן, שקבל חלקים ניכרים ממחוז בקש כגמול על הצטיינותו בקרבות נגד הכובש הטורקי. רובם של המתיישבים החדשים היו איכרים סלובקים לותרנים, ועד היום מהווה בקשצ'אה אחד ממרכזי התרבות הסלובקית בהונגריה. בין השנים 1773 ל-1847 אוכלוסיית היישוב שילשה את עצמה והגיעה ליותר מ-22,000 נפש. למרות גודלה, היישוב נותר בעל אופי כפרי עם רחובות בוציים ובתים מפוזרים. בשל כך כונתה גם כ-"הכפר הגדול ביותר באירופה". ב-1840 קיבלה תואר של עיר שדה. ב-1858 הגיעה לעיר מסילת הברזל ובעקבות כך החלה תנופת פיתוח – נבנו בתי חרושת ומבנים חדשים.

מלחמת העולם הראשונה הביאה סבל רב לעיר. רבים מבניה שגויסו נפלו בקרבות בחזית המזרחית. בין השנים 1919 ו-1920 העיר הייתה תחת שלטון רומני. בעקבות הסכם טריאנון הונגריה איבדה שתי ערים מרכזיות בדרומה את ארד ואת נאג'ווארד, ובקשצ'בה הפכה לעיר המרכזית באזור. ביו שתי מלחמות העולם המיתון העולמי גרם לעוני ולאבטלה בעיר. העיר סבלה גם משיטפון גדול בשנת 1925 שגרם לנזקים כבדים.

במלחמת העולם השנייה לא נערכו קרבות יבשתיים בסביבת העיר פרט להפצצה כבדה של תחנת הרכבת וסביבותיה ב-21 בספטמבר 1944 על ידי חילות האוויר של בריטניה וארצות הברית. בהפצצה זו נהרגו יותר מ-100 אנשים. ב-6 באוקטובר 1944 הצבא הסובייטי השתלט על העיר.

בתקופת השלטון הקומוניסטי העיר התפתחה והפכה לאחד ממרכזי תעשיית המזון הראשיים של הונגריה. החלפת המשטר ב-1990 גרמה למשבר כלכלי בעיר ורבים מתושביו הפכו למובטלים. בראשית המאה ה-21 החלה העיר לצאת מתקופת המשבר ושוב ניכרים סימני פריחה כלכלית.

התיישבות היהודים בעיר החלה בתחילת המאה ה-19. המצבה העתיקה ביותר בבית הקברות היהודי הוא מיולי 1821^[1][2]. ב-1825 ישבו בעיר חמישה יהודים, שעסקו בעיקר בשיווק מוצרי טקסטיל שיוצרו במקום. החל משנות ה-40 של המאה – לאחר שהוסרו המגבלות על תנועת היהודים – החל גידול מהיר של אוכלוסיית היהודים, וב-1851 הגיע מספרם ל-110. לקראת תחילת המאה ה-20, היהודים השתלבו בכלכלה המקומית ואחד מארבעת מפעלי הטקסטיל במקום הייתה בבעלות יהודית. כמו כן, בית הדפוס המקומי – שעסק גם בהוצאה לאור של ספרים ועיתונים – הפך לענף מוביל בעיר ואף זכה להכרה כלל ארצית, לאחר שעבר לבעלותה וניהולה של משפחת טֶוואן היהודית.

ב-1883 נוסדה קהילה אורתודוקסית נפרדת כאשר 50 משפחות פרשו מהקהילה המאוחדת-נאולוגית שהוקמה בין השנים 1830 ל-1840. בית הכנסת של הקהילה האורתודוקסית נבנה ב-1904. כמו כן נבנו בית-ספר, תלמוד תורה, מקוה טהרה והוקמו מוסדות צדקה וחסד. בית הכנסת הנאולוגי הוקם ב-1896. בשנת 1928 הקהילה הנאולוגית מנתה כ-1200 נפשות והקהילה האותודוקסית כ-700 נפשות^[3].

ב-11 במאי 1944 רוכזו כ-2,300 מיהודי העיר ב-100 בתים בסביבת בית הכנסת המרכזי. באמצע יוני הועברו כל יהודי העיר יחד עם יהודי הסביבה (כולל יהודי טוטקומלוש) לגטו שהוקם במפעל לייבוש טבק ליד תחנת הרכבת. ב-25 ביוני נשלחו חלק מיהודי הגטו למחנות באוסטריה ולמחרת ב-26 ביוני נשלחו כל שאר היהודים ברכבת לאושוויץ. משלוח זה כלל 3,118 יהודים בהתאם לתעודת משלוח שהוצאה בתחנת הרכבת בקושיצה שבסלובקיה ב-27 ביוני^[4].

עם סיום המלחמה רק מאות בודדות של יהודים ששרדו שבו לעיר. בסוף שנות ה-40 היגרו כ-150 יהודים לארצות המערב וישראל, עקב המגבלות שהטיל המשטר הקומוניסטי על ניהול חיי קהילה יהודיים. המרד ההונגרי ב-1956 הביא לגל הגירה נוסף של יהודים והיום נותרו רק עשרות בודדות של יהודים בעיר.

ב-1960 מכרה הקהילה היהודית את המבנים הנטושים של 2 בתי הכנסת (הנאולוגי והאורתודוקסי) לעירייה ותמורת הכסף שהתקבל בתוספת סיוע מברית הקהילות היהודיות בהונגריה (MAZSIHISZ), נבנה בית כנסת חדש עבור בני הקהילה בשנת 2004. בית הכנסת נחנך בטקס רשמי עם הכנסת ספר תורה בשנת 2008^[5].

היה זה בית הכנסת הראשון שנבנה בכל מרכז אירופה מאז מלחמת העולם השנייה.

אוכלוסיית היהודים (1840 – 1949)^[6][7]

1840	1880	1890	1900	1910	1920	1930	1941	1949
110	1,336	1511	1772	1,970	2322	2458	2,433	498

• וילמוש פרלרוט-צ'אבה (1880 – 1955) צייר וגרפיקאי יהודי-הונגרי, אחד הנציגים המצטיינים של האוונגרד.
• איבאן אנגל (1899 – 1985) היה פסנתרן הונגרי-יהודי, פרופסור באוניברסיטה
• ינה סקיי במקור שפיצר (1889 – 1965) היה משורר, מספר סיפורים יהודי-הונגרי, רוקח.
• דויד קלמן כדורגלן הונגרי.
• יוז'ף שאש, שחקן, במאי, סופר, מנהל תיאטרון, הומוריסט יהודי-הונגרי, זוכה פרסים רבים.
• לאסלו היינל במקור גרין (1902 – אוקראינה?, חורף 1943) היה משורר, סופר יהודי-הונגרי, ניספה בשואה.
• לאסלו צ'באי במקור ויינברגר (1907 – 1989) היה זמר אופרה (טנור) יהודי-הונגרי-אמריקאי.
• אדולף טבאן (1854 – 1921) היה סוחר, בעל בית דפוס ומוציא לאור בולט יהודי-הונגרי.
• אנדור טבאן (1889 – 1955) היה בעל בית דפוס, אמן ספרים, מו"ל, בנו של אדולף טבאן ב"דפוס טבאן".
• מרגיט טבאן (1901 – 1978) הייתה צורפת יהודייה-הונגרייה עטורת פרסים, בתו של אדולף טבאן.
• אוטו בורוש (1929 – 1988) היה אלוף אולימפי פעמיים שחקן כדורמים בנבחרת הונגריה, מאמן, עורך דין.
• יוז'ף דומוקוש (במקור דויטש, 1890 – 1978) משפטן יהודי-הונגרי, התובע הראשי ונשיא בית המשפט העליון של הונגריה.

• הונגרים – 93.8%
• סלובקים – 6.0%
• גרמנים – 0.6%
• צוענים – 0.4%
• רומנים – 0.4%
• אחרים – 0.5%
• לא השיבו – 5.6%

• קתולים – 24.8%
• קלויניסטים – 10.9%
• לותרנים – 20.5%
• אחרים – 1.5%
• אתאיסטים – 31.5%
• לא השיבו – 10.8%

^[10][9]

סרביה זרניאנין, סרביה (מ־1966) פינלנד מיקלי, פינלנד (מ־1981) רומניה אודורחיו סקויסק (אנ'), רומניה (מ־1991) סלובקיה טרנצ'ין, סלובקיה (מ־1992) פולין טרנובסקיה גורי (אנ'), פולין (מ־1994) סלובקיה מרטין, סלובקיה

גרמניה ויטנברג, גרמניה (מ־1995) אוקראינה אוז'הורוד, אוקראינה (מ־1998) רומניה ביוש, רומניה (מ־1999) רומניה סלונטה (אנ'), רומניה (מ־2002) סלובקיה קרומפכי, סלובקיה (מ־2013)

• כריסטינה בז'ן (אנ'), בקשצ'בה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך III, עמ' 317–318), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)

• אתר האינטרנט הרשמי של בקשצ'בה (בהונגרית, בגרמנית ובאנגלית)
• בקשצ'בה (Békéscsaba), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
• קהילת בקשצ'אבה, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
• "בקשצ'בה", באתר JewishGen (באנגלית)
• בקשצ'בה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• בקשצ'אבה (הונגריה), דף שער בספרייה הלאומית

יישובים במחוז בקש
ערי המחוז	בקשצ'בה
ערים	בטוניה • בקש • • צ'ורוואש • דוואוואניה • אלק • פיזשדיארמט • גיומנדרד • גיולה • קונדורוש • קרשלדאן • מדגיישג'האזה • מזברן • מזהגייש • מזקובאצ'האזה • אורושהאזה • שרקד • סרווש • סגהאלום • טוטקומלוש • אויקיגיוש • וסטה
כפרים	בקשסנטאנדראש • צ'בסבדי • דובוז • גרנדאש • קטשופרון • סבדקיגיוש • טלקגרנדאש • דומבג'האז • קוורמש • אלמאשקמראש • דומבירטוש • קספר • קישדומבג'האז • קונאגוטה • מגיארבאנהגייש • מגיארדומבג'האז • מדגיישבודזאש • נג'באנהגייש • נג'קמראש • פוסטאוטלקה • וגג'האזה • צ'אדסאלאש • אצ'גפלבה • הוניה • בלמגייר • קמוט • קרשטרצ'ה • טרהוש • מורון • קרשויפלו • קרטססיגט • בוצ'ה • קטגיהאזה • לוקשהאזה • אורמניקוט • קרדוש • צ'בצ'וד • בקשאמשון • צ'נאדאפאצה • גאדורוש • קרדושקוט • נג'סנאש • פוסטפלדוואר • ביהראוגרה • גסט • קרשנג'הרשאן • קטגיאן • מהקרק • מזגיאן • שרקדקרסטור • אויסלונטה • ז'דאן

יישובים בנפת בקשצ'בה
יישובים	בקשצ'בה • צ'בסבדי • צ'ורוואש • דובוז • גרנדאש • קטשופרון • סבדקיגיוש • טלקגרנדאש • אויקיגיוש

הערים הגדולות של הונגריה אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2019[אוכלוסין 1]
^ HUNGARY: Major Cities & Towns
	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה
בודפשט דברצן
	1	בודפשט	בודפשט	1,752,286	11	סולנוק	יאס-נאג'קון-סולנוק	71,285	סגד מישקולץ
	2	דברצן	היידו-ביהר	201,432	12	ארד	פשט	68,211
	3	סגד	צ'ונגראד-צ'נאד	160,766	13	טטבאניה	קומארום-אסטרגום	65,845
	4	מישקולץ	בורשוד-אבאוי-זמפלן	154,521	14	שופרון	גיור-מושון-שופרון	62,671
	5	פץ'	באראניה	142,873	15	קאפושוואר	שומוג'	61,441
	6	גיור	גיור-מושון-שופרון	132,038	16	וספרם	וספרם	59,738
	7	נירג'האזה	סבולץ'-סטמאר-ברג	116,799	17	בקשצ'בה	בקש	58,996
	8	קצ'קמט	באץ'-קישקון	110,687	18	זאלאגרסג	זאלה	57,403
	9	סקשפהרוואר	פייר	96,940	19	אגר	הווש	52,898
	10	סומבטהיי	ואש	78,407	20	נג'קניז'ה	זאלה	46,649