אתולוגיה

אֵתוֹלוֹגְיָה (באנגלית: Ethology) היא מדע העוסק בחקר התנהגותם של בעלי חיים בטבע, בסביבתם הטבעית, ובתגובתם לסביבה זו על היבטיה השונים. הבסיס הפילוסופי של תחום מדעי זה נשען בעיקר על התיאוריה של האבולוציה. זאת ועוד, הנחת היסוד האתולוגית היא כי כל יצור חי, החל בחיידק, מגיב לגירוי בפעולה כלשהי. עניינה של האתולוגיה הוא אפוא לבדוק אינטראקציה זו: את הגירוי, התגובה, מקורה האבולוציוני של התגובה, וההשלכות של פעולה זו במישורים שונים.

בסיס ופיתוח

ראשית האתולוגיה בפרסום ספרו של צ'ארלס דרווין, "מוצא המינים", ב-1859. תאוריית הברירה הטבעית שנפרסה בספר זה פתחה צוהר לניתוח התנהגות בעלי החיים בראייה מדעית ואבולוציונית.

על בסיס תאוריה זו פיתחו שלושה חוקרי טבע עיקריים את מדע האתולוגיה: קונראד לורנץ, ניקולאס טינברגן וקארל פון פריש. הם זכו בשנת 1973 בפרס נובל על הישגיהם ותרומתם הנכבדה לתחום זה.

ניקולאס טינברגן שאל ארבע שאלות המשמשות עד היום בניתוח התנהגות בעל חיים מסוים.

השאלה הראשונה נוגעת למנגנון המפעיל את ההתנהגות: מהו המנגנון האחראי להמריץ את בעל החיים להגיב בהתנהגות מסוימת?
השאלה השנייה מתייחסת למעבר מגנוטיפ (המערך התורשתי של אורגניזם) לפנוטיפ (מכלול התכונות של האורגניזם הנראות לעין): איזה הליך התפתחותי מסייע ביישום ההתנהגות במהלך התפתחותו הכרונולוגית של אורגניזם (מעובר לבוגר למשל)?
השאלה השלישית דנה בפונקציונליות של התנהגות מסוימת: איך ההתנהגות מסייעת להישרדותו של בעל החיים, ואיך פועלת האבולוציה על התנהגות זו?
השאלה הרביעית בוחנת את ההיסטוריה האבולוציונית של ההתנהגות. איך ההתנהגות התפתחה במהלך הזמן? האם ניתן, למשל, למצוא אב קדמון משותף לשני בעלי חיים שונים המקיימים את אותה התנהגות?

התנהגות תורשתית והתנהגות נלמדת

נהוג להבחין בין התנהגות תורשתית (בעבר נקראה התנהגות אינסטינקטיבית או התנהגות מולדת) לבין התנהגות נרכשת (התנהגות נלמדת).

גם בחקר התנהגות האדם וגם בהתנהגותם של בעלי חיים מוצאים החוקרים התנהגות הנובעת ממקור גנטי לעומת זו הנובעת מלמידה. כמעט אצל כל בעלי החיים להם תקופת ינקות ארוכה מצאו התנהגות נלמדת (כיצד לצוד אצל הטורפים, כיצד להתחבא ולהסתוות אצל הנטרפים או כיצד לשחות אצל ברווזים).

אין מחלוקת כי יניקה היא אינסטינקטיבית, בדומה להליכה של גוזלים אחרי אמם, ולעומת זאת התנהגות חברתית היא נרכשת. כמו אצל חוקרי בני האדם, גם אצל חוקרי החיות יש מחלוקת היכן עובר הגבול ומה מתוך ההתנהגות היא תורשתית ומה מתוך ההתנהגות היא נרכשת.

חישה

חלק ניכר מהתנהגותם של בעלי חיים נובע מחישה, המרצה וגירוי.

דרך מערכת החושים (ברמותיה השונות) קולט בעל החיים את הדרוש לו מהסביבה, הגירוי הרלוונטי מיתרגם לפעולה (אכילה, הימלטות, הזדווגות) והיא זו המאפשרת את המשך קיומו של הפרט והמין.

חיי חברה

יש בעלי חיים החיים בבדידות ופוגשים בבעל חיים אחר ממינם רק בעונת ההזדווגות (לעיתים רק פרט אחד בן הזוויג האחר, ולעיתים כמה פרטים, ייתכן שמשני הזוויגים). בעלי חיים אלו נפרדים לרוב בתום מעשה ההזדווגות ואינם שותפים לגידול הצאצאים.

בעלי חיים אחרים חיים במשפחות גרעיניות או מורחבות במגוון צורות (זכר אחד ונקבה אחת, עם או בלי צאצאיהם. זכר אחד וכמה נקבות. נקבה אחד וכמה זכרים. כמה דורות של אותה משפחה. ויש עוד קומבינציות רבות).

יש גם מי שחיים בלהקות גדולות או במושבות.