טלסור

	יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה וניסוח.
	אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	עריכה

טלסור
Telesur

פרטי הערוץ
מדינה	ונצואלה ונצואלה קובה קובה בוליביה בוליביה אורוגוואי אורוגוואי ניקרגואה ניקרגואה
תאריך השקה	24 ביולי 2005
שפה	ספרדית, אנגלית, פורטוגזית
משרד ראשי	קראקס, ונצואלה
www.telesurtv.net

טלסור (בספרדית: teleSUR) היא רשת טלוויזיה לטינו-אמריקאית. הוקמה ב-2005, בתמיכה ומימון של ממשלת ונצואלה, ומימון נוסף מממשלות קובה, ניקרגואה, אורוגוואי ובוליביה, במטרה להיות "תשובה סוציאליסטית לטינית ל-CNN". מטה הרשת הוקם בעיר קראקס, בירת ונצואלה.

טלסור נוסדה בידי ארם אהרוניאן, עיתונאי שעזב את אורוגוואי בשנת 1973, לאחר ההפיכה הצבאית במדינה. לדברי אהרוניאן מטרות הרשת כללו הצגת עמדות של מדינות אמריקה הלטינית, שלרוב לא הוצגו ברשתות אחרות כגון CNN או BBC^[1].

ב־24 בינואר 2005, כחלק מהפרויקטים שאושרו במועצת שרים של ממשלת ונצואלה, התגבשה טלסור כרשת הטלוויזיה האלטרנטיבית אליה שאף אהרוניאן. נשיא ונצואלה, הוגו צ'אבז, מימן 70% מהמימון הנדרש של טלסור תוך העמדת מתקני שידור לרשות הרשת, בעוד ארגנטינה ואורוגוואי מספקות את 30% המימון הנוסף, ובתמיכתן הטכנית של ברזיל וקובה^[2]. צ'אבז פרסם את הרשת החדשה כ"תשובה סוציאליסטית לטינית ל-CNN". טלסור החלה לשדר לראשונה ב־24 ביולי 2005, יום הולדתו ה-222 של מנהיג אמריקה הלטינית, סימון בוליבר. הרשת החלה בשידורים מוגבלים של ארבע שעות בלבד, ואז עברה ללוח שידורים מלא ב־31 באוקטובר 2005.

La Nueva Televisora del Sur, C.A היא חברה ציבורית המקבלת תמיכה כספית ממספר מדינות דרום אמריקאיות. נותנת החסות העיקרית שלה היא ממשלת ונצואלה, המחזיקה 51% ממניות החברה^[1]. קובה, ניקרגואה, אורוגוואי ובוליביה תורמות למימון גם הן. ארגנטינה הייתה נותנת החסות העיקרית השנייה שלה, אבל אחרי הניצחון של קואליציית הימין-מרכז Cambiemos^[3] בבחירות של 2015, הממשלה החדשה החליטה לסיים זאת בשנת 2016 לכאורה בשל "חוסר 'פלורליזם'."

ביוני 2016 הודיעה ממשלת ארגנטינה שהיא לא תתמוך עוד בשידורי טלסור. ארגנטינה הפכה לחברה המייסדת הראשונה של טלסור שהפסיקה את השתתפותה כזו, אף על פי שתכני טלסור עדיין זמינים לרוב בארגנטינה באמצעות אינטרנט, כבלים וטלוויזיה בלוויין.

תהליך השילוב של אורוגוואי לטלסור היה ארוך ושנוי במחלוקת. ב-3 במרץ 2005, נשיא ונצואלה, הוגו צ'אבז, חתם על כמה הסכמים עם נשיא אורוגוואי, שנבחר אז לאחרונה, טבארה ואסקס, בנוגע לשילוב האנרגטי והתקשורתי של שתי המדינות, אחת מהן הייתה היצירה והמימון המשותף של טלסור. לאחר קצת פחות משנה של חתימת ההסכמים, הם לא בוצעו, אם כי מפלגתו של הנשיא ואסקס הייתה רוב ברשות המחוקקת במדינה. העיתונאי ונצואלה אנדרס איזכה, נשיא טלסור, אשר בראיון בינואר 2006 העיכוב באישור ההתאגדות המלאה של המדינה לרשת: "יש מצב מיוחד (באורוגוואי), כי על אף שהמדינה היא חברת טלסור, עד הקונגרס שלהם לא מאשר זאת, איננו יכולים לשדר את הערוץ באופן מקומי או לקבל מימון ממשלתי. המצב דורש החלטה מדינית ואנו מקווים שממשלת טבארה ואסקס תומכת ביוזמה". נשיא ועדת החינוך של נציגי אורוגוואי, חורחה ברובטו, אישר בפברואר של אותה השנה שהמדינה עדיין לא הייתה חלק מהספונסרים של הרשת וביקשה כי עד שהפרלמנט לא יחליט על מעמד סופי, יוסר שמה של המדינה כספונסר מהמבצעים שלה ומהאתר. ביוני אותה שנה, וכשר החינוך והתרבות של האומה, ברובטו הביע דאגות בנוגע לקו העריכה של הרשת בנושאים וממשלות מסוימות באזור, וכיצד עלולה להיפגע הדיפלומטיה של מדינתו. לשכת הסנאטורים באורוגוואי אישרה את הצעת החוק שתאשר את ההסכמים ב־8 באוגוסט 2006 בהצבעות המחוקקים השייכים למפלגת השלטון, אולם לשכת הנבחרים דחתה מספר פעמים את הדיון בדראפט. אף כי גורמים המקורבים לקונגרס אמרו לעיתונות בפברואר 2009 כי סוגיית ההתאגדות לטלסור "לא הייתה סעיף עדיפות בסדר היום שלהם", וכי הנושא לא ידון בשארית אותה שנה, סוף סוף אושרר ההסכם ב־2 ביוני 2009. ^{[ צורך בציון ]}

טלסור זמינה בחינם לאוויר באמצעות לוויין לאמריקה הלטינית, ארצות הברית, מערב אירופה, וצפון אפריקה. זמינות הרשת דרך טלוויזיה בכבלים הייתה מוגבלת מאוד באמריקה הלטינית בגלל הגישה העריכה של הרשת למספר אירועים וממשלות באזור; מנהל התחנה בשנת 2007, ארם אהרוניאן אמר בראיון כי "בעלי הכבלים לא מספקים לנו גישה כלשהי [...] זה לא תדיר, אבל זה השפיע עלינו במדינות הגדולות".

זמינות הערוץ באמצעות טלוויזיה יבשתית מוגבלת מאוד ברוב המוחלט של מדינות דרום אמריקה. המדינות היחידות באזור שמקבלות את כל השידורים של טלסור באמצעות טלוויזיה יבשתית הן ונצואלה ואקוודור, שממשלותיה נותנות חסות לערוץ. טלסור זמינה כיום באמצעות טלוויזיה דיגיטלית יבשתית בארגנטינה, כחלק מהערוץ הממומן על ידי הערוצים הממשלתיים הכולל מספר ערוצי שירות, חינוך, מוזיקה, ספורט וחדשות נוספות. ונצואלה החלה לשדר את טלסור באמצעות טלוויזיה יבשתית ב־9 בפברואר 2007 ואקוודור ב־15 ביולי 2009. שאר מדינות החסות שידרו חלק מתוכניות הרשתות, בעיקר החדשות, בערוציהן הציבוריים והחינוכיים (ראו רשימת ערוצי האחיות).

אף על פי שלטלסור יש את קובה כאחת המממנים והספקים העיקריים שלה לתכנות, הערוץ אינו זמין לחלוטין במדינה. רק משלהי 2007 משודרות תוכניותיה מדי יום באי, אלא רק משעה 22:30 עד 8:00 למחרת באמצעות Canal Educativo 2, ערוץ טלוויזיה חינוכי. החל מה- 20 בינואר 2013 הורחבה ההדמיה החיה של טלסור, והיא מתרחשת מדי יום משעה 20:00 עד השעה 16:30.

ב -27 בספטמבר 2009, הנשיא רשמי של טלסור בוונצואלה אנדרס איזכה הודיעה על הסכם עם תחנות טלוויזיה ציבורית במוזמביק, אנגולה וגינאה ביסאו לשדר חלק מתוכניות הערוץ בפורטוגזית בהקשר של פסגת דרום אמריקה-אפריקה, שנערכה בוונצואלה.

נשיא ונצואלה ניקולאס מאדורו הודיעה ב-8 במרץ 2014 כי ב-24 ביולי, בד בבד עם יום סימון בוליבר, יחלו שידורי טלסור באנגלית, צרפתית ופורטוגזית.

ביולי 2014 הושק אתר טלסור באנגלית. ערוץ שידור 24 שעות ביממה החל ביולי 2015. ב־23 בינואר 2018, עמוד הפייסבוק נמחק לרגע. עם זאת, דובר פייסבוק הצהיר בהמשך כי "טלסור באנגלית לא הייתה זמינה באופן זמני בגלל טעות פנימית."

הקמת הערוץ עוררה ביקורת בארצות הברית. בשנת 2013 התפטר ארם אהרוניאן המייסד מתפקידו כמנהל הרשת, ולאחר עזיבתו העיר כי טלסור "לא השיגה את הלטינו-אמריקניזציה ותמשיך להיות ונצואלית".

מדיה וקבצים בנושא טלסור בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של טלסור

• טלסור, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• טלסור, ביישום טלגרם

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "טלסור".