טחורים
 | |
| תחום | פרוקטולוגיה |
|---|---|
| טיפול | |
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
195401  |
| MeSH | D006484 |
| סיווגים | |
| ICD-10 | I84 |
| ICD-11 |
DB60 |
  | |
טחורים (Hemorrhoids) הם מבנים אנטומיים המכילים רקמת חיבור וכלי דם הממוקמים באזור פי הטבעת, ומהווים חלק תקין של פי הטבעת. תפקידם הוא לסייע בשליטה על איטום של פי הטבעת. במצב פתולוגי הם מתנפחים, מודלקים ואף כואבים, ולעיתים הם באים לידי ביטוי כדימום אדום מבריק על משטח צואה, על נייר טואלט או באסלה.
החלוקה העיקרית של הטחורים היא בין חיצוניים (בליטה בדופן פי הטבעת) לבין טחורים פנימיים, בחלק התחתון של החלחולת (רקטום). לרוב הכאב נגרם בשל סדק בפי הטבעת (פיסורה) הנגרם בשל הטחורים, או בשל קריש דם הנוצר בטחור וגורם לו להתנפח.
סימנים ואבחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניתן לאבחן פתולוגיה של טחורים בקלות, הן על ידי התבוננות, והן על ידי מישוש. במקרה של דימום קל, אף שרוב הסיכויים שמדובר בדימום הנובע מטחורים, רופאים ירצו לבצע בדיקה של אנוסקופיה וסיגמואידוסקופיה כדי לשלול גידול באזור של המעי הגס התחתון. דימום משמעותי הגורם לאנמיה נדיר, ודימום מסכן חיים הוא נדיר אף יותר. בנוסף, נמצא קשר בין טחורים או נטייה לטחורים להתפתחות של גושים יבשים ברגלים.
אפידמיולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחלות טחורים נפוצות מאוד בארצות המתועשות. אצל רוב האנשים מתחילים הטחורים להתפתח בשנות העשרים לחייהם, אך הסימפטומים אינם מובהקים עד העשור הרביעי לחיים. על פי הערכות שונות, כמחצית מהאנשים מעל גיל 50 סובלים ממחלת טחורים סימפטומטית, ועד שליש מכלל אוכלוסיית ארצות הברית, כשיקוף למצב במדינות העולם המודרני, סובלים במידה מסוימת מטחורים.
הטחורים נפוצים אצל נשים יותר מגברים. לפי אחת ההשערות אפיון זה נובע בשל ההריון והלידה היוצרים לחץ מוגבר על אזור החלחולת ופי הטבעת.
הגורמים למחלת טחורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]באזור החלחולת ופי הטבעת קיימת מערכת ורידים מסועפת האמורה לנקז את הדם מהאזור. משערים כי גורמים המגבירים גודש ורידי, בדרך כלל לחץ מוגבר, עלולים להאיץ היווצרות טחורים. הגורמים להגברת הלחץ התוך-בטני הם:
- תזונה לקויה - מחוסר בסיבים תזונתיים ומים. אכילה מרובה של סוכרים וסידן.
- ישיבה ממושכת ואי-פעילות ספורטיבית.
- מאמץ בזמן יציאה – עצירות או שלשול הגורמים לעליה בלחץ הוורידי.
- הריון – נפח הדם עולה והפרוגסטרון מחליש את השרירים, הרחם כבד, ויש לחץ על הווריד הנבוב התחתון בשכיבה על הגב.
- יתר לחץ דם פורטלי – מנקז את הטחורים, יכול להיגרם מצירוזיס.
- שיעול, הקאה – מאמץ שמגדיל את הלחץ התוך-בטני – כל לחץ תוך-בטני יוצר לחץ על הוורידים שבהם לחץ הדם נמוך מאוד והדבר עוצר את הזרימה.
- פעילות גופנית מאומצת.
- מצב של דחק נפשי עלול לגרום להתעוררות של טחורים.
- אי-ספיקת לב משמעותית יכולה להגביר טחורים בגלל בעיה בכלי דם, בעיה בניקוז של הדם הוורידי.
- מחלת כבד שמעלה את לחץ הדם בווריד השער.
ארבעה שלבים לטחורים פנימיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שלב | דיאגרמה | תמונה |
|---|---|---|
| 1 |  |
|
| 2 |  |
|
| 3 |  |
|
| 4 |  |
|
- טחורים פנימיים לא מורגשים
- יוצאים בזמן היציאה ונכנסים לבד
- יוצאים ולא נכנסים לבד, דוחפים פנימה
- יוצאים ולא ניתן להכניס אותם
- כל שלב יכול לדמם, הכאבים במיוחד בשלב האחרון.
טחורים פנימיים נוצרים מעל הקו האנו-רקטאלי. לעיתים טחור פנימי יגדל עד לדרגה בה יעבור תמת וירד מתחת לספינקסטר האנאלי.
טיפול ומניעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לטחורים קיימים טיפולים להקלה וטיפולי מניעה מסוגים למיניהם. בחלק מהטיפולים קיים הבדל באופן הטיפול בטחורים פנימיים וחיצוניים:
הקלה זמנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אצל רוב הסובלים מטחורים, המחלה אינה קריטית וניתנת להקלה באותם אמצעים המומלצים גם כגורמי מניעה:
- אמבט ישיבה להרפיית האזור הכואב
- שימוש בבידה במקום בנייר טואלט
- שימוש ידני באמצעות ראש מקלחת נמתח
- תחבושת קרה
- שימוש במשככי כאבים מקומיים ובחומרים שמכווצים כלי דם
מניעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמירה על היגיינה באזור פי הטבעת באמצעות שטיפתו מספר פעמים ביום
- מניעת תנוחות היוצרות לחץ מקומי, שיפור היציבה ומתח השרירים (טונוס) באזור האגן
- הימנעות מעצירות באמצעות שתייה מרובה של נוזלים, תזונה עשירה בסיבים תזונתיים, כמו סובין ופסיליום, כגון בליעת חומרים המרככים את הצואה, החלפת מאכלים עתירים בסוכר בכאלו שאינם (לדוגמה במקום לחם לבן צריכת לחם מלא), פעילות גופנית מספקת, וכן הימנעות מצריכת מאכלים חריפים או משקאות אלכוהוליים, מקלות על היציאות ובכך מפחיתות את הכאבים.
- הימנעות מישיבה מרובה על האסלה והרמת משאות כבדים.
- ירידה במשקל - לאנשים בעלי עודף משקל.
- בזמן הטלת הצואה הרמה של הרגליים ליותר מ-90 מעלות כלפי מעלה.
טיפול רפואי קונבנציונלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שימוש בסטרואידים (לתקופה מוגבלת, עקב תופעות הלוואי).
- ריפוי בחשמל (Electrotherapy) - ספיגת כלי הדם הנפוחים באמצעות זרם חשמלי. טיפול זה נחשב ליעיל ואינו כואב.
- הרחבת שריר פי הטבעת (Dilation) - טיפול הנחשב יעיל במקרים רבים אולם אינו פופולרי עוד עקב תופעות לוואי לא רצויות.
- ניוון כלי הדם הטחוריים באמצעות קשירתם בגומיה. לאחר מספר שבועות כלי הדם המנוונים מופרשים עם הצואה באופן טבעי. טיפול זה אינו כרוך בניתוח והוא נפוץ יחסית. (טחורים פנימיים)
- ניוון כלי הדם הטחוריים באמצעות הטרשה (Sclerotherapy) - הזרקת חומר הגורם לחסימת וניוון כלי הדם, בשימוש גם לטיפול בדליות.
- צריבת כלי הדם הפגועים באמצעות לייזר או קרינה תת-אדומה או בהקפאה שהוכחו כיעילים במקרה שהשיטות הקודמות נכשלו.
- כריתת טחורים באמצעות מכלב. סגירת אספקת הדם לעורקי הטחורים, וקיבוע בסיס הטחורים בעזרת סיכות, שנעשה בהרדמה מקומית/אזורית או כללית. זמן החלמה ממוצע הוא כשבוע.
- קשירת טחורים מודרכת דופלר. זיהוי של עורקים המספקים דם לטחורים באמצעות דופלר וקשירתם בהרדמה מקומית.
- ניתוח כירורגי להסרת הטחורים (Hemorrhoidectomy). ניתוח זה כרוך בהחלמה ממושכת ובכאב רב שנמשכים בדרך כלל לפחות כחודש.
טיפול טבעי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקרב המצדדים בטיפול טבעי נפוצים תכשירים טבעיים שונים המחזקים את כלי הדם (כגון Horse Chestnut ו-Butcher's Broom), תכשירים המונעים גירוי ונפיחות (כגון מיץ המופק מצמח האלוורה), ותכשירים המכווצים את כלי הדם. בדומה, טיפול ברפואה סינית נחשב יעיל ומפחית את הגירוי. יש הממליצים על ישיבה שפופה (כלומר, בהתכופפות קמעה), בעת עשיית הצרכים.[דרוש מקור]
במקרה של טחורים חיצוניים (טחורים טרומבונים) ניתן להשתמש בתמיסת מגנזיום ובכך להעלים במהירות וביעילות את הבצקות סביב פי הטבעת . מחקרים אחרונים ממליצים להימנע משימוש בתרופות משלשלות כנגד עצירות מכיוון שמנגנון הפעולה של רוב התרופות הטבעיות, כמו תה צמחים, סנה, אלוורה וכדומה, עובד על גירוי כימי של רירית המעי אשר גורם לרירית המעי להפריש נוזלים, היוצרים מין שלשול. מחקרים הראו כי החומרים הללו גורמים למעי להפוך לעצל ולתפקד פחות טוב.
הטיפול המומלץ הוא לאכול יותר סיבים, תאית, תאית מלאכותית של סובין, או סיבים סופגים. כל אלו יוצרים ניפוח של תוכן המעי וגורמים לו להתכווץ בצורה יותר אפקטיבית ומקלים על היציאה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ד"ר רוברט ברקוב (עורך ראשי), מֶרְק - המדריך הרפואי השלם, בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר והד ארצי, 2002, עמ' 500-501
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך "גישה אגרסיבית לטיפול בטחורים שמוטים", באתר ויקירפואה
- הערך "טחורים - מבוא", באתר ויקירפואה
- הערך "טחורים חיצוניים", באתר ויקירפואה
- רינה זיסמנוביץ, טחורים: למה הם נגרמים ואיך ניתן לחסלם, באתר ynet, 9 בספטמבר 2013
- טחורים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
טחורים, דף שער בספרייה הלאומית
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.