אלקמאר
| |||
 | |||
| מדינה |
 הולנד | ||
|---|---|---|---|
| מחוז |
 צפון הולנד | ||
| ראש העיר | Piet Bruinooge | ||
| בירת העיר |
אלקמאר  | ||
| שטח | 31.22 קמ"ר | ||
| גובה | 1.0 מטר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 109,896 (1 בינואר 2021) | ||
| ‑ צפיפות | 3,038 נפש לקמ"ר (2014) | ||
| קואורדינטות | 52°38′0″N 4°45′0″E / 52.63333°N 4.75000°E | ||
| אזור זמן | UTC+1 | ||
| http://www.alkmaar.nl/ | |||
  | |||
אלקמאר (בהולנדית: ⓘⒾ) היא עיר הולנדית עתיקה משובצת תעלות מים ובתים צבעוניים מהמאה ה-17.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פירוש השם "אלקמאר" הוא "אותו הים" והעיר קיבלה את שמה כנראה בשל קרבתה אל הים[1]. ראשיתה של העיר בכפר דייגים קטן שהתפתח בו מסחר, ובשנת 1254 הפך כפר הדייגים "אלקמאר" רשמית לעיר.
בשנת 1573 העיר עמדה בהצלחה במצור של כוחות ספרדיים בהנהגת של פרננדו אלווארז דה טולדו. זו הייתה נקודה מפנה במלחמת שמונים השנים שניטשה בין הולנד לספרד, והולידה את ביטוי "הניצחון מתחיל באלקמאר" ("Bij Alkmaar begint de victorie"). האירוע עדיין נחגג מדי שנה באלקמאר ב-8 באוקטובר, ונקרא "יום המצור שהסתיים".
בשנת 1799, חיל משלוח אנגלו-רוסי כבש את העיר, אך הובס לבסוף בקרב קסטריקום (Battle of Castricum). הניצחון הצרפתי הונצח על שער הניצחון בפריז כ-Alkmaer.
יהודים באלקמאר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1602 יהודים פורטוגזים מאמסטרדם קנו שטח אדמה קטן לבית קברות[2], בעיירה חרוט [Groet] הסמוכה לאלקמאר, המקום שימש לקבורה עד 1614. יהודים פורטוגזים מאמסטרדם ניסו להקים קהילה יהודית באלקמאר ב-1604, היות שבערים הגדולות לא אפשרו להם לנהל את חיי הדת באופן חופשי. ב-10 במאי 1604 הם קבלו רישיון מראשי העיר לחיות חיי דת חופשיים. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה ההולנדית שהובטח ליהודים חופש דת כמו למאמיני הדתות האחרות. אבל לא עברו לעיר יהודים רבים והם נעלמו משם. ניסיון שני להתיישב באלקמאר היה ב-1655, עם הקמת תעשיית המשי אך הוא נכשל בגלל מגפה.
אברהם דה-וולף היה בין הרבנים האחרונים של הקהילה לפני שחבריה נספו בשואה.
תיירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במוזיאון העירוני מוצגות יצירות של סייזאר ואן אברדינגן שהתגורר בעיר.
שוק הגבינות באלקמאר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שוק הגבינות באלקמאר אשר מתקיים בעיר משנת 1622, הוא אחד מהאטרקציות התיירותיות המרכזיות של העיר.
מתנדבים מקומיים מציגים בכיכר ואכפלין (Waagplein) שבמרכז העיר את תהליך מכירת הגבינות כפי שהתקיים במקום לפני מאות שנים. המכירה מוצגת בחודשים אפריל עד ספטמבר מדי יום שישי בין השעות 10:00-12:30 בבוקר[3].
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אלקמאר
- מוזיאון העיר אלקמאר
- אתר שוק הגבינות באלקמאר
- גוגל ארץ- מפות ותמונות לוויין של אלקמאר
- סרטון שוק הגבינות באלקמאר מתוך האתר הרשמי של שוק הגבינות
- אלקמאר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אלקמאר, ברשת החברתית פייסבוק
אלקמאר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אלקמאר, ברשת החברתית אינסטגרם
אלקמאר, ברשת החברתית LinkedIn
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ http://www.1911encyclopedia.org/Alkmaar (הקישור אינו פעיל, 5 בדצמבר 2023)
- ^ Jozeph Michman, Hartog Beem, Dan Michman, Victor Brilleman (ע), תרגום: Ruben Verhasselt, Alkmaar , Noord- Holland, PIMKAS Geschiedenis van de Joodse Gemeenschap in Nederland, 1999, Amsterdam: Contact, 1999, פנקס הקהילות, עמ' 261-2, ISBN 9025495133. (בהולנדית)
- ^ אתר שוק הגבינות באלקמאר (בהולנדית)