ישראל במצרים (אורטוריה)

ישראל במצרים (HWV 54 ברשימת יצירותיו של הנדל) היא אורטוריה תנ"כית בשלושה חלקים מאת גאורג פרידריך הנדל. הליברית נערכה, לדעת היסטוריונים רבים, על ידי Charles Jennens והיא מורכבת מקטעים נבחרים מהתנ"ך, בעיקר כאלו הנוגעים ליציאת מצרים, מספר שמות ומתהילים.

היצירה הוצגה בבכורה בתיאטרון המלך בלונדון ב-4 באפריל 1739. הנדל העלה אותה על בימת התיאטרון זמן קצר לאחר ביטול העונה בתיאטרון מחמת מיעוט מנויים. סביר להניח, שהקונצ'רטו לעוגב בפה מז'ור, "הקוקיה והזמיר", שהנדל סיים לפני האורטוריה, נוגן בין המערכות, יחד עם יצירות אחרות. הקהל לא התלהב מן האורטוריה, אף כי זכה לשבחי ה"דיילי פוסט" הלונדוני, וההצגה השנייה קוצרה; היצירה המקהלתית ברובה תוגברה עכשיו באריות איטלקיות.

קטע ממנה נודע כהקלטה המוקדמת ביותר הידועה של מוזיקה קלאסית, מ-29 ביוני 1888, על גליל שעווה. בהקלטה זו, ב"קריסטל פאלאס" בלונדון שרה מקהלה בת כמה אלפי זמרים את "משה ובני ישראל" [1] . מחמת מגבלות טכנולוגיית ההקלטה של אותם ימים, יחד עם המספר העצום של הקולות, מרחק מכשיר ההקלטה מן הזמרים והאקוסטיקה של קריסטל פאלאס, הייתה ההקלטה רחוקה מלהיות איכותית, ומאז התדרדרה עוד יותר. על אף האיכות הירודה, אפשר עדיין לעמוד על נוהלי הביצוע שהיו מקובלים בשיאה של תופעת פסטיבל הנדל.

• מידע על היצירה "ישראל במצרים" באתר מיוזיק בריינז