אמה הייז
אמה הייז כמאמנת צ'לסי, 2015 | |||
מידע אישי | |||
---|---|---|---|
לידה |
18 באוקטובר 1976 (בת 48) לונדון, אנגליה | ||
שם מלא | אמה קרול הייז | ||
קבוצות כמאמנת | |||
|
אמה הייז (באנגלית: Emma Hayes; נולדה ב-18 באוקטובר 1976, היא מאמנת כדורגל אנגליה המאמנת את קבוצת הכדורגל צ'לסי מהסופר ליג האנגלית לנשים. נחשבת לאחת המאמנות הטובות בעולם שהובילה את צ'לסי לתארים רבים ונבחרה על ידי פיפ"א למאמנת הנשים הטובה בעולם לשנת 2021. בין היתר, זכתה עם צ'לסי ב-6 אליפויות ו-5 גביעים באנגליה.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הייז החלה בקריירת האימון שלה בארצות הברית בשנת 2001 כשאימנה את לונג איילנד ליידי ריידרס במסגרת ליגת כדורגל נשים חובבנית אזורית. לאחר שנתיים עברה לאמן את קבוצת איונה קולג' במסגרת ליגת המכללות ואימנה בה 3 עונות.
בין השנים 2006–2008 חזרה לאנגליה לתפקיד עוזרת המאמן ומנהלת האקדמיה בקבוצת ארסנל.
בשנת 2008 הצטרפה כמאמנת לקבוצת שיקגו רד סטארס שהייתה בתהליך הקמה והצטרפות לליגת כדורגל נשים מקצוענית בארצות הברית. פוטרה בשנת 2010 וחזרה לאנגליה.
בשנת 2012 מונתה למאמנת צ'לסי והייתה חלק ממהפך שעברה הקבוצה בבנייה מחדש וגיוס שחקניות חזקות כדי להציב את הקבוצה בפיסגת הסופר ליג האנגלית לנשים. כבר בעונתה הראשונה כמאמנת הגיעה עם הקבוצה לגמר הגביע אך הפסידה בפנדלים. בעונת 2013/2014 סיימה הקבוצה במקום השני בליגה, בגלל הפרש שערים, אחרי ליברפול. המקום השני הבטיח לקבוצה את המקום בליגת האלופות לראשונה בתולדותיה.
בעונת 2014/2015 הובילה את הקבוצה לראשונה בתולדותיה לאליפות ואף השלימה דאבל כשזכתה בגביע. הקבוצה חזרה על הישג זה גם בעונת 2017/2018. בעונת 2019/2020 הקבוצה זכתה שוב באליפות וגם בגביע הליגה.
בעונות 2017/2018 ו-2018/2019 הגיעה עם הקבוצה לחצי גמר ליגת האלופות אך הפסידה לוולפסבורג ולאולימפיק ליון בהתאמה.
בעונת 2020/2021 הגיעה הקבוצה להישג השיא של המועדון כשזכתה בטרבל שכלל את הזכייה באליפות, גביע הליגה והגביע. בעונה זו גם הובילה את קבוצתה לגמר ליגת האלופות אך הפסידה לברצלונה 4-0[1]. בסוף עונה זו נבחרה כמאמנת הנשים הטובה בעולם[2].
בעונת 2021/2022 לא הצליחה להתקדם עם הקבוצה מעבר לשלב הבתים בליגת האלופות אך באנגליה כמעט ושחזרה את הישגיה מהעונה הקודמת כשזכתה בדאבל. בעונת 2022/2023 השלימה עם צ'לסי דאבל שלישי ברציפות.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הייז החלה דרכה ככדורגלנית באקדמיה של ארסנל אך פציעה בחופשת סקי בגיל 17 שמה קץ לקריירת המשחק שלה. למדה תואר ראשון בלימודים אירופיים, ספרדית וסוציולוגיה ותואר שני במודיעין ויחסים בין לאומיים.
בשנת 2018 הייתה בהריון עם תאומים אך אחד מהם לא שרד והיא עברה לידה שקטה. לאחר לידת בנה דיברה על הטראומה שעברה על מנת להעלות את המודעות לנושא[3].
סטטיסטיקות אימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון ל-16 בדצמבר 2021
קבוצה | מאז | עד | מאזן | ||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
מ | נצ | ת | הפ | % נצ | |||
שיקגו רד סטארס | 2008 | 2010 | 26 | 6 | 14 | 6 | 23.08 |
צ'לסי | 2012 | מכהנת | 238 | 161 | 31 | 46 | 67.65 |
סך הכל | 264 | 167 | 45 | 52 | 63.26 |
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קבוצתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צ'לסי
- הסופר ליג האנגלית לנשים - (6): 2014/2015, 2017/2018, 2019/2020, 2020/2021, 2021/2022, 2022/2023
- גביע - (5): 2014/2015, 2017/2018, 2020/2021, 2021/2022, 2022/2023
- גביע הליגה - (2): 2019/2020, 2020/2021
- מגן הקהילה - (1): 2020
אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאמנת הנשים הטובה בעולם - (1): 2021
- מאמנת העונה בסופר ליג האנגלית לנשים - (6): 2015, 2018, 2020, 2021, 2022, 2023
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אמה הייז, באתר Soccerway
- אמה הייז, באתר WorldFootball.net
- אמה הייז, באתר FootballDatabase.eu
- אחת על אחת – פרק 11 עם אמה הייז, אשרת עיני בפודקסט בכל יום נתון (הפרק באנגלית), 18 באוגוסט 2019
- אוריאל דסקל, מה מאמנת הכדורגל הטובה בעולם יכולה ללמד על ניהול?, באתר כלכליסט, 10 במאי 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ היסטוריה: בארסה זכתה בליגת האלופות לנשים, באתר ערוץ הספורט, 17 במאי 2021
- ^ רוברט לבנדובסקי נבחר לשחקן השנה של פיפ"א, באתר ספורט1, 17 בינואר 2022
- ^ ליאור ברטל, אימהות בספורט / אמה הייז בחרה לחשוף את סיפורה כדי להעלות את המודעות לנושא כאוב, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 17 בינואר 2019
זוכי פרס מאמן השנה בעולם | ||
---|---|---|
כדורגל גברים | 2010: מוריניו • 2011: גוארדיולה • 2012: דל בוסקה • 2013: היינקס • 2014: לב • 2015: לואיס אנריקה • 2016: ראניירי • 2017: זידאן • 2018: דשאן • 2019: קלופ • 2020: קלופ • 2021: טוכל • 2022: סקאלוני • 2023: גוארדיולה | |
כדורגל נשים | 2010: נייד • 2011: ססאקי • 2012: סונדהאגה • 2013: נייד • 2014: קלרמן • 2015: אליס • 2016: נייד • 2017: ויכמן • 2018: פדרוס • 2019: אליס • 2020: ויכמן • 2021: הייז • 2022: ויכמן • 2023: ויכמן |