וולופית

וולופית או וולוף (בצרפתית: Wolof) היא שפת בני וולוף, המדוברת בסנגל, גמביה ומוריטניה. בדומה לשכנותיה, השפות סרר ופולה היא שייכת לענף הסנגמבי או האטלנטי של משפחת השפות הניז'ריות-קונגולזיות. להבדיל משאר השפות במשפחת ניג'ר-קונגו הוולופית איננה שפה טונאלית. הוולופית היא השפה הנפוצה ביותר בסנגל, והיא שפת אם לבני וולוף המהווים 40% מתושבי סנגל. גם רוב הסנגלים ממוצא אחר שולטים בה כשפה שנייה. לוולופית ניבים האופייניים לאזורים גאוגרפיים שונים, לכפרים ולערים. הניב העיקרי של בירת סנגל, העיר דקר הוא ניב מעורב הכולל מילים מהוולופית, צרפתית וערבית. הוולופית הגמבית נחשבת לפעמים ליותר מניב – לשפה נפרדת. שם השפה והתרבות של בני וולוף נכתב בעבר גם ouolof, jolof, jollof, olof, volof/. ידועה האימפריה הוולופית – ששמה בלועזית ידוע כ-Jolof Empire ומאכל מאורז מערב אפריקאי הידוע בשם jollof rice. קיימת סברה שבתיווך הספרדית והפורטוגזית השפה האנגלית שאלה מספר מילים מוולופית, כמו "banana" (בננה) nyam – בקריאולית אנגלית קריבית במובן "לאכול".

בסנגל השפה הרשמית היא הצרפתית. לוולופית מעמד של שפה לאומית בסנגל, גמביה ומוריטניה. היא מובנת על ידי 90% מתושבי סנגל (כ-10 מיליון), בעוד שהוולופים מהווים 40% מאוכלוסיית המדינה (כמעט 5 מיליון). איפוא היא ממלאת תפקיד של לינגואה פרנקה בין-אתנית. באזור בין דקר לסן-לואי וגם מערבית ודרום-מערבית מקאולק, הוולופית מדוברת על ידי מרבית התושבים. בני האתניות השונות הנפגשים בערים מתקשרים ביניהם בוולופית. השפה נשמעת כמעט בכל מרכזי המחוזות של סנגל.

בגמביה הוולופית מדוברת כשפת אם על ידי 20%–25% מהתושבים. אולם יש לה השפעה הרבה מעבר לכך מכיוון שבעיר הבירה, בנג'ול, 75% מהתושבים מדברים אותה כשפה הראשונה. בסרקונדה, העיר הגדולה ביותר בגמביה, בני וולוף הם מיעוט קטן, אבל כ־70% מהאוכלוסייה מדברת או מבינה וולופית. הניבים השונים של הוולופית תואמים חלקית את מיקומן הגאוגרפי של ממלכות העבר והם מובנים הדדית בין דובריהם, פרטי לשפת לבו. לבו היא מדוברת על ידי מיעוט מקרב תושבי גמביה (13%?) ומוריטניה (22%?), בעיקר בנואקשוט ובאזור הנהר סנגל.

במוריטניה כ-7% מהאוכלוסייה (בסביבות 185,000 תושבים) דוברים וולופית. רובם חיים בנואקשוט וקרוב לנהר סנגל ולאורכו.

דוברי וולופית השתקעו גם בארצות אפריקאיות אחרות כמו גינאה ומאלי. השפה משמשת כלי תקשורת גם בין מהגרים מסנגל, מוריטניה וגמביה שהתיישבו באירופה ובארצות הברית. ^[1]

מתיישבים אירופאים היו הראשונים שכתבו ספרי דקדוק ומילונים לשפה הוולופית בתחילת המאה ה-19 המורה הצרפתי ז'אן דאר (Dard) פרסם ב-1825 את המילון הראשון צרפתי-וולופי ובשנה הבאה ספר דקדוק של השפה ^[2] מטרתו הייתה בעיקר פדגוגית ונועד להקל על הכתיבה בשפה. לעומת זאת ספר הדקדוק של המושל ז'אק-פרנסואה רוז'ה משנת 1859 ביקש להעמיק בידיעת השפה. תרומות אלה היוו ציון דרך בחקר השיטתי של הדקדוק הוולופי. ^[3] עם זאת היו ניסיונות קודמים לקומילציות מילונאיות כמו זה של המיסיונר הסקוטי ג'ון היל, שהתגורר בגורה ב-1807 וחיבר ארבעה מילונים, אך בלי לתת הסבר לתחביר. ^[4]

שש שנים אחרי שהתשייב בצרפת ב-1858, הכומר הקתולי הסנגלי-צרפתי האב דוד בואלא, שכתב כמה ספרים מאויירים על תרבויות סנגל, פרסם "דקדוק של השפה הוולופית" שזכה בפרס וולנה של המכון של צרפת. ^[5] איש הצבא והפוליטיקאי הצרפתי לואי פדרב שהגיע לסנגל ב-1852 פרסם ב-1864 מילון צרפתי של כ-1,500 מילים עם תרגום לוולופית, לסונינקה ולפאולית. הוא ציין את "חוסר טוהר" של הוולופית שדוברה בסן לואי, ששאלה מילים רבות מצרפתית.^[6] ב-1943 הפוליטיקאי הסנגלי ארמאן-פייר אנגראן פרסם ספר לימוד צרפתי-וולופי שאף על פי שלא הייתה עבודה בלשנית מדעית, היווה מבוא שימושי בשפה הוולופית.^[4]

לזמן ממושך נכתבה הוולופית באלף בית ערבי מותאם בשם "וולופאל".^[7]/. אלף בית זה נשאר לפעמים בשימוש בטקסטים דתיים, אבל בימינו משתמשת השפה הוולופית באלף בית לטיני עם התאמות לצלילים המיוחדים.

אותיות האלף בית הוולופי
A	B	C	D	E	Ë	F	G	I	J	K	L	M	N	Ñ	Ŋ	O	P	Q	R	S	T	U	W	X	Y
a	b	c	d	e	ë	f	g	i	j	k	l	m	n	ñ	ŋ	o	p	q	r	s	t	u	w	x	y

	דו-שפתי	שפתי-שיני	שפתי-וילוני	מכתשי	חיכי	וילוני	ענבלי
סותם	p (p) b (b)			t (t) d (d)	c (c) ɟ (j)	k (k) g (g)	q (q)
אפי	m (m)			n (n)	ɲ (ñ)	ŋ (ŋ)
טרום-אפי	m̩b (mb)			n̩t (nt) n̩d (nd)	ɲc (nc) ɲɟ (nj)	ŋ̍k (nk) ŋ̍g (ng)	ɴq (nq)
רוטט				r (r)
חוכך		f (f)		s (s)		x~χ (x)
מקורב			w (w)		j (y)
צידי				l (l)

בכתיב הוולופי, שני עיצורים זהים עוקבים מסמנים הכפלת עיצור. כל עיצור סותם, אפי או צידי יכול להיות מוכפל. בנוסף העיצור q הוא מוכפל תמיד אף על פי שהוא מופיע כעיצור יחיד.

	קדמית	מרכזית	אחורית
סגורה	i (i)		u (u)
חצי-סגורה	e (é)		o (ó)
אמצעית		ə (ë)
חצי-פתוחה	ɛ (e)		ɔ (o)
פתוחה		a (a)

בכתיב הוולופי שתי תנועות זהות עוקבות מסמנות תנועה ארוכה. לפני טרום-אנפוף או הכפלת עיצור à נקרא a) aa ארוכה)

להבדיל מרוב השפות האפריקאיות התת-סהריות, לוולופית אין טונים. שפות אפריקאיות אחרות ללא טונים הן האמהרית, סואהילי ופולה .

Mot	תרגום	היגוי סטנדרט (en API)
חול	suuf	su:f
שמיים	asamaan	asama:n
מים	ndox	n͜dɔx
אש	safara	safara
גבר	gόor	go:r
אישה	jigéen	ɟige:n
לאכול	lekk	lɛkk
לחם	mburu	m͜buru
רודף שמלות	say-say	sajsaj
לשתות	naan	na:n
גדול	mag	mak
קטן	tuuti	tu:ti
בית שימוש	wanag	wanak
לילה	guddi	guddi
יום	bés (מספר) או bëccëg (משך זמן)	bes / bəccək

עברית	וולופית	תרגום מילולי	Prononciation standard (en API)
מה שלומך ?	Na nga def ?	מה אתה עושה ?	nan͜gadɛf
אני בסדר.	Maa ngi fi (rekk).	אני שם (רק).	ma:n͜gifirɛkk
אתה בסדר ?	Yaa ngi ci jàmm ?	אתה בשלום ?	ja:n͜giciɟa:mm
טוב מאוד, תודה לאל.	Jàmm rekk, Alxamdulilaay.	רק בשלום, תודה לאל!.	ɟa:mmrɛkkalxamdulila:j
מה שלום המשפחה ?	Naka sa waa kër ?	איך הבית שלך?
הוא בסדר.	Mu ngi ci jàmm.	הוא בשלום.	mun͜giciɟa:mm
יש לחם ?	Ndax mburu am na ?	לחם יש ?	n͜daxm͜buruamna
יש.	Am na.	ישנו.	amna
אין.	Amul.	איננו.	amul
כמה ?	Ñaata la ?		ɲa:ta la
זה יקר.	Dafa seer/jafe.	שה יקר/קשה.	dafasɛ:r / dafaɟafɛ
תפלחית את המחיר.	Wàññi ko.	תפחית אותו.	wa:ɲɲikɔ
תודה .	Jërëjëf.		ɟərəɟəf
אין בעד מה.	Ñoo ko bokk.	נתחלק.	ɲɔ:kɔbɔkk
כן	Waaw		wa:w
לא	Déedéet		de:de:t
אני רעב.	Dama xiif.		damaxi:f
אני צמא.	Dama mar.		damamar
אני עייף (עייפה).	Dama sonn.		damasɔnn
ישנת טוב ?	Jàmm nga fanaan ?	ביליתם את הלילה בשלום ?	ɟa:mmn͜gafana:n
טוב מאוד, תודה.	Jàmm rekk, alxamdulilaay.	רק שלום, תודה לאל!	ɟa:mmrɛkkalxamdulila:j
שלום. מה שלומך ? (בבוקר)	Naka suba ci ?	איך הולך הבור ?	nakasubasi
טוב. (בבוקר)	Suba saa ngi nii (rekk).	בוקר הוא שם (רק).	subasa:n͜gini:
להתראות בקרוב.	Ba ci kanam.		bacikanam
בפעם הבאה.	Ba beneen (yoon).		babɛnɛ:n
לך לשלום.	Jàmm ag jàmm.	שלום ושלום.	ɟa:mmakɟa:mm
אכלתי מספיק, תודה.	Suur naa, jërëjëf.		su:rna:ɟərəɟəf
ידידי	Sama xarit		samaxarit
הייתי רוצה לאכול אורז עם דג	Dama bëgg lekk ceebu jën.		damabəgglɛkkcɛ:buɟen
הייתי רוצה לשתות מים.	Dama bëgg naan ndox.		damabəggna:n͜dɔx
מחר	Suba		suba
להתראות מחר.	Ba suba.		basuba
אם ירצה האל.	Bu soobee Yàlla.	בעזרת השם.	busɔ:bɛja:lla
אני אוהב אותך.	Nob naa la. ou Dama la nob. ou Dama la bëgg.		nɔpnala ou damalanɔp ou damalabəgg
הנח לי.	Bàyyi ma.		ba:jjima
סליחה, תסלח לי.	Baal ma.		ba:lma
מה זה ?	Lii lan la ?		lilanla
מה אתה עושה ?	Looy def ?

חדירת האסלאם לסנגל מסבירה את השפעת השפה הערבית על הוולופית, ששאלה ממנה במיוחד את אוצר המלים הדתי. ^[8] הצרפתית מילאה תפקיד מרכזי עם הקולוניזציה והחינוך בשפה זו. מונחים מסוימים בולטים לעין, כמו oto (מכונית) או almet ) (גפרור), אבל יש גם מקרים מפתיעים יותר, כמו « fok nga » עבור " il faut que tu » (אתר צריך ל...). ^[9] יש גם כמה מילים שאולות משפות ברבריות. למשל tabaski הנשאל מ"טפסקה" הברברי עבור החג המוסלמי של הכבש.

• תרגום לוולפוית של הברית החדשה פורסם ב-1987, במהדורה שנייה ב-2004, ומהדורה עם תיקונים קלים ב-2008

^[10]

• 2002 – הסופר הסנגלי בובכר בוריס דיאפ פרסם את הרומן שלו Doomi Golo

.^[11] ב-2009 תורגם לצרפתית ב 'Les Petits de la guenon .(גורי הקופה)

• 2021 הסופר הסנגלי דוד דיופ פרסם את ספרו הרביעי La Porte du voyage sans retour (שער המסע ללא שוב) בו מספר איך בוטנאי צעיר (מישל אדנסון) מבקר בסנגל של שנת 1750, כולל באי גורה שבו מגלה עם, שפה ואת זוועות העבדות. הספר קיבל השראה מכתב יד שהוסתר בחשאי עד מות הגיבור ב-1806.

• להקה הסנגלית "למזו דיאמונו" שפעלה בשנים 1990–1998 השתמשה לפעמים במילים וולופיות
• 1994 – הלהיט "7 שניות" מאת יוסי נ'דור וננה שרי, משתמש גם כן במילים מזפה זו.
• הזמרת ז'וליה סאר שרה בוולופית באלבום שלה – Set Luna
• הזמר ונגן כלי ההקשה לטיר סי שפעל בשנים 2000–2010 שר בין היתר, גם בוולפית
• להקת Les Colocs הוציאה את השיר Tassez-vous de d'là

• Patricia Mirrlees, « John Hill and the Early Attempt to Study a West African langage », dans Sowing the Word: The Cultural Impact of the British and Foreign Bible Society, 1804–2004, Sheffield Phoenix, 2004. xii + 381 pp., p. 115,

• topic/Senegal-Wolof-language וולופית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)