ואן קלייברן

ואן קלייברן
**Van Cliburn**
לידה	12 ביולי 1934; שריבפורט, ארצות הברית
פטירה	27 בפברואר 2013 (בגיל 78); פורט וורת', ארצות הברית
שם לידה	Harvey Lavan Cliburn Jr.
מקום קבורה	Greenwood Memorial Park and Mausoleum
מוקד פעילות	ארצות הברית
תקופת הפעילות	1946–2013 (כ־67 שנים)
מקום לימודים	בית הספר ג'וליארד, Mary Pappert School of Music
סוגה	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	פסנתר
חברת תקליטים	RCA Red Seal
פרסים והוקרה	פרס גראמי למפעל חיים (2004); פרס איש המוזיקה צ'ארלס לוטון (1962); עיטור הידידות (רוסיה); המדליה הלאומית לאומנויות; מדליית החירות הנשיאותית; פרס מרכז קנדי ;
	פרופיל ב-IMDb
חתימה

ואן קלייברן עם המנצח גאורג זינגר בסיום קונצרט בהיכל התרבות בתל אביב, 1962

ואן קלייברן (באנגלית: Van Cliburn, נולד כהרווי לאוואן קלייברן הבן; 12 ביולי 1934 – 27 בפברואר 2013) היה פסנתרן אמריקאי שהגיע לפרסום בינלאומי כאשר זכה בגיל 23, בשנת 1958, בפרס הראשון בתחרות הפסנתר הבינלאומית הראשונה על שם צ'ייקובסקי, תחרות הנערכת כל ארבע שנים במוסקבה, וזאת בשיאה של המלחמה הקרה.

קורות חייו

ילדות ונעורים

קלייברן נולד בשריוופורט, לואיזיאנה והחל לקבל שיעורי פסנתר בגיל שלוש אצל אמו, רילדיה בי אובראיין (תלמידתו של ארתור פרידהיים, שהיה תלמיד של פרנץ ליסט). כשמלאו לו שש, עבר קלייברן עם משפחתו לקילגור, טקסס ובגיל 12 זכה בתחרות פסנתר של המדינה ובהמשך לכך הופיע לראשונה עם התזמורת הסימפונית של יוסטון. הוא נכנס לבית הספר למוזיקה ג'וליארד בגיל 17 ולמד אצל רוזינה לווין, שהדריכה אותו במסורת הרומנטיקאים הרוסים הגדולים. בגיל 20 זכה קלייברן בפרס לוונטריט והופיע לראשונה בקרנגי הול.

תחרות צ'ייקובסקי

ההכרה שזכה לה במוסקבה היא שהזניקה אותו לתהילה בינלאומית. תחרות הפסנתר הבינלאומית הראשונה על שם צ'ייקובסקי ב-1958 היה אירוע שנועד להפגין את עליונות התרבות הסובייטית בתקופת המלחמה הקרה, סמוך לניצחונם הטכנולוגי בשיגור הספוטניק באוקטובר 1957. הווירטואוזיות המזהירה של קלייברן בנגינת הקונצ'רטו מס' 1 של צ'ייקובסקי והקונצ'רטו מס' 3 של רחמנינוב בשלב הגמר של התחרות זיכתה אותו בתשואות נלהבות. השופטים הסובייטיים ביקשו את רשותו של ראש הממשלה ניקיטה חרושצ'וב להעניק את הפרס הראשון לאמריקאי. "הוא הטוב ביותר?" שאל חרושצ'וב. "אם כן, תנו לו את הפרס!" בשובו הביתה התקבל קלייברן בהפגנת מעריצים המונית ברחובות ניו יורק, הפעם האחת והיחידה שכבוד זה ניתן למוזיקאי קלאסי. תמונתו התנוססה על שער המגזין "טיים", מלווה בכותרת "הטקסני שכבש את רוסיה".

חברת RCA ויקטור החתימה אותו על חוזה בלעדיות והתקליט שהפיקה, הקונצ'רטו הראשון של צ'ייקובסקי, זכה להצלחה שלא הייתה כמוה וזיכה את קלייברן בפרס גראמי לביצוע קלאסי מצטיין.

ואן קלייברן הקליט גם את הקונצ'רטו של גריג, הקונצ'רטו מס' 2 של רחמנינוב, הקונצ'רטי מס' 4 ומס' 5 של בטהובן והקונצ'רטו מס' 3 של פרוקופייב.

בשנת 1962 היה קלייברן ליועץ האמנותי של תחרות הפסנתר הבינלאומית הקרויה על שמו. את התחרות ייסדה קבוצה של מורי מוזיקה ומתנדבים מפורט וורת', טקסס, והיא נערכת אחת ל-4 שנים. בשנת 2009 לראשונה ניצחו בתחרות פסנתרנים מאסיה (נובויוקי צ'וג'י היפני ופסנתרן מסין).

שנות ה-70 עד 2013

קלייברן הופיע והקליט לאורך שנות ה-70, אך בשנת 1978, אחרי מות אביו ומנהלו, החל להתרחק מן החיים הציבוריים. ב-1987 הוזמן להופיע בבית הלבן לפני הנשיא רונלד רייגן ונשיא ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב, ואחר כך הוזמן לפתוח את עונת יובל המאה לקרנגי הול. בשנת 2001 קיבל את אות הכבוד של מרכז קנדי.

נשיא ארצות הברית ג'ורג' ו. בוש העניק לו בשנת 2003 את מדליית החירות הנשיאותית, ובאוקטובר 2004 קיבל את אות מסדר הידידות הרוסי, אותות ההוקרה האזרחיים הגבוהים ביותר של שתי הארצות. באותה שנה קיבל גם את פרס גראמי למפעל חיים, וניגן במסיבת ההפתעה ליום הולדתה החמישים של שרת החוץ קונדוליזה רייס.

בשנותיו האחרונות המשיך קלייברן להופיע במספר קונצרטים מדי שנה ונהנה משבחי הביקורת והקהל. הוא ניגן לפני בתי מלוכה וראשי מדינות מעשרות ארצות ולפני כל נשיאי ארצות הברית מאז הארי טרומן. בימיו האחרונים הוא התגורר בווסטובר הילס, פרבר של פורט וורת', טקסס. ב-1994 הופיע בהופעת אורח בסדרה המצוירת "איש הברזל", כשניגן בתפקיד עצמו בפרק "הדומיה היא בת לווייתי, המוות הוא גורלי".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ואן קלייברן בוויקישיתוף

ואן קלייברן, ברשת החברתית פייסבוק
ואן קלייברן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ואן קלייברן, באתר ספוטיפיי
ואן קלייברן, באתר AllMusic (באנגלית)
ואן קלייברן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ואן קלייברן, באתר Discogs (באנגלית)
ואן קלייברן, באתר Songkick (באנגלית)
ואן קלייברן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ואן קלייברן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

Van Cliburn 1958 Time magazine, cover
The Van Cliburn Foundation

פרס גראמי למפעל חיים
1963–1989	בינג קרוסבי (1963) • פרנק סינטרה (1965) • דיוק אלינגטון (1966) • אלה פיצג'רלד (1967) • אירווינג ברלין (1968) • אלוויס פרסלי (1971) • לואי ארמסטרונג, מהליה ג'קסון (1972) • צ'אק ברי, צ'ארלי פארקר (1984) • ליאונרד ברנשטיין (1985) • בני גודמן, הרולינג סטונז, אנדרס סגוביה (1986) • רוי אייקוף, בני קרטר, אנריקו קארוזו, ריי צ'ארלס, פאטס דומינו, וודי הרמן, בילי הולידיי, בי. בי. קינג, אייזק שטרן, איגור סטרווינסקי, ארטורו טוסקניני, האנק ויליאמס (1987) • פרד אסטר, פבלו קזאלס, דיזי גילספי, יאשה חפץ, לנה הורן, לאונטין פרייס, בסי סמית, ארט טייטום, שרה ווהן (1989)
1990–1999	נט קינג קול, מיילס דייוויס, ולדימיר הורוביץ, פול מקרטני (1990) • מריאן אנדרסון, בוב דילן, ג'ון לנון, קאתי ולס (1991) • ג'יימס בראון, ג'ון קולטריין, ג'ימי הנדריקס, מאדי ווטרס (1992) • צ'ט אטקינס, ליטל ריצ'רד, ת'לוניוס מונק, ביל מונרו, פיט סיגר, פאטס וולר (1993) • ביל אוונס, אריתה פרנקלין, ארתור רובינשטיין (1994) • פטסי קליין, פגי לי, הנרי מנסיני, קרטיס מייפילד, ברברה סטרייסנד (1995) • דייב ברובק, מרווין גיי, גאורג שולטי, סטיבי וונדר (1996) • בובי בלנד, האחים אברלי, ג'ודי גרלנד, סטפן גרפלי, באדי הולי, צ'ארלס מינגוס, אוסקר פיטרסון, פרנק זאפה (1997) • בו דידלי, האחים מילס, רוי אורביסון, פול רובסון (1998) • ג'וני קאש, סם קוק, אוטיס רדינג, סמוקי רובינסון, מל טורמה (1999)
2000–2009	הארי בלפונטה, וודי גאת'רי, ג'ון לי הוקר, מיץ' מילר, וילי נלסון (2000) • הביץ' בויז, טוני בנט, סמי דייוויס ג'וניור., בוב מארלי, The Who‏ (2001) • קאונט בייסי, רוזמרי קלוני, פרי קומו, אל גרין, ג'וני מיטשל (2002) • אטה ג'יימס, ג'וני מאטיס, גלן מילר, טיטו פואנטה, סיימון וגרפונקל (2003) • ואן קלייברן, The Funk Brothers, אלה ג'נקינס, סאני רולינס, ארטי שו, דוק ווטסון (2004) • אדי ארנולד, ארט בלייקי, The Carter Family, מורטון גולד, ג'ניס ג'ופלין, לד זפלין, ג'רי לי לואיס, ג'לי רול מורטון, פינטופ פרקינס, הסטייפל סינגרס (2005) • דייוויד בואי, קרים, מרלה הגרד, רוברט ג'ונסון, ג'סי נורמן, ריצ'רד פריור, הוויברז (2006) • ג'ואן באאז, Booker T. & the M.G.'s, מריה קאלאס, אורנט קולמן, הדלתות, הגרייטפול דד, בוב וילס (2007) • ברט בכרך, הבנד, קאב קאלוויי, דוריס דיי, יצחק פרלמן, מקס רואץ', ארל סקרוגס (2008) • ג'ין אוטרי, הנערים העוורים מאלבמה, ארבע הפסגות, האנק ג'ונס, ברנדה לי, דין מרטין, טום פקסטון (2009)
2010–2019	לאונרד כהן, בובי דארין, דייוויד אדוארדס, מייקל ג'קסון, לורטה לין, אנדרה פרווין, קלארק טרי (2010) • ג'ולי אנדרוז, רוי היינס, רביעיית ג'וליארד, שלישיית קינגסטון, דולי פרטון, הראמונס, ג'ורג' בוורלי שיי (2011) • להקת האחים אולמן, גלן קמפבל, אנטוניו קרלוס ז'ובים, ג'ורג' ג'ונס, ההורנס של ממפיס, דיאנה רוס, גיל סקוט-הרון (2012) • גלן גולד, צ'ארלי היידן, לייטנינג הופקינס, קרול קינג, פטי פייג', ראווי שנקר, The Temptations‏ (2013) • הביטלס, קליפטון צ'נייר, האחים איסלי, קרפטוורק, קריס קריסטופרסון, ארמנדו מנסנרו, מוד פאוול (2014) • בי ג'יז, פייר בולז, באדי גאי, ג'ורג' האריסון, פלאקו חימנס, האחים לובין, ויין שורטר (2015) • רות בראון, סליה קרוז, Earth, Wind & Fire, הרבי הנקוק, ג'פרסון איירפליין, לינדה רונסטאדט, ראן די אם סי (2016) • שירלי קיסר, אחמד ג'מאל, צ'רלי פרייד, ג'ימי רודג'רס, נינה סימון, סליי סטון, הוולווט אנדרגראונד (2017) • האל בליין, ניל דיימונד, אמילו האריס, לואיס ג'ורדן, The Meters, קווין, טינה טרנר (2018) • בלאק סבאת', ג'ורג' קלינטון ופרלמנט-פאנקדליק, בילי אקסטין, דוני האת'וויי, חוליו איגלסיאס, סאם אנד דייב, דיון וורוויק (2019)
2020–הווה	שיקגו, רוברטה פלאק, אייזק הייז, איגי פופ, ג'ון פריין, פאבליק אנמי, סיסטר רוזטה תארפ (2020) • Grandmaster Flash and the Furious Five, ליונל המפטון, מרילין הורן, סולט אנ' פפה, סלינה, Talking Heads‏ (2021) • בוני רייט (2022)‏ • בובי מקפרין, נירוונה, מא רייני, סליק ריק, נייל רוג'רס, הסופרימס, אן וילסון וננסי וילסון (2023)‏ • N.W.A, לורי אנדרסון, האחיות קלארק, גלדיס נייט, דונה סאמר, תמי ויינט (2024)