הלל גורדין

הלל גורדין
	הלל גורדין, 2020
לידה	9 בספטמבר 1937; תל אביב
פטירה	8 ביולי 2022 (בגיל 84); יטבתה, ישראל
ענף מדעי	ביולוגיה ימית
עיסוק	ביולוג ימי
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים; אוניברסיטת קליפורניה ;

הלל גורדין מכין תגים לעידוד הטלה מבוקרת בדגי טונה כחולת סנפיר, במסגרת פרויקט ה-ReproDOTT לחקר ביות הטונה. יולי 2005, פורטו דה מזרן, ספרד

הלל גורדין (9 בספטמבר 1937 - 8 ביולי 2022) היה ביולוג ימי וחוקר דגים. ממייסדי החקלאות הימית^[א] הים-תיכונית ואבי החקלאות הימית בישראל. הוא הקים את המרכז הלאומי לחקלאות ימית שבאילת (שלוחה של חקר ימים ואגמים לישראל), אותו ניהל במשך כעשרים וחמש שנים, והיה חוקר בעל שם עולמי בתחום החקלאות הימית וביות דגי-ים כמו דניס, לברק, טונה כחולת סנפיר ואחרים.

גורדין, ממקימי קיבוץ יטבתה, שילב בין חלומו החלוצי ליישוב הערבה לבין חזונו לפיתוח מקורות מזון מהים.

ראשית הדרך

הלל גורדין נולד בתל אביב לעדנה ומשה גורדין. למד בתיכון עירוני א' במגמה ביולוגית-ריאלית, בוגר מחזור 1955. התגייס לנח"ל, שרת בסיירת, בהיאחזות "עין רדיאן", ולחם במלחמת סיני. בשנת 1957 הפכה ההיאחזות ליישוב הקבע יטבתה, וגורדין התבקש לרכז את מטע התמרים. תחת ניהולו התפתח המטע ונקלטו אלפי חוטרים, שבחלקם הובאו מעיראק במסגרת פועלם של בן-ציון ישראלי ויאני אבידוב. לאור הצלחתו נבחר למרכז המשק, תפקיד אותו מילא עד 1961. במהלך השנתיים בהן כיהן כמרכז התקבלו בקיבוץ ההחלטות להגדיל את ענף הרפת ולהקים את המחלבה, שנפתחה בשנת 1962 ומוכרת כיום כמחלבות יטבתה.

לימודים וחקר הים

בשנת 1962 עברו גורדין ואשתו רחל לירושלים ללימודי ביולוגיה באוניברסיטה העברית. במהלך הלימודים נמשך לנושא משאבי הים ועבד עם חוקר הדגים והים הפרופסור היינץ שטייניץ. בשנת 1965 התקבל ללימודי דוקטורט באוקיינוגרפיה במכון המחקר Scripps של אוניברסיטת קליפורניה.

עם פרוץ מלחמת ששת הימים חזר גורדין לישראל והצטרף לסיירת של חטיבת ירושלים. בהמשך מונה לעמוד בראש משלחת של האוניברסיטה העברית לסקר ים סוף, שם פגש לראשונה את יוחאי בן-נון, שלא מכבר ייסד את המכון לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל). בתום תקופת שהייה של כמה חודשים בישראל, חזרה המשפחה לקליפורניה. גורדין התמסר להשלמת לימודיו, כאשר במהלך כל התקופה נשמר הקשר עם האלוף בן-נון.

ביות הדניס והקמת המרכז הלאומי לחקלאות ימית

בשנת 1971, נקרא גורדין לקדם את פרויקט חקלאות הצדפות של חיא"ל באילת. לאחר שבחן את הנושא לעומק, הגיע למסקנה שיש לשנות כיוון. ועדה ציבורית, שבחנה כיצד להתקדם, קיבלה את המלצתו להתחיל במחקר לגידול ולביות דגי ספרוס זהוב (דניס) ולברק חלק. בשנת 1972 יצא הפרויקט לדרך בהובלת המעבדה לחקלאות ימית של חיא"ל באילת. את הדגיגים, ששימשו כבסיס לתוכנית הביות, אספו גורדין וחבריו בכל שנה בימת ברדוויל שבצפון חצי האי סיני.

באוגוסט 1973 גויס למילואים במסגרת תפקידו במערך המבצעים המיוחדים בחיל המודיעין ונשאר מגויס עד יוני 1974. בגמר תקופת השרות חידש גורדין את המאמצים להרבות את דגי הדניס במתקנים חקלאיים והתמקד בטיפולים לאילוץ הטלה והפריה. באותן השנים התחילה להתגבש אצלו התפיסה הרב-תחומית. לפי גישה זו, לצורך הצלחת ביות הדניס יש להביא חוקרים מתחומים מדעיים שונים. באופן כזה, קבוצת המחקר תוכל לאתגרים בתחומים המגוונים של רבייה, גנטיקה, גידול, תזונה, פתולוגיה וממשק איכות המים, אשר בכללותם הכרחיים להשגת המטרה של ביות מיני הדגים. גישה זו הייתה מקורית וחדשנית באותה התקופה. לימים היא אומצה על ידי מכוני מחקר ברחבי הים התיכון ומוכרת כיום כאסטרטגיה משמעותית בביות דגי-ים. בשנת 1975 התקבלו ההטלות הראשונות של דגי הדניס, כאשר גורדין וצוותו החלו לפתח את השיטות להשריית הטלה מבוקרת בדגים וייצור רציף של דגיגים בשביה. לאחר פינוי סיני עקב הסכם השלום בין ישראל למצרים, המעבדה לחקלאות ימית השלימה את מחזור החיים המלא של דג הדניס באופן עצמאי. לאור הצלחת ההטלות המבוקרות, פנה גורדין למשרד האוצר לצורך מימון הקמת מעבדה ייעודית לחקלאות ימית. בינואר 1983 נחנך "המרכז הלאומי לחקלאות ימית (מלח"י)" בחוף הצפוני שבאילת. מאז גורדין וצוות המכון מיצבו את המעבדה כמובילה עולמית בתחומי ביות דגי-ים וחקלאות ימית. בהמשך להכרה זו, היה גורדין אחד משני חוקרי אוקיינוגרפיה, אשר זומנו להעיד בפני בית הנבחרים האמריקאי על פתרונות למשבר המזון העולמי. בסקירתו עמד על האתגרים והפוטנציאל של החקלאות הימית כמקור מזון בעל חשיבות עליונה לאוכלוסיית העולם^[1].

עבודותיהם של גורדין ועמיתיו בנוגע למחזור הרבייה ולשיטות אילוץ ההטלה של דג הדניס פורסמו בכתבי עת מדעיים. בשנת 1985 עברה פעילות ייצור דגיגי הדניס לחברת ערד"ג, שהקימה חווה מסחרית לגידול דגי דניס.

ביות הטונה

בשלהי שנות התשעים ולאחר כעשרים וחמש שנות ניהול, סיים גורדין את תפקידו כמנהל מלח"י בחקר ימים ואגמים לישראל, ונקרא להקים את תחום החקלאות הימית באגף הדיג שבמשרד החקלאות. הוא היה משוכנע כי רק חקלאות ימית תוכל לתמוך במאמץ העולמי לספק את דרישות המזון העתידיות. בעקבות סקירה שביצע הגיע למסקנה כי המועמד המוביל לביות הוא דג הטונה כחולת הסנפיר. זאת למרות, שבתקופה זו עדיין לא התקיימה בים התיכון חקלאות של המין הזה^[ב]. בשנת 2002 גיבש קבוצת מחקר בינלאומית בנושא ביות טונה כחולת סנפיר. כעבור שנה, במימון האיחוד האירופי, התחיל פרויקט ראשון (מתוך שלושה) לביות המין. קבוצת המחקר כללה חוקרים מישראל, איטליה, יוון, ספרד, צרפת, גרמניה ומלטה, ומהווה עד היום את הגרעין המוביל בחקר ובביות הטונה בים התיכון. שיתוף הפעולה הזה הוביל לפיתוח הפרוטוקולים לאילוץ מבוקר של הטלה, להדגרה של ביצים ולגידול פגיות^[2]. תוכניות ביות נמשכות כיום בישראל ובספרד.

מורשתו

מחקריו של הלל גורדין ועמיתיו סייעו רבות לקידום החקלאות הימית וביות דגי-ים. ענף זה מגדל כיום כ-500,000 טונות מדי שנה של דגי דניס ולברק חלק במדינות הים התיכון. ממשיכי דרכו כיום מתמקדים בפיתוח שיטות לביות ולגידול דגי-ים, בהם ביות דגי טונה כחולת-סנפיר.

הלל גורדין נפטר בביתו שבקיבוץ יטבתה ב-8 ביולי 2022. היה נשוי לרחל, אב לבת ושני בנים, ביניהם אורי גורדין.

תפקידים

מנהל מלח"י: 1971–1996
מנהל תחום החקלאות הימית, אגף הדיג, משרד החקלאות: 1997–2007

תפקידים ביטבתה

מרכז משק: 1960–1961
מזכיר קיבוץ, כהונה ראשונה: 1978–1979
מזכיר קיבוץ, כהונה שנייה: 1992–1994
יו"ר ענף הרפת: 2006–2012

פרסומים נבחרים

Berkovich N, Corriero A, Santamaria N, Mylonas CC, Vassallo Aguis R, De La Gandara, Meiri-Ashkenazi I, Gordin H, Bridges CR, Rosenfeld H (2013) The intra-pituitary relationship of follicle stimulating hormone and luteinizing hormone during pubertal development in Atlantic bluefin * tuna (Thunnus thynnus). Gen Comp Endocrinol 194:10–23.
Bridges CR, Garcia A, Gordin H (2003) Domestication of the bluefin tuna Thunnus thynnus thynnus. International Symposium on Domestication of the Bluefin Tuna Thunnus Thynnus Thynnus. CHIEAM, Cartagena, Spain.
Colorni A, Paperna I, Gordin H (1981) Bacterial infections in gilt-head sea bream Sparus aurata cultured at Elat. Aquaculture 23:257–267
Corriero A, Medina A, Mylonas CC, Abascal FJ, Deflorio M, Aragón L, Bridges CR, Santamaria N, Heinisch G, Vassallo-Agius R, Belmonte A, Fauvel C, Garcia A, Gordin H, De Metrio G (2007) Histological study of the effects of treatment with gonadotropin-releasing hormone agonist (GnRHa) * on the reproductive maturation of captive-reared Atlantic bluefin tuna (Thunnus thynnus L.). Aquaculture 272:675–686.
Corriero A, Medina A, Mylonas CC, Bridges CR, Santamaria N, Deflorio M, Losurdo M, Zupa R, Gordin H, De La Gandara F, others (2009) Proliferation and apoptosis of male germ cells in captive Atlantic bluefin tuna (Thunnus thynnus L.) treated with gonadotropin-releasing hormone agonist * (GnRHa). Anim Reprod Sci 116:346–357.
De Metrio G, Bridges CR, Mylonas CC, Caggiano M, Deflorio M, Santamaria N, Zupa R, Pousis C, Vassallo-Agius R, Gordin H, Corriero A (2010) Spawning induction and large-scale collection of fertilized eggs in captive Atlantic bluefin tuna (Thunnus thynnus L.) and the first larval * rearing efforts. J Appl Ichthyol 26:596–599.
Elizur A, Zmora N, Rosenfeld H, Meiri I, Hassin S, Gordin H, Zohar Y (1996) Gonadotropins beta-GtHI and beta-GtHII from the gilthead seabream, Sparus aurata. Gen Comp Endocrinol 102:39–46.
Goldman JC, Dennett MR, Gordin H (1989) Dynamics of herbivorous grazing by the heterotrophic dinoflagellate Oxyrrhis marina. J Plankton Res 11:391–407.
Gordin H (1970). Outbreak of cryptocaryoniasis in marine aquaria at Scripps Institution of Oceanography. Calif. Fish Game 55(3): 227 236
Gordin H (1983) Aquaculture: potential development. In: Oceanography: The present and future. Brewer PG (ed) Springer, p 347–361
Gordin H (2003) Mariculture in Israel. Isr J Aquacult Bamidgeh 55:219–221.
Gordin H, Krom M, Neori A, Popper D, Porter C, Shpigel M (1990) Intensive integrated seawater fish ponds: fish growth and water quality. In: Research in Modern Aquaculture. EAS (European Aquaculture Society) special publication, Rosenthal H, Sarig S (eds) Bredene, Belgium, p 45–65
Gordin H, Motzkin F, Hughes-Games WL, Porter C (1981) Seawater mariculture pond—an integrated system. In: Intensive Mariculture. EAS (European Aquaculture Society) special publication, Rosenthal H, Oren OH (eds) Bredene, Belgium, p 1–13
Gordin H, Zohar Y (1978) Induced spawning of Sparus aurata (L.) by means of hormonal treatments. Ann Biol Anim Bioch Biophys 18:985–990.
Gorshkov S, Gorshkova G, Knibb W, Gordin H (1999) Sex ratios and growth performance of european sea bass (Dicentrarchus labrax L.) reared in mariculture in Eilat (Red Sea). Isr J Aquacult Bamidgeh 51:91–105.
Gorshkov S, Gorshkova G, Meiri I, Gordin H (2004) Culture performance of different strains and crosses of the European sea bass (Dicentrarchus labrax) reared under controlled conditions at Eilat, Israel. J Appl Ichthyol 20:194–203.
Gorshkova G, Gorshkov S, Gordin H, Knibb WR (1996) Karyological in hybrids of Beluga Huso huso (L.) and the Russian sturgeon Acipenser gueldenstaedti Brandt. Isr J Aquac Int J Aquac 48:35–39.
Gorshkova G, Gorshkov S, Gordin H, Knibb W (1999) Sex control and gynogenetic production in European sea bass, Dicentrarchus labrax. In: B. Chatain, et al. (eds.) seabass and seabream culture: Problems and prospects. European aquaculture society, Verona, Italy, pp. 288-290.
Heinisch G, Corriero A, Medina A, Abascal FJ, de la Serna J-M, Vassallo-Agius R, Ríos AB, García A, De La Gándara F, Fauvel C, others (2008) Spatial–temporal pattern of bluefin tuna (Thunnus thynnus L. 1758) gonad maturation across the Mediterranean Sea. Mar Biol 154:623–630.
Heinisch G, Rosenfeld H, Knapp JM, Gordin H, Lutcavage ME (2014) Sexual maturity in western Atlantic bluefin tuna. Sci Rep 4.
Kadmon G, Gordin H, Yaron Z (1985a) Breeding-related growth of captive Sparus aurata (Teleostei, Perciformes). Aquaculture 46:299–305.
Kadmon G, Yaron Z, Gordin H (1985b) Sequence of gonadal events and oestradiol levels in Sparus aurata (L.) under two photoperiod regimes. J Fish Biol 26:609–620.
Krant J, Motzkin F, Gordin H (1982) Modelling temperatures and salinities of mixed seawater fish ponds. Aquaculture 27:377–388.
Krom MD, Porter C, Gordin H (1985a) Causes of fish mortalities in semi-intensively operated seawater ponds in Eilat, Israel. Aquaculture 49:159–177.
Krom MD, Porter C, Gordin H (1985b) Description of the water quality conditions in a semi-intensively cultured marine fish pond in Eilat, Israel. Aquaculture 49:141–157.
Krom MD, Porter C, Gordin H (1985c) Nutrient budget of a marine fish pond in Eilat, Israel. Aquaculture 51:65–80.
Motzkin F, Cohen Y, Gordin H, Padan E (1982) Productivity Relations in Seawater Fish Ponds: A Comparison of Stocked and Unstocked Ponds. Mar Ecol Prog Ser Oldendorf 8:203–210.
Mylonas CC, Bridges CR, Gordin H, Belmonte Rios A, Garcia A, de la Gandara F, Fauvel C, Suquet M, Medina A, Papadaki M, Heinisch G, De Metrio G, Corriero A, Vassallo-Agius R, Guzman JM, Mañanos E, Zohar Y (2007) Preparation and administration of gonadotropin-releasing hormone agonist * (GnRHa) implants for the artificial control of reproductive maturation in captive-reared Atlantic bluefin tuna (Thunnus thynnus thynnus). Rev Fish Sci 15:183–210.
Neori A, Cohen I, Gordin H (1991) Ulva lactuca biofilters for marine fishpond effluents II. Growth rate, yield and C: N ratio. Bot Mar 34:483–489.
Neori A, Krom MD, Cohen I, Gordin H (1989) Water quality conditions and particulate chlorophyll a of new intensive seawater fishponds in Eilat, Israel: Daily and diel variations. Aquaculture 80:63–78.
Neori A, M.D. Krom, S.P. Ellner, C.E. Boyd, D. Popper, R. Rabinovitch, P.J. Davidson, O. Dvir, D. Zuber, M. Ucko, D. Angel and H. Gordin (1996). Seaweed biofilters as regulators of water quality in integrated fish-seaweed culture units. Aquaculture, 141: 183-199.
Paperna I, Colorni A, Gordin H, Kissil GW (1977) Diseases of Sparus aurata in marine culture at Elat. Aquaculture 10:195–213.
Pitt R, Tsur O, Gordin H (1977) Cage culture of Sparus aurata. Aquaculture 11:285–296.
Popper D, Gordin H, Kissil GW (1973) Fertilization and hatching of rabbitfish Siganus rivulatus. Aquaculture 2:37–44.
Porter CB, Krom MD, Gordin H (1986) The effect of water quality on the growth of Sparus aurata in marine fish ponds. Aquaculture 59:299–315.
Rosenfeld H, Mylonas CC, Bridges CR, Heinisch G, Corriero A, Vassallo-Aguis R, Medina A, Belmonte A, Garcia A, De la Gándara F, Fauvel C, De Metrio G, Meiri-Ashkenazi I, Gordin H, Zohar Y (2012) GnRHa-mediated stimulation of the reproductive endocrine axis in captive Atlantic bluefin * tuna, Thunnus thynnus. Gen Comp Endocrinol 175:55–64.
Shpigel M, Lee J, Soohoo B, Fridman R, Gordin H (1993a) Use of effluent water from fish-ponds as a food source for the Pacific oyster, Crassostrea gigas Thunberg. Aquac Res 24:529–543.
Shpigel M, Neori A, Popper DM, Gordin H (1993b) A proposed model for “environmentally clean” land-based culture of fish, bivalves and seaweeds. Aquaculture 117:115–128.
Ucko M, Cohen E, Gordin H, Arad SM (1989) Relationship between the unicellular red alga Porphyridium sp. and its predator, the dinoflagellate Gymnodinium sp. Appl Environ Microbiol 55:2990–2994.
Vandermeulen H, Gordin H (1990) Ammonium uptake usingUlva (Chlorophyta) in intensive fishpond systems: mass culture and treatment of effluent. J Appl Phycol 2:363–374.
Zohar Y, Abraham M, Gordin H (1978) The gonadal cycle of the captivity-reared hermaphroditic teleost Sparus aurata (L.) during the first two years of life. Ann Biol Anim Bioch Biophys 18:877–882.
Zohar Y, Gordin H (1979) Spawning kinetics in the gilthead sea-bream, Sparus aurata L. after low doses of human chronic gonadotropin. J Fish Biol 15:665–670.

מדע פופולרי:

הייניש, ג., גורדין ה., 2012. טונה כחולת סנפיר. דיג ומדגה בישראל. 43 (3): 1626-1635.
הייניש, ג., גורדין, ה., 2009. 1,2,3 דג מלוח. [על החקלאות הימית]. גלילאו צעיר. 69: 33-37.
הייניש, ג., רוזנפלד, ח., גורדין, ה., 2006. טונה לא מה שחשבתם: טונה כחולת סנפיר אטלנטית. אקולוגיה, פיזיולוגיה ומבט אל העתיד. גלילאו. 92: 48-53.
מאירי-אשכנזי, א., הייניש, ג., גדה, ד., גורדין, ה., רוזנפלד, ח., 2008. דניס, זה בן או בת? גלילאו. 123: 28-32.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הלל גורדין בוויקישיתוף

הלל גורדין, באתר ResearchGate

ביאורים

^ חקלאות ימית (Mariculture) הוא ענף חקלאי צעיר העוסק בגידול דגים ובעלי חיים ימיים בים ובמערכות מי-ים. באירופה ובים התיכון ראשיתו בתחילת שנות ה-70 של המאה העשרים עם תחילת תוכניות הביות של הדניס, הלברק בים התיכון והסלמון בנורווגיה. חקלאות ימית היא חלק מענף חקלאי גדול יותר הקרוי חקלאות מים (Aquaculture). ענף זה עוסק בכלל הגידולים של בעלי חיים שוכני מים, הן בים והן במים פנימיים. בעברית ענף הגידול במים פנימיים מכונה מדגה. חקלאות ימית אינה עוסקת בגידול דגים ובעלי חיים במים פנימיים-מתוקים. לדוגמה, גידול קרפיונים ואמנונים אינו חקלאות ימית. מים פנימיים הם מים ביבשה ממקורות יבשתיים.
^ חקלאות מדומה, המבוססת על לכידה של דגי בר, וכן מו"פ ביות התקיימו ביפן מאז שנות השבעים ואף לפני כן^[^{דרוש מקור]}

הערות שוליים

^ Overview of the global food and population situation. Testimony of Hillel Gordin, director of the National Center for Mariculture, Eilat Israel, Oceanographic and Limnological Research Institute. February 23. (1989)
^ Betancor, M. B. et al. Evaluation of different feeding protocols for larvae of Atlantic bluefin tuna (Thunnus thynnus L.). Aquaculture 505, 523–538 (2019).
De La Gandara, F. et al. Seedling production of Atlantic bluefin tuna (ABFT) Thunnus thynnus. The SelfDOTT project. in Joint International symposium of Kinki University and Setouchi town on the 40th anniversary of Pacific bluefin tuna aquaculture, Towards the sustainable aquaculture of bluefin tuna, October 15-16 2010, Amami, Japan (2010).
Mylonas, C. C. et al. Preparation and administration of gonadotropin-releasing hormone agonist (GnRHa) implants for the artificial control of reproductive maturation in captive-2 reared Atlantic bluefin tuna (Thunnus thynnus thynnus). Rev. Fish. Sci. 15, 183–210 (2007).
Koven, W. et al. The effect of dietary DHA and taurine on rotifer capture success, growth, survival and vision in the larvae of Atlantic bluefin tuna (Thunnus thynnus). Aquaculture 482, 137–145 (2018).

[1] חקלאות ימית (Mariculture) הוא ענף חקלאי צעיר העוסק בגידול דגים ובעלי חיים ימיים בים ובמערכות מי-ים. באירופה ובים התיכון ראשיתו בתחילת שנות ה-70 של המאה העשרים עם תחילת תוכניות הביות של הדניס, הלברק בים התיכון והסלמון בנורווגיה. חקלאות ימית היא חלק מענף חקלאי גדול יותר הקרוי חקלאות מים (Aquaculture). ענף זה עוסק בכלל הגידולים של בעלי חיים שוכני מים, הן בים והן במים פנימיים. בעברית ענף הגידול במים פנימיים מכונה מדגה. חקלאות ימית אינה עוסקת בגידול דגים ובעלי חיים במים פנימיים-מתוקים. לדוגמה, גידול קרפיונים ואמנונים אינו חקלאות ימית. מים פנימיים הם מים ביבשה ממקורות יבשתיים.

[3] חקלאות מדומה, המבוססת על לכידה של דגי בר, וכן מו"פ ביות התקיימו ביפן מאז שנות השבעים ואף לפני כן^[^{דרוש מקור]}

[2] Overview of the global food and population situation. Testimony of Hillel Gordin, director of the National Center for Mariculture, Eilat Israel, Oceanographic and Limnological Research Institute. February 23. (1989)

[4] Betancor, M. B. et al. Evaluation of different feeding protocols for larvae of Atlantic bluefin tuna (Thunnus thynnus L.). Aquaculture 505, 523–538 (2019).
De La Gandara, F. et al. Seedling production of Atlantic bluefin tuna (ABFT) Thunnus thynnus. The SelfDOTT project. in Joint International symposium of Kinki University and Setouchi town on the 40th anniversary of Pacific bluefin tuna aquaculture, Towards the sustainable aquaculture of bluefin tuna, October 15-16 2010, Amami, Japan (2010).
Mylonas, C. C. et al. Preparation and administration of gonadotropin-releasing hormone agonist (GnRHa) implants for the artificial control of reproductive maturation in captive-2 reared Atlantic bluefin tuna (Thunnus thynnus thynnus). Rev. Fish. Sci. 15, 183–210 (2007).
Koven, W. et al. The effect of dietary DHA and taurine on rotifer capture success, growth, survival and vision in the larvae of Atlantic bluefin tuna (Thunnus thynnus). Aquaculture 482, 137–145 (2018).

[א]

[1]

[ב]

[2]