וורו (כדורגלן)
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
9 באוקטובר 1963 (בן 61) ולנסיה, ספרד | |||
| שם מלא | סלבדור גונסאלס מרקו | |||
| גובה | 1.82 מטר | |||
| עמדה | בלם | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
סלבדור (וורו) גונסאלס מרקו (בספרדית: Salvador (Voro) González Marco; נולד ב-9 באוקטובר 1963), הוא כדורגלן עבר ומאמן כדורגל ספרדי.
קריירת משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]וורו גדל בוולנסיה, והחל לשחק כבלם במחלקות הנוער של הקבוצה המקומית, ולאחר מכן בקבוצת המילואים שלה. לאחר השאלה של עונה וחצי בטנריפה מהסגונדה דיוויסיון שב לוולנסיה ושיחק במדיה שמונה עונות, שבע מהן בלה ליגה, לפני שעבר לשחק בדפורטיבו לה קורוניה ו-CD לוגרונייס טרם פרישתו.
קריירת נבחרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]וורו ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ספרד ב-13 באוקטובר 1993, בניצחון 3–1 על אירלנד במסגרת מוקדמות מונדיאל 1994. הוא גם היה חלק מסגל הנבחרת במונדיאל 1994.
קריירת אימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2004 החל לאמן את קבוצת המילואים ולנסיה ב', אותה אימן במשך שתי עונות. לאחר מכן הצטרף לצוות המקצועי והחל לשמש כנציג הקבוצה הבכירה מול אופ"א והרשויות המקומיות.
ב-21 באפריל 2008 מונה למאמן הזמני של ולנסיה לאחר פיטוריו של רונלד קומאן. לאחר שהציל את הקבוצה מירידת ליגה עם ארבעה ניצחונות בחמישה משחקים, הוחלף על ידי אונאי אמרי ושב לתפקידו הקודם.[1]
בדצמבר 2012 אימן את הקבוצה במשחק אחד אחרי פיטוריו של מאוריסיו פלגרינו. בנובמבר 2015 אימן את הקבוצה בשני משחקים לאחר עזיבתו של נונו אספריטו סנטו.[2][3] בספטמבר 2016 קיבל את תפקיד המאמן הזמני בפעם הרביעית, כשאימן בשלושה משחקים לאחר פיטורי פאקו אייסטאראן.[4]
ב-30 בדצמבר 2016 שב לעמדת המאמן הזמני לאחר התפטרותו של צ'זרה פראנדלי, וב-10 בינואר 2017 הפך לראשונה למאמן הקבוע של הקבוצה כאשר ולנסיה נמצאת במקום ה-17 ובסכנת ירידה. תחת וורו הקבוצה הוציאה רצף תוצאות טובות, ובסופו של דבר סיימה את העונה במקום ה-12. בתום העונה מונה מרסלינו למאמן, והוא הפך לעוזר מאמן.[5]
ב-29 ביוני 2020, שישה מחזורים לתום העונה, פוטר המאמן אלברט סלאדס, ובפעם השישית וורו שב לתפקיד המאמן הזמני, עד לתום העונה, אותה סיימה הקבוצה במקום התשיעי. בתום העונה שב לתפקיד עוזר המאמן.
במאי 2021 שב בפעם השביעית לתפקיד המאמן הזמני, כאשר החליף את המאמן המפוטר חאבי גארסיה, לפני מינויו של המאמן חוסה בורדאלאס.[6]
ב-30 בינואר 2023 שב לקבוצה בפעם השמינית, כמחליפו של ג'נארו גאטוזו שפוטר לאחר רצף תוצאות שליליות.[7]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- וורו, באתר Transfermarkt
- וורו, באתר Soccerway
- וורו, באתר BDFutbol
- וורו, באתר National Football Teams
- וורו, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ MARCA.com, La leyenda de Voro en el Valencia, MARCA.com, 2 בדצמבר 2015 (בספרדית)
- ^ "Voro & Neville take Valencia training". BBC Sport (באנגלית בריטית). נבדק ב-2022-05-26.
- ^ Gary Neville takes charge of Valencia | Goal.com, www.goal.com
- ^ "Struggling Valencia sack Ayestaran". BBC Sport (באנגלית בריטית). נבדק ב-2022-05-26.
- ^ CARLOS BOSCH @Carlos_Bosch, Voro sigue hasta final de temporada, Superdeporte, 10 בינואר 2017 (בספרדית)
- ^ Otra vez Voro... y van siete, AS.com, 3 במאי 2021 (בספרדית)
- ^ Valencia Club de Fútbol, www.valenciacf.com
| נבחרת ספרד – מונדיאל 1994 | ||
|---|---|---|
|
1 זוביזרטה • 2 פרר • 3 אוטרו • 4 קמארסה • 5 אבלרדו • 6 היירו • 7 גויקוצ'אה • 8 גאררו • 9 גוארדיאולה • 10 באקרו • 11 צ'יקי • 12 סרג'י • 13 קניסארס • 14 חואנלה • 15 קמינרו • 16 מינמברס • 17 וורו • 18 אלקורטה • 19 סלינאס • 20 נדאל • 21 לואיס אנריקה • 22 לופטגי • מאמן: קלמנטה |
| |