חממה

ערך זה עוסק במבנה לגידול צמחים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו חממה (פירושונים).

המונח "חממות" מפנה לכאן. לערך העוסק במשחק ילדים המכונה גם "חממות", ראו חיי שרה (משחק ילדים).

החממה לגידול פרפרים, שבPeggy Notebaert Nature Museum, שיקגו

חממה היא מבנה חקלאי בעל קירות שקופים שנועד לגידול צמחים בתנאים מיטביים. צמחים הגדלים בחממה קרויים גידולי חממה.

החממה עשויה בדרך כלל מלוחות זכוכית או מיריעות פלסטיק ומייצרת מיקרו-אקלים חם עבור הצמחים, בלא הוצאות חימום שוטפות. חימום נפח החממה, לטמפרטורה גבוהה ביחס לסביבתה, מתבסס על קליטת קרני השמש הנכנסות אליה ואי מתן יציאה לקרניים תת אדומות ולאוויר חם. החממה גם מבודדת את הצמחים מרוח, ברד, שלג וכיוצא בזה.

חלק מהחממות סגורות הרמטית ומאפשרות שליטה באוכלוסיית החרקים שבהן. באופן זה הן חוסכות פיזור רעל חרקים על הגידולים. במקרים נדירים, מטרת החממה היא גידול חרקים, כאשר הצמחים נועדו לסייע בגידולם.

בדרך כלל החממות בנויות כתיבה ארוכה עם גג מעוגל או משופע לניקוז המים. ישנן גם חממות בעלות מבנה גיאודטי העמידות בפני רוחות חזקות.

היסטוריה

פליניוס הזקן דיווח שברומא העתיקה, גננים רומאים גידלו ירקות בתוך מבנים העשויים מיריעות וסדינים על מנת להבטיח אספקת ירקות קבועה לקיסר טיבריוס^[1].

בשנת 1500 לספירה, בנו גננים איטלקים מבנים לגידול צמחים טרופיים שהובאו לאיטליה במהלך חזרה ממסעות במקומות שונים בעולם. את חממת העץ הראשונה בנה המהנדס הצרפתי סלומון דה קלוס בשנת 1619 כדי לגדל הדרים באירופה הקרה. כדי לחמם את החממה יצר מערכת חימום בעזרת הבערת גחלים. בשנת 1780 החלו לחמם באדים, וב-1827 באמצעות מים חמים שהוזרמו בצינורות מיוחדים לאורך הרצפה והקירות. הראשון שבנה את חממה מודרנית המוכרת כיום היה ג'וּלס צ'ארלס, בהולנד.

בשנים שבין 1800 ל-1850 לספירה, החלו להיבנות חממות תעשייתיות במידות גדולות ובצורה נרחבת באנגליה. בתחילת המאה העשרים הבינו שחממות מביאות תועלת גם בארצות חמות ולא רק בקרות, מפני שהם מכפילות את התקופה שבה אפשריים גידולים שונים.

אופן הפעולה

חממה בעלת מבנה גיאודטי ביישוב רותם בבקעת הירדן

האוויר שבתוך החממה, מתחמם עקב קרני השמש ואינו בורח החוצה בשל המבנה הסגור של החממה. האדמה גם היא מתחממת ועוזרת להתפתחות המקסימלית של הצמחים. הבידוד עוזר גם לחיסכון במים - משקים את הצמחים בכמות מסוימת, שמתעבה בגג החממה ונוזלת חזרה. בעזרת החממות אפשר לבודד חרקים - הן מחוץ לחממה, כלומר בידוד מזיקים, והן חרקים רצויים, כדוגמת חרקים המאביקים את הצמחים, או מחסלי מזיקים. החממה מעניקה הגנה מפגעי אקלים, כדוגמת סופות חול, ואפשר לייצר בתוכה את האקלים הרצוי לסוג הגידולים בה. כיום בחלק מהחממות משתמשים ביריעת פלסטיק בצבעים מסוימים לשם סינון חלק מקרני השמש המזיקים לגידולים.

בזכות החממה ניתן לגדל סוגי צמחים חד עונתיים שונים במשך כל השנה, ולא רק בעונות מסוימות, או לגדל צמחים באזור שבו, בלא החממה, אין אקלים המתאים להם.

שימושים

צמחי מאכל
- השימוש המפורסם ביותר של החממה. אפשר לגדל בחממה פירות וירקות בעונות ובאזורים גאוגרפיים שבדרך כלל הפרי או הירק לא צומח בהם.
- צמחי מאכל בלא ריסוס - חממה מאפשרת גידול צמחים בלא ריסוס רעלים, באמצעות שליטה באוכלוסיית החרקים שבחממה. בחממה אפשר לפזר מושיות השבע (פרות משה רבנו), שיאכלו את הכנימות ולפזר דבורי בומבוס, שיפרו את פרחי הפרות והירקות.
צמחי נוי
- גידול פרחים נוי למכירה כזרים - סוג זה של גידול תופס תאוצה ברחבי העולם בעשור האחרון. החממה מאפשרת גידול של פרחים גם בתקופות קרות שבהן פרחים לא מלבלבים. ישראל היא יצואנית גדולה של פרחים קיציים לאירופה בתקופות הסתיו והחורף.
- משתלה לצמחי גן ומרפסת.
שמירת טבע, מחקר ותיירות:
- חממות בגנים בוטניים מושכות תיירים ומאפשרות מחקר. הן מאפשרות גם גידול זני צמחים המידלדלים מן הטבע, למשל עקב כריתת יתר של יערות.
- משתלות לקראת החזרה אל הטבע: אפשר גם לגדל בחממה שתילים עדינים של עצים שלאחר שיגדלו מעט, יועברו ליערות, שם ימשיכו לצמוח.
- חממה לגידול חרקים כמו החממה לגידול פרפרים, שבמוזיאון פגי נוטברט לטבע, שיקגו, או בגן החיות לפרפרים בסנט לואיס.