הנמרים
הנמרים הייתה הזרוע הצבאית של המפלגה הליברלית הלאומית בתקופת מלחמת האזרחים בלבנון.
מיליציית הנמרים הוקמה בסעדיאת בשנת 1968 כ"הבריגדות של הנמרים הלבנונים" תחת מנהיגותו של כמיל שמעון. המיליציה לקחה את שמה משמו האמצעי של שמעון - "נימר". נעים ברדקאן הופקד על אימון היחידה, שבראשה עמד בנו של כמיל, דני שמעון. מאוחר יותר שינו את שמם ל"הנמרים של הליברלים/החופשיים" (ערבית: نمور الأحرار).
עם פרוץ מלחמת האזרחים בשנת 1975 נלחמו הנמרים, שמנו אז 3,500 איש, בתנועה הלאומית הלבנונית ובבני בריתה הפלסטינים (אשר משנת 1976 כללו גם את אש"ף). המיליציה שיתפה פעולה עם הפלנגות, בריגדת מרדה ושומרי הארזים, ולקחה חלק במעשי הטבח בקרנטינה ותל אל-זעתר בפליטים הפלסטיניים. בשנת 1977 התאחדו המיליציות והקימו את הכוחות הלבנונים, שהיו הזרוע הצבאית של החזית הלבנונית. המיליציה המאוחדת נשלטה עד מהרה על ידי הפלאנגות בראשותו של בשיר ג'ומאייל.
ב-7 ביולי 1980, בשורת מתקפות שזכו לכינוי "יום הסכינים הארוכות" ספגו הנמרים מאות נפגעים והושמדו, למעשה, ככוח לוחם, כשהפלנגות השלימו את השתלטותם על הכוחות הלבנוניים, כחלק ממהלך של ג'ומייל להפוך אותם לכוח הלוחם הנוצרי היחיד במדינה. בריגדת מרדה של סולימאן פרנג'יה נדונה לגורל דומה ב-1978. דני שמעון נמלט לסוריה ומאוחר יותר שב למערב ביירות. רק לאחר זמן שב למזרח ביירות, שם נרצח בשנת 1990.