D-MARS

D-MARS

לוגו D-MARS
פעילות	מרכז למשימות אנלוגיות למאדים במצפה רמון
מדינה	ישראל
מטה הארגון	נתניה
תקופת הפעילות	2018–הווה (כ־6 שנים)
https://www.d-mars.org/

D-MARS (באנגלית: Desert Mars Analog Ramon Station) עמותה ומרכז למשימות חלל אנלוגיות למאדים, אשר נמצא באזור מכתש רמון. עד ל-2021 נערכו במתקן כ-10 משימות ואימונים המדמים משימות מאוישות למאדים, מתוכן 4 משימות של בני נוער. באוקטובר 2021 התקיימה באתר D-MARS משימה בינלאומית AMADEE-20, בשיתוף פורום החלל האוסטרי, סוכנות החלל הישראלית ושותפים וחוקרים מכ 25 מדינות.

D-MARS היא עמותה ומרכז למשימות חלל אנלוגיות במכתש רמון, שייתן שירותי הדמיית חלל לישראלים וצוותים בינלאומיים, וכן מוקד לחינוך לחלל. המשתתפים במשימה האנלוגית ומדמים שהות על מאדים נקראים "רמונאוטים".^[1]

מייסדי המיזם הם קבוצה הכוללת בוגרי תוכנית הקיץ של אוניברסיטת החלל הבינלאומית בהובלת ד"ר הלל רובינשטיין (עד נובמבר 2021) יחד עם חובבי חלל המתעניינים במשימות אנלוגיות למאדים, במסגרת שיתוף פעולה עם מכון דוידסון לחינוך מדעי, והתוכנית החינוכית להקמת בית ספר לאסטרונאוטים צעירים שיזם והקים הלל. מייסדי המיזם, הרמונאוטים ורוב העוסקים ב-D-MARS הם מתנדבים.

המשימה הראשונה הייתה דרומית למכתש רמון בפברואר 2018 למשך 4 ימים ומטרתה לבדוק את המתקן (ההביטאט) והציוד, לבצע מחקרים שונים ולהכין את התשתית לקראת משימת תלמידים ראשונה מסוגה בעולם אשר התקיימה באפריל 2018. מפקד הרמונאוטים במשימה זו היה ד"ר הלל רובינשטיין.

במהלך שנת 2019 המתקן הועבר לתוך מכתש רמון והתקיימו בו מספר משימות, הארוכה ביניהן נמשכה 11 יום, בפיקודו של הרמונאוט יפתח כוריאל.

במרץ 2020 התקיימו ברצף שתי משימות תלמידים, של תלמידי מחזור ג' של בית הספר לאסטרונאוטים צעירים, ובנובמבר 2020 התקיים אימון רמונאוטים למשך 5 ימים.

באוקטובר 2021 התקיימה באתר D-MARS משימה בינלאומית AMADEE-20, בשיתוף פורום החלל האוסטרי, סוכנות החלל הישראלית ושותפים וחוקרים מכ 25 מדינות. הנציגים הישראליים במשימה היו אלון טנצר וליעד יוסף.^[2]

לקראת 2022 נבדקות אפשרויות שונות למשימות ופרויקטים נוספים.

המבנה שבו שכנו ה"רמונאוטים" עד 2020 פותח ותוכנן על ידי צמד האדריכלים אלון שיקאר ומשה צגאי. הצוות, יחד עם סטודנטים מהטכניון ובשיתוף תלמידי מכון דוידסון, יצרו מבנה מתקפל ששוקל 3 טונות ושטחו כ- 50 מ"ר^[3]. כמו כן, בהתאם לדרישות, ניתן לקפל ולהציב בשטח תוך מספר שעות. בקורס בטכניון השתתפו 25 סטודנטים מהפקולטות לארכיטקטורה, אווירונאוטיקה, מדעי המחשב וכימיה^[4]. הביטאט זה שופץ והורחב במהלך 2021 וכולל כעת גם יחידת היגיינה מתקדמת.

מבנה נוסף וחדשני D-MARS Habitat 2.0 תוכנן החל מ 2019 והקמתו הסתיימה באוקטובר 2021 לקראת משימת AMADEE-20. במבנה זה מנעל אוויר (Airlock) מתקדם, מערכות מיזוג אוויר המתוכננות לאפשר לחץ חיובי ובקרת לחצים, קיר כפול כחלק מקונספט הגנה מפני קרינה, ובסיס לשילוב אלמנטים נוספים (חדר נקי, קומה שנייה מתנפחת, ויחידות נוספות.

במתחם יש מעבדה^[5] קטנה לביצוע ניסויים ואזור לישיבות צוות וארוחות משותפות. יש אגף מגורים שבו הרמונאוטים ישנים בתוך קפסולות שינה, יש שירותים ומטבחון קטן. לצורת דימוי החיים על מאדים, יש חסכון במים (אין מקלחת) ובאנרגיה. מקור האנרגיה למתחם הם פאנלים פוטו-וולטאים (לוחות סולאריים) המוצבים בסמוך למתקן. כמו כן יש מבואה המדמה מנעל אוויר להכנות לקראת יציאה מחוץ למתחם לטובת EVA.

במהלך המשימה, ההאביטאט ממוקם באזור מבודד בסביבות מכתש רמון. אזור זה דומה למאדים בגאולוגיה, בצחיחות, ובבידוד שלו ולכן יכול לשמש כאתר סימולציה טוב לסביבת מאדים.

חליפת החלל נועדה לדמות את החליפה הנדרשת ביציאה מחוץ למתחם על מאדים, כלומר היא נועדה להיות נוחה לפעילות ממושכת בשטח, להיות עם מרכיבים של מערכת תומכת חיים (מזוודת הPLSS), ועם קסדה, כפפות ומגפיים מיוחדות^[6].

החליפה עוצבה על ידי מעצב האופנה אלון ליבנה^[7], וצוות החליפה של הפרויקט, בראשות מהנדס החלל יובל פורת, תכננו את הקסדה ומנשא המדמה מערכת תומכת החיים (PLSS: Portable Life Support System)^[6]. במשימה הראשונה, המזוודה הכילה 2 מפוחים - אחד מאושר רפואית להזרמת אוויר מבחוץ לקסדה, והשני לחליפה לצורך קירור, מצבר, קופסה להמרת מתחים, שקית שתייה, ווסת מהירויות למאוורר, ומחשב המרכז את המדידים^[8]. במשימה הראשונה למען הפשטות השתמשו בסמרטפון. המערכת הראשונה שוקלת 11 ק"ג, עם אפשרות להוספת משקל ואלמנטים נוספים להדמיית מגבלות של חליפת חלל. מערכות אלו שופצו ושופרו במהלך 2020 על ידי מהנדס החלל מיקאיל רייזנסקי.

חדר הבקרה נמצא במכון דוידסון לחינוך מדעי אשר נמצא במכון ויצמן למדע. התקשורת בין חדר הבקרה לרמונאוטים מנוהלת עם עיכוב של 10 דקות, המדמה את עיכוב התקשורת הצפוי במהלך משימה על המאדים^[5]. בחדר הבקרה נמצא מנהל המשימה וסגנו, אחראי הבטיחות, איש הקשר מול הרמונאוטים, קצין המדע האחראי על הניסויים, קצין הרפואה האחראי על בטיחות הרמונאוטים, איש התמיכה הטכנית והאחראים על כתיבת יומן האירועים וקשר מול התקשורת.

המשימה הראשונה של D-MARS התרחשה בין התאריכים 15–18 בפברואר 2018. שישה אסטרונאוטים אנלוגיים (שכונו "רמונאוטים") נכנסו להאביטאט אשר נמצא באזור מכתש רמון ושהו בו ארבעה ימים. כל יציאות מהמתחם לצורך ניסויים ותפעול הצריכו לבוש חליפה מיוחדת בשביל דימוי הליכה על פני המאדים.

במשימה הראשונה הוגדרו מספר תפקידים, חלקם לשימוש רמונאוטים בצוות השטח וחלקם בתכנון המשימה, מבנה ההאביטאט, קשר עם התקשורת בארץ ובעולם וקשרי קהילה. נערך תהליך מסודר לאיתור גיוס ומיון מועמדים להשתתף כרמונאוטים ולאיוש בחדר הבקרה.

בשלב הראשון גובש פרופיל התפקיד, תיאור ודרישות יחד עם מנהלי המשימה. לאחר מכן פורסם קול קורא ברשתות החברתיות^[9][10] בקבוצות חלל מקצועיות ובקבוצת הפייסבוק של מצפה רמון. בשלב השלישי נערך סינון ראשוני על בסיס קורות חיים שנשלחו יחד עם טופס הגשת מועמדות. ראיון טלפוני נערך עם מועמדים שנמצאו מתאימים, ונבדקה התאמה בסיסית לדרישות התפקיד, שכללה כישורי שפה והבעה עצמית, נכונות לשהות בשטח, שהות בצפיפות עם אנשים נוספים והתמודדות עם מצבי לחץ ומצבים בלתי צפויים. כמו כן נדרשה זמינות מלאה לתאריכי המשימה ופגישות ההכנה והגיבוש. בשלב האחרון נערך יום ראיון פרונטלי מרוכז עם המועמדים שעברו את השלבים, והוא נערך על ידי מנהלת הגיוס והמיון של הפרויקט, נטע פרנס-ויזל יחד עם ד"ר רעות סורק אברמוביץ, מנהלת המשימה.

במשימה הראשונה השתתפו שישה אסטרונאוטים אנלוגים, שכונו רמונאוטים:^[11][6]

• ד"ר הילל רובינשטיין הוא מפקד המשימה ובתר-דוקטורט מאוניברסיטת בן-גוריון. למד וקיבל תואר דוקטור לפיזיקה ממכון ויצמן למדע. רובינשטיין חוקר משימות למאדים ומפתח קונספט של לוויין צילום לגובה נמוך. במסגרת המשימה רובינשטיין גם אחראי על ניסוי MSTAT, בתקשורת מול משימה אנלוגית נוספת של פורום החלל האוסטרי.
• ד"ר רעות סורק-אברמוביץ היא קצין המדע של המשימה והסגנית של המפקד. סורק-אברמוביץ' היא בעלת תואר דוקטור במיקרוביולוגיה ואימונולוגיה וחוקרת במרכז מדע ים המלח והערבה. כמו כן היא ממייסדי אגודת מאדים הישראלית ומרצה לאסטרוביולוגיה באוניברסיטת החלל הבינלאומית. במסגרת תפקידה במהלך המשימה הייתה אחראית על הניסוי הגיאוביולוגי, ניסוי הדפסת התלת מימד ואדמה מקומית והניסוי הפסיכולוגי.
• פרופסור גיא רון הוא מומחה לפיזיקה גרעינית מהאוניברסיטה העברית החוקר אינטראקציות בסיסיות בין חלקיקים. במהלך המשימה רון היה אחראי על ניסוי הקרינה הקוסמית שהתרחש במקביל באזור מכתש רמון ובמדבר דופאר בעומאן.
• אלון שיקאר הוא אדריכל ובעל חברה לתכנון ועיצוב. כמו כן הוא מרצה בטכניון בפקולטה לארכיטקטורה. שיקאר היה אחראי על בניית ההאביטאט יחד עם משה צגאי ובמהלך המשימה, היה אחראי על בחינת תפעול המבנה, תחזוקתו על ידי הרמונאוטים ותיעוד המשימה.
• ג'קי פיי היא צ'לנית מקצועית ומנהלת מרכז המוזיקה במצפה רמון. כמו כן היא גם מדריכה טיולי אסטרונומיה. במהלך המשימה הייתה אחראית על תיעוד המשימה בהאביטאט ובשטח.
• נדב קושניר הוא תלמיד לתואר שני בעבודה סוציאלית ומדריך טיולים, ומרצה בבית הספר לאסטרונאוטים צעירים של מכון דויסון. במהלך המשימה קושניר היה קצין הרפואה של המשימה, ואחראי התפריט ומעקב אחר המזון של הרמונאוטים.

כל הרמונאוטים היו משתתפים פעילים בפעילויות חוץ רכביות ובניסויים השונים.

המשימה הראשונה הכילה חמישה ניסויים מדעיים, מחמש דיספלינות מדע שונות^[12].

ניסוי זה מדד שטף חלקיקים של קרינה קוסמית בשני אתרים שונים. הניסוי נועד לדמות איך שתי קבוצות אסטרונאוטים, הנמצאים במקומות שונים על מאדים, מודדים את עוצמת הקרינה הקוסמית. המדידה נעשית באמצעות מדידים המונחים על הקרקע. ניסוי זה נערך במקביל באזור מכתש רמון ובמדבר דופאר בעומאן, בשיתוף משימה אנלוגית למאדים נוספת, AMADEE18 של פורום החלל האוסטרי. את הניסוי הוביל פרופסור גיא רון, שגם היה אחד מהרמונאוטים של המשימה.

ניסוי זה נועד לדמות את הטכנולוגיות והשיטות למציאת חיים במאדים. במסגרת הניסוי נאספו דגימות של קרקע וסלעים ונפרסו חיישני שטח למדידת לחץ וטמפרטורה. המדידות נבדקו במעבדה בתוך ההאביטאט כדי לחפש אורגניזמים החיים בתנאי קיצון וללמוד על ההתאמה שלהם לסביבה עוינת. הסלעים שנאספו נחתכו ונבדקו תחת מיקרוסקופ לזיהוי ציאנובקטריה וקבוצות ביולוגיות אחרות. הדגימות גם יבדקו שנית לאחר המשימה במעבדה במכון ויצמן על ידי שימוש בכלים מולקולריים כדי לאפיין את האורגניזמים לעומק^[12].

משך זמן הניסוי: שתי יציאות לשטח, כל אחת של 4 שעות, ועוד 20 שעות בהביטאט.

האחראית על הניסוי הייתה ד"ר רעות סורק-אברמוביץ, ממרכז מדע ים המלח והערבה, שגם הייתה רמונאוטית במשימה. הניסוי נערך בשיתוף עם מרכז מינרבה לחיים בתנאים פלנטריים קיצוניים במכון ויצמן למדע.

ציוד: מעל למאה מרכיבים שונים. בין השאר: מיקרוסקופ דיגיטלי, אתנול 70%, סכין יהלום, אבקת מאדים, פטיש גאולוגי.

במסגרת ניסוי זה מדמים שני צוותי אסטרונאוטים שנוחתים על מאדים במקומות שונים וצריכים לתקשר ביניהם, ובודקים את ההתנהגות של הצוותים עם הפסקות בתקשורת צפויות ולא צפויות. במצב צפוי, הרי שאין תקשורת ישירה זמינה לצוות מול תחנת הקרקע (לדוגמה, הלווין הנותן תקשורת אינו זמין עקב מיקומו במסלול), ומצבים לא צפויים כמו תקלה טכנית.

ניסוי זה נעשה במשותף עם משימה אנלוגית נוספת של פורום החלל האוסטרי, שכונתה AMADEE18, אשר דימתה משימה על מאדים במדבר דופאר בעומאן. השתתפו בניסוי: צוות D-MARS בהאביטאט באזור מכתש רמון, מרכז הבקרה ברחובות, מרכז הבקרה של פורום החלל האוסטרי ומשימת AMADEE18 באינסברוק, אוסטריה, וצוות השטח של המשימה בעומאן.

במסגרת הניסוי, עקב הפסקת תקשורת בין ההאביטאט באזור מכתש וחדר הבקרה ברחובות, הצוות היה צריך לצור קשר עם הצוות בעומאן, ולתפעל בעיות בזמן הליכה מחוץ להאביטאט, תוך כדי שרשור התקשורת (אזור מכתש רמון - תחנת קפלר במדבר דופאר בעומאן - מרכז הבקרה אינסברוק באוסטריה - מרכז הבקרה D-MARS רחובות וחזרה).

אחראי מדעי: ד"ר הילל רובינשטיין, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שהיה גם מפקד המשימה D-MARS 01

ההשפעה של תנאי בידוד ולחץ על התפקוד של הרמונאוטים, באמצעות שאלונים פסיכולוגיים בזמן המשימה ואחרי פעילויות ספציפיות כמו פעילות יצירתית, דיון קבוצתי ועוד. הניסוי מנסה להבין את הגורמים החברתיים והפיזיולוגים והתרבותיים משפיעים בצורה הרבה ביותר על תפקוד הרמונאוט, במטרה להבין במה כדאי להתמקד ומה כדאי לשפר במשימות הבאות כדי לקבל תפקוד גבוה יותר. מחקרים קודמים הראו שתחת לחץ, הנחקרים נוטים לענות להתבטא בכתב בקצרה ועם כמות מילים יותר מוגבלת. הניסוי נועד לבדוק את ההקשר בין רמת הלחץ ליכולת ההתבטאות המילולית של הרמונאוטים, בשלבים שונים של המשימה. הניסוי נערך במשותף עם ד"ר אלסנדרו אלצ'יביאדה וד"ר אירנה שלאכט מאוניברסיטת פיזה באיטליה והפוליטקניקו של מילאנו.

ניסוי זה היה הכנה לבדיקת היתכנות של הדפסת תלת־ממד מאדמה מקומית. בשלב הראשוני נאספו דגימות של קרקעות בשטח ונבדק החוזק המכני של האדמה המקומית כדי לבדוק היתכנות של הדפסה תלת־ממדית בעתיד. זאת כיוון שבעתיד, התיישבות על מאדים תשתמש בטכנולוגיות של הדפסת תלת מימד לבניית חלקים נרחבים מהמבנים בשטח. אחראי מדעי: ד״ר מיכאל ליאני, האוניברסיטה העברית בירושלים

פרויקט D-MARS נתמך ונערך בשיתוף פעולה עם מכון דוידסון לחינוך מדעי, סוכנות החלל הישראלית וקרן יקא ובשיתוף פעולה עם מרכז מדע ים המלח והערבה ומועצה מקומית מצפה רמון. המרכז מפתח תוכניות וניסויים מדעיים עם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, האוניברסיטה העברית, מרכז מינרווה במכון דווידסון למדע, והטכניון.

חברות נוספות תרמו להכנת המשימה הראשונה: בתחום הבנייה, חברות אורמת, דנפל ואלפא פרויקטים. בתחום החשמל והאנרגיה קבוצת כהנא. בתחום האינסטלציה פקע (המשביר החקלאי) ובתחום המזרנים חברת פולירון. חליפת חלל עוצבה על ידי המעצב אלון ליבנה ואת הסנסורים הביולוגיים והסביבתיים תרמו חברות טליט וביוביט. את התקשורת למשימה סיפק הלווין עמוס 7 של חלל תקשורת ואת ציוד הקרקע חברת גילת טלקום.

התקיימה בין ה-3 ל-14 במרץ 2019. במהלך המשימה ערכו ניסויים מדעיים, יצאו לסיורים מחקריים, ביצעו סימולציות רפואיות ועוד. את המשימה איישו שלוש נשים ושלושה גברים.

במסגרת משימה זו נערכו כמה ניסויים פסיכולוגיים. בניהם: השפעת לחץ לבידוד על איכות השינה: כדי לבחון כיצד איכות השינה מושפעת, ענדו הרמונאוטים טבעות המודדות מאפייני פיזיולוגיים שונים במהלך כל היום והלילה, וכן דיווחו על איכות השינה שלהם. מחקר אחר בודק האם אוצר המילים משתנה (ידוע ממחקרים קודמים כאשר אנחנו בלחץ אנחנו משתמשים במשפטים יותר קצרים ובאוצר מילים קטן יותר).בשביל זה הרמונאוטים מילאו שאלונים שבוחנים זאת, כדי לבדוק מה רמת הלחץ וכמה הוא משפיע.

• ניסוי שנערך בשיתוף מרכז מינרווה במכון וויצמן למדע, של הערכת פוטנציאל זיהום מיקרוביאלי. הניסוי יוצא מנקודת הנחה שלעולם לא תוכל להעשות סטרליזציה מוחלטת למשהו שנשלח לחלל- כלומר בטוח חיידקים מכדור הארץ יגיעו עם המשלחת הראשונה שתגיע למאדים. בניסוי נבדקו אילו חיידקים אסטרונאוטים מביאים איתם להביטאט ולסביבתו הקרובה. זה נעשה על ידי לקיחת דגימות ממקומות שונים- מהכפפות של הרמונאוטים לאחר שחזרו ממשימה ומדגימות קרקע- גם מאזור שקרוב להביאטאט וגם מאזור רחוק אליו לא אמורים להגיע רמונאוטים. לאחר לקיחת הדגימות מבודדים מהם חיידקים- תהליך שנעשה בתוך מנדף ביולוגי. את החיידקים מזהים באמצעות בדיקות DNA. את חלקם המשיכו לגדל באינקובטור לבדיקות נוספות.
• ניסוי בדיקת היתכנות גידול חיידקים בקרקע^[17]

הבאת דגימות קרקע באמצעות רכב נישלט מרחוק^[18], לשם הערכת מרכיביהן^[19][20].

בדיקת היתכנות גידול חסה הידרופונית^[21].

^[22][23][24] תתבצע בחודשים אוקטובר ונובמבר 2020 תוך שיתוף פעולה עם פורום החלל האוסטרי^[25].

כאמור לעיל, חלק מהמשימות מבוצעות על ידי בני נוער ותלמידים, במסגרת בית הספר לאסטרונאטים צעירים.

בתאריכים 13/3/20-19/3/20 התקיימו שתי משימות ברצף על ידי בוגרי מחזור ג' של בית הספר לאסטורנאוטים צעירים, בהובלת המדריך הראשי של מחזור ג', צביקה גוטליב. במשימות השתתפו 13 תלמידי התוכנית, שבעה השתתפו במשימה הראשונה ושישה במשימת ההמשך. המשימה היא השיא של תוכנית בת שנתיים במהלכה התלמידים למדו על החלל ועל מאדים בכלל ועל משימות מאוישות למאדים בפרט. כחצי שנה לפני המשימה הם היו עסוקים בעיקר בלימוד מעשי לקראתה ובתכנונה. המשימה תוכננה על ידי תלמידי התוכנית, בהנחיה של צביקה גוטליב וד"ר הלל רובינשטיין.

במהלך המשימה התלמידים שהו לבדם בהביטאט, ניהלו את המשימה בעצמם וביצעו את הניסויים המדעיים שהוכנו מראש. חדר הבקרה אויש במהלך רוב המשימה על ידי תלמידי אורט בראודה מכרמיאל. כחצי שנה לפני המשימה פורסם קול קורא לתחרות בין בתי ספר אשר הוזמנו להציע ניסויים אשר יבוצעו במהלך המשימה. מתוך הניסויים שהוצעו, בוצעו 3 ניסויים במשימה עצמה.

כמו כן, במשימה נעשה לראשונה שימוש באב טיפוס של רכב חשמלי שנבנה על ידי אורה, אחת התלמידות בתוכנית. הרכב מאפשר נסיעה של רמונאוטים ובכך להגדיל את טווח התנועה שלהם סביב ההביטאט.

ניסוי שהוצע בתחרות בין בתי הספר. במאדים קיים מחסור במים מתוקים ולצורך קיום אנושי על מאדים יהיה צורך להתפיל מים מליחים. הניסוי נועד לבדוק אפשרות לנצל את לחץ האוויר הנמוך במאדים (כמאית מהלחץ בכדור הארץ) לצורך התפלת מים.

ניסוי שהוצע בתחרות בין בתי הספר. כדי לאפשר קיום אנושי על מאדים, יש צורך לגדל מזון על אדמת מאדים. אצות נחשבות כמקור מזון אפשרי שקל יחסית לגדל אותו ויכול לספק מרכיבים חשובים בתזונה. בנוסף לכך, האצות יכולות לשמש כמקור לייצור חמצן לשימוש במושבת המחקר במאדים. אדמת מאדים עשירה בתחמוצות ברזל ולכן הוחלט לבצע ניסוי המשלב גידול אצות ואבקת ברזל. הניסוי נועד לבדוק את ההשפעה של ריכוזים שונים של אבקת ברזל על צימוח אצות ועל פליטת החמצן שלהן.

ניסוי שהוצע בתחרות בין בתי הספר. הניסוי נועד לבדוק תכונות של יריעות אכילות, מתוך כוונה להשתמש בהן בעתיד לעטיפת מזון כדי לשמר אותו, ולחסוך שימוש בחומרי אריזה קונבנציונליים, אשר קשה בדרך כלל למחזר אותם, ובעיקר בתנאים של מאדים.

ניסוי המבוסס על ערכה של NASA המיועדת לקליטת אותות רדיו מכוכב הלכת צדק ומהשמש. הערכה מורכבת ממקלט רדיו וזוג אנטנות דיפול. כהכנה למשימה המסכמת, התלמידים בנו את המקלט ואת האנטנות. בתחילת המשימה נפרסו האנטנות על גבי עמודים מחוץ להביטאט וחוברו למקלט שהיה בתוך ההביטאט. תוצאות המדידה נאגרו במחשב. התוצאות ישמשו, בין היתר, לבניית מערכת התרעה שתתריע בפני סערות שמש ותאפשר לאסטרונאוטים להתגונן בפניהן. הניסוי הוא חלק מעבודות גמר שמבוצעות על ידי אמיר ושון, שני תלמידי בית הספר לאסטרונוטים צעירים.

במסגרת הניסוי נחקרה הגאולוגיה של מכתש רמון, בסביבת ההביטאט. לצורך הניסוי בוצעו מספר הליכות מחוץ להביטאט ונאספו דגימות סלע וקרקע מאזורים שונים בסביבת ההביטאט. הרכב הקרקע והסלעים נבדק במהלך המשימה על ידי מכשור שהיה בהביטאט.

בניסוי, נבדקה ההשפעה של פעילויות חברתיות על התפקוד של אנשים הנמצאים בבידוד למשך מספר ימים, בתוך מתקן קטן וצפוף. הניסוי הוא חלק מעבודת גמר שמבוצעת על ידי אלעד, תלמיד בית הספר לאסטרונוטים צעירים.

בתוך ההביטאט מותקן ראוטר המספק רשת WiFi לצורך התקשורת והניסויים שנערכים בהביטאט. על גג ההביטאט מותקנות אנטנות מאפשרות קליטת WiFi גם מחוץ להביטאט. מטרת הניסוי הייתה למפות את כיסוי ה- WiFi בסביבת ההביטאט תוך השוואה לעוצמת האות בתוך ההביטאט. תוצאות הניסוי יאפשרו בהמשך לשפר את קליטת ה WiFi בסביבת ההביטאט. הניסוי הוא חלק מעבודת גמר שמבוצעת על ידי שון, תלמיד בית הספר לאסטרונוטים צעירים.

הקשר בין ההביטאט ובין רמונאוטים הנמצאים במשימה מחוץ להביטאט נעשה על ידי מכשירי קשר. עקב תנאי השטח, כיסוי הרדיו בסביבות ההביטאט איננו מלא. מטרת הניסוי הייתה למפות את כיסוי הרדיו בסביבת ההביטאט. תוצאות הניסוי יאפשרו בהמשך לתכנן טוב יותר משימות מחוץ להביטאט (בהיבט של התקשורת עם הרמונאוטים) ולשפר את קליטת הרדיו בסביבת ההביטאט. הניסוי הוא חלק מעבודת גמר שמבוצעת על ידי שון, תלמיד בית הספר לאסטרונוטים צעירים.

• רשימת משימות אנלוגיות (אנ')
• Flashline Mars Arctic Research Station (אנ')- משימה אנלוגית שבוצעה באנטארקטיקה
• Mars Desert Research Station (אנ') - משימה אנלוגית שבוצעה בארצות הברית
• מאדים 500

• אתר האינטרנט הרשמי של D-MARS

• D-MARS, ברשת החברתית פייסבוק
• D-MARS, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• D-MARS, באתר "גיידסטאר ישראל"
• בלוג המשימה (אורכב 16.12.2019 בארכיון Wayback Machine)
• היעד: מאדים, המודל: מצפה רמון הארץ, עידו אפרתי וגיל כהן מגן, 19 בפברואר 2018
• להביא את מאדים למצפה רמון, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, איתי נבו, 15 בפברואר 2018
• Israeli scientists complete mock Mars mission in Negev desert רויטרס, 18 בפברואר 2018
• אבי בליזובסקי, ‏הרגשנו כמו במשימת חלל אמיתית – סיקור מצולם של סיום משימת D-MARS הראשונה במכתש רמון, באתר "הידען", 21 בפברואר 2018
• יעל (פרוינד) אברהם מאדים, מצפה רמון: סיפורם של ה"רמונאוטים" הישראלים מקורראשון

ישראל לוויינים ישראליים ותוכניות חלל אחרות
לווייני תקשורת	עמוס (1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6) • דרור 1
לווייני צילום מסחריים	ארוס • אופטסאט
לוויינים צבאיים ולוויינים של צה"ל	אביר • אופק (1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6 • 7 • 8 • 9 • 10 • 11 • 16 • 13) • טכסאר
לווייני מחקר וטלסקופים	ULTRASAT‏* • ונוס* • DIDO • *SHALOM • *SLOSHSAT
לווייני סטודנטים ואוניברסיטאות	טכסאט • דוכיפת 1 • דוכיפת 2 • דוכיפת 3 • SAMSON • BGUSAT • SATLLA-1 • SATLLA-2B
חלליות וגשושיות	בראשית • בראשית 2*
יכולות שיגור	משגר שביט • בסיס פלמחים
משימות אנלוגיות למאדים	D-MARS
מיזמים שהוקפאו	טאווקס* • ‏MuSAR‏* • דוד*
ארגונים ישראליים קשורים	סוכנות החלל הישראלית • מפא"ת • מנהלת תוכנית החלל • התעשייה האווירית לישראל • SpaceIL
* שיתופי פעולה בינלאומיים