אויראן
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
אויראן כינוי ליוג'ו yu-jyo (קורטיזנה), ברובע השעשועים יושיווארה (Yoshiwara) שבאדו. מבין היוג'ו, האויראן נחשבו לבכירות ביותר, מבחינת השכלה, ניסיון והכנסה.[1] מקור השם הגיע מהמילה "Oira no ne-san" שמשמעותה ביפנית "אחותי הגדולה".[2] הכינוי אויראן היה בשימוש רק ברובע השעשועים יושיווארה. בערים אחרות בעלות תפקיד זה נקראו בשם אחר. יושיווארה היה רובע שעשועים שהוקם במרץ 1617 באישור ובעידוד מממשלת אדו, הנמצאת באזור טוקיו של היום.[3]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי תיעוד מספרי הדרכה של רובע השעשועים יושיווארה – Yoshiwara saiken,בשנת 1658 היו 3 יוג'ו בכירות שנקראו טאיו Taiyu ותחתיהן עבדו כ-2,000 יוג'ו. בית התה, הנקרא צ'יה Chaya, שימש כבית בושת, ושם נהגו לקוחות לשתות ולהשתמש בשירותיהן של היוג'ו.
נהוג היה שיוג'ו ישבו מאחורי סורגים העשויים מעץ וכך הציגו את עצמן. מכיוון שאויראן היו יוג'ו ממעמד גבוה, הן לא ישבו מאחורי סורגים ולא משכו לקוחות בפתח צ'יה, אלא הלקוח היה מזמין את האויראן המסוימת דרך בעלי הצ'יה. כאשר אויראן הסכימה להיפגש עם לקוח, היא הגיעה עד למקום המפגש איתו. הצעידה שנעשה מהצ'יה עד למקום המפגש נקראה בשם אויראן דוצ'ו Oiran-dochu.
עם הזמן הפכה צעידה זו לאקט תיירותי ברובעי השעשועים לצורך פרסום עצמי, האויראן התלבשה באופן פרובוקטיבי עם תכשיטי שיער רבים, קימונו צבעוני וגטה geta (כפכף עץ יפני) שחור, מצופה לכה וגבוה מרגיל. התכשיטים והלבוש שקלו כ-30 ק"ג. לכן הצעדה נעשתה יחד עם עוזרותיה, מלבישי הקימונו ושומרי ראש. עד היום ניתן לראות צעדה זו בפסטיבלים שונים.
לאויראן היו השכלה וידע באמנויות שונות ובתחומים שונים של בידור. הן קיבלו חינוך מגיל צעיר בנושאים כגון: קליגרפיה, שירה, טקס תה, לימודי ספרות קלאסית, נגינה, ריקוד, איקבנה Ikebana ומשחק גו. תפקידן היה לבדר את הלקוחות בנוסף למתן שירותי מין. בקרב יוג'ו ובמיוחד בקרב אויראן הבידור היה לעיתים לא פחות חשוב משירותי המין, כך שלעיתים היו לקוחות שהזמינו אויראן למטרת בידור ועניין בלבד. הזמנת אויראן הייתה כרוכה בתשלום גבוה. התשלום כלל את שירותיה של אויראן ושל עוזרותיה. לכן הלקוחות היו אמידים ביותר.
ניתן לראות שימוש באויראן מפורסמות בעולם האומנות. רבות מהן כיכבו באוקיו-אה (הדפסי עץ). ניתן למצאו אותן בציורי אוקיו-אה בלבוש מפואר וצבעוני עם קישוטי שיער רבים באופן מוגזם מן הרגיל. מלבד אוקיו-אה, הן מופיעות כמודל לדמויות בתיאטרון הקאבוקי.
סוגי יוג'ו והופעת האויראן
[עריכת קוד מקור | עריכה]טאיו Tayu היו יוג'ו במקום הגבוה ביותר בהיררכית היוג'ו ברובע שעשועים יושיווארה, והיו מעטות מהן. המפורסמת מבניהן הייתה :טקאו דיו Takao dayu, שנחשבה למופת של יוג'ו, גם לאחר מותה, יוג'ו הראויות למופת קיבלו את שמה.
קאקו Kakko שנייה במעמד של יוג'ו אחרי טאיו.
סאנצ'ה Sancha היו במעמד נמוך מטאיו וקאקו אך כאשר נעלמו שני סוגי יוג'ו הללו הן הפכו למעמד הגבוה ביותר, ונחשבו ליוקרתיות.
באמצע המאה ה-18 השתנתה ההיררכיה בקרב יוג'ו של יושיווארה בעקבות שני אירועים משמעותיים: שרפה גדולה שפרצה ברובע שגרמה לפשיטת רגל של צ'יה גדולים שהחזיקו טאיו וקאקו וסגירתם.
בנוסף, חל שינוי במצב החברתי של אדו, שהביא לשינוי בקהל היעד. מדאימיו (בעלי אדמות) ואנשי צבא עשירים, שהיו הלקוחות העיקריים, הקהל השתנה לפשוטי העם שהתעשרו, כגון סוחרים עירוניים.
אירועים אלו גרמו לשינוי אופיו של רובע יושיווארה, להיעלמות מעמדן של טאיו וקאקו ולהופעתן של אויראן. מאמצע המאה ה-18 נותנות השירותים מהמעמד הנמוך שישבו מאחורי סורגים נקראו יוג'ו, ואלו שהוזמנו על ידי לקוחות דרך צ'יה ולא ישבו מאחורי סורגים נקראו אויראן.
נוהלי יסוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשונה מיוג'ו פשוטות, שקיימו מפגשים עם לקוחות ללילה אחד בלבד, עם אויראן היו מנהגים וחוקים משלהן לפגישה:
- את "הזמנת אויראן" ביצעו דרך צ'יה שאחראים על אותה אויראן. כדי לקבל אישור על ההזמנה, צריך היה להוציא כסף רב באותו צ'יה בשביל להראות עושר ולהוכיח שהלקוח מסוגל לעמוד בסכומים המשולמים לאויראן.
- הפגישות בין אויראן ללקוח חולקו לכמה שלבים: בפגישה הראשונה הם ישבו רחוק האחד מהשנייה. האויראן לא דיברה ולא אכלה, למעשה לא הייתה כל אינטראקציה ביניהם, אלא הם רק ישבו באותו חדר. הלקוח צריך היה להשתמש בכסף רב בשביל להראות את יכולתו הכלכלית, והאויראן הייתה מחליטה אם הוא ראוי וניתן להמשיך לפגישה הבאה או לא. בפגישה השנייה היו יושבים יותר קרוב מהפעם הראשונה אך מתנהלים כמו בפגישה הראשונה, לא דיברו ולא אכלו יחד. בפגישה השלישית, אישרו את הלקוח והאויראן יכלה לשרת אותו, הכינו קערית אורז והאשי Hashi (מקלות אכילה) כסמל לאישור של הלקוח.
- האויראן ישבה על הבמה המוגבהת כאשר הלקוח היה יושב על הרצפה ללא במה, דבר שמסמל את מעמדה של האויראן כגבוה משל הלקוח.
- כאשר נוצרו קשרי לקוח ואויראן, אסור היה ללקוח להיפגש עם אויראן או יוג'ו אחרות. פגישה עם אחרות נחשבה כבגידה ולוותה בקנס כספי.
מנהג זה של מספר פגישות עד אישור לקוח היה נפוץ בתחילת תקופת אדו כשהלקוחות היו בעיקר ממעמדות של דאימיו עשירים. כאשר קהל היעד השתנה לאנשי העיר וסוחרים, הם שינו את המנהג כדי להתאים את עלות השירות לקהל יעד חדש, והתהליך היה קצר וזול יותר. היו אויראן רבות שאישרו לקוחות בפגישה הראשונה, ואפילו נתנו שירותי מין באותה פגישה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ . Encyclopedia Nipponica,(shogakukan,1994)
- ^ Honolulu museum of art, " The Social Structure of the Yoshiwara After the 1760s", http://shunga.honolulumuseum.org/2012/index.php?status=complete&page=77&language=english&screenWidth=1360&screenHeight=768&browserWidth=1360&browserHeight=623&minTextHeight=451#.VZqwGflVikoשם=שם-הערה
- ^ Honolulu museum of art, "what was the Yoshiwara district?", http://shunga.honolulumuseum.org/2012/index.php?status=complete&page=52&language=japanese&screenWidth=1360&screenHeight=768&browserWidth=1360&browserHeight=623&minTextHeight=451#.VZqrzflViko