טל

ערך זה עוסק בהתעבות מים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו טל (פירושונים).

טל הוא משקע מימי המצטבר בעיקר במשך הלילה על גבי עצמים הנמצאים בחוץ באוויר הפתוח. עקב צניחת הטמפרטורה בלילה, מתעבים אדי המים (שהיו עד כה נישאים באוויר הפתוח) על המשטחים לכדי טיפות, המאפיינות את שעות הבוקר המוקדמות. בטבע, הטל מתהוה בעיקר על עלוות צמחים ועל הקרקע. בכך הטל מסייע, בין היתר, לצמחים לשמור על לחות ורעננות באזורים צחיחים ובמדבריות.

הטל נוצר בלילות בהירים כתוצאה מהתקררותם של עצמים ופני הקרקע שהתחממו במשך היום.

האוויר מכיל אדי מים בכמות מסוימת. כאשר מתקרר האוויר, כמות הלחות שהוא יכול להכיל יורדת, והוא מגיע למצב של רווית-על. המים העודפים מפסיקים להיות אדים ומתעבים על גרעיני ההתעבות שנמצאים בסביבה – בייחוד כאשר גרעיני התעבות אלו (עצמים, קרקע) קרים יותר מן האוויר. מים אלו קרויים טל. במצב זה אומרים כי טמפרטורת האוויר ירדה אל מתחת לטמפרטורת הרוויה של האוויר (הטמפרטורה שבה האוויר אינו יכול להכיל יותר לחות או אדי מים נוספים).

הטל אינו נוצר בדרך כלל בלילות מעוננים היות שהעננות מונעת במידת מה את ההתקררות של הקרקע. כמו כן גם רוחות מונעות היווצרות טל היות שהסעת האוויר המהירה מונעת את התעבותו.

לטל חשיבות רבה כמקור לחות לצמחייה באזורים שכמות המשקעים שבהם מועטת, וכמקור שתייה לחרקים קטנים.

ניתן לאגור מי טל באמצעות רשת ערפל.

מספר לילות הטל בישראל שונה מאזור לאזור. בממוצע, טל נוצר בכ-200 לילות בשנה בעמק יזרעאל ובשפלת החוף, 250 לילות בצפון הנגב, 150–180 לילות באזורי ההר ועד 50 לילות בעמק הירדן. באזורי הכנרת וצפון ים-המלח הטל נוצר במרבית ימי השנה (320–365 לילות).

למדידת כמות הטל משתמשים במכשיר הנקרא מד טל. המתקן הומצא על ידי חוקר הטבע הישראלי שמואל דובדבני. המתקן נפוץ בכל העולם ומורכב מלוח עץ צבוע בצבע כהה החובר למעין "סקלת טל". הבדיקה הכמותית נעשית בשיטה אופטית.

בתפילת שמונה עשרה מזכירים במשך חודשי הקיץ את השבח "מוריד הטל" (מלבד נוסח אשכנז בחוץ לארץ). גם בחודשי החורף כורכים יחד את הטל והמטר בבקשה "ותן טל ומטר לברכה".

הטל מוזכר פעמים רבות בתנ"ך והוא משמש משל למקור רענן של חיים ולשפע של ברכה. כן מצאנו בברכת יצחק ליעקב אבינו ”ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ [..]” (בראשית, כ"ז, כ"ח) וכן מצאנו בהבטחת ה' לישראל בנביא הושע ”אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה [..]” (הושע, י"ד, ו')

במקרא נמצא גם קישור של הטל לתחיית המתים: ”יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ” (ישעיהו, כ"ו, י"ט), ובעקבות כך גם חז"ל מתארים "טל שעתיד להחיות בו מתים"^[1], שבעזרתו החיה האל את בני ישראל שמתו לאחר ששמעו את קולו במעמד הר סיני^[2].

הטל מוזכר גם כאחד משבעת המשקים (חלק מראשי התיבות י"ד שח"ט ד"מ, כשה- ט' הוא הטל) שכאשר נופלים על דבר מאכל, הם מכשירים אותו לטומאה, וכן הוא משקה שאם הוא בא במגע עם קמח בפסח, הוא מחמיץ את העיסה.

טללים שאינם ברכה מכונה "טללים רעים". אחת הסיבות לנענועים של הלולב בחג הסוכות היא "לעצור טללים רעים", שלא יבואו במשך השנה^[3].

• נקודת הטל
• מטאורולוגיה - מונחים
• תפילת טל

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: מד טל
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טל

• אגירת מי-טל לטובת השקיה - מידע מאתר הגן הסולארי
• טל, לחות וחום כמוס
• טל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• הערך "טל", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה

משקעים אטמוספיריים
סוגי המשקעים	ברד • גראופל • גשם • גשם-שלג • טל • כפור • שלג
ראו גם	סופת קרח • נימבוס • מטאורולוגיה • סינופטיקה • פטריכור