ותק

ותק הוא משך הזמן שבו אדם חבר בארגון מסוים (כגון ותק במקום העבודה), עוסק בפעילות מסוימת (כגון ותק מקצועי) או מתגורר ביישוב או באזור מסוים. במקרים רבים ניתנות זכויות בהתאם לוותק.

ביחסי העבודה בישראל ניתן משקל רב לוותק במקום העבודה, בדמות זכויות התלויות בוותק שנקבעו בדיני העבודה ובהסכמים קיבוציים. זכויות אלה כוללות:

• מכסת החופשה השנתית, כפי שנקבעה בחוק חופשה שנתית ובהסכמים קיבוציים, ומכסת דמי ההבראה גדלות עם הוותק במקום העבודה.
• פיצויי פיטורים מחושבים בהתאם לוותק במקום העבודה.
• מענקים שונים, כגון מענק יובל, ניתנים לעובדים שצברו וותק מסוים.
• תוספות שכר שונות, ובפרט תוספת ותק, משולמות כפונקציה של הוותק.
• תוספות שכר שונות תלויות בצבירת מינימום של ותק.
• במקצועות מסוימים, כגון עבודה סוציאלית, תוספת הוותק גדולה, החל בוותק מסוים, משכר היסוד.

• במינוי נשיא בית המשפט העליון נהוגה שיטת הסניוריטי, כלומר ממונה לתפקיד השופט בעל הוותק הרב ביותר בבית המשפט העליון.
• בראש מושב הפתיחה של הכנסת, שבו חברי הכנסת מצהירים אמונים, יושב ותיק חברי הכנסת.
• לקידום בדרגה בצה"ל נדרש בדרך כלל פז"ם - פרק זמן מינימלי שבו החייל שוהה בדרגתו הנוכחית קודם שהוא מקודם.

מדיה וקבצים בנושא ותק בוויקישיתוף

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החברה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.