[go: up one dir, main page]

לדלג לתוכן

סאיטקס קורפוריישן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "סאיטקס" מפנה לכאן. לערך העוסק בחטיבה של HP, ראו HP סאיטקס.
סאיטקס בע"מ
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
מייסדים אפי ארזי
תקופת הפעילות 1968 – 2005
(הפכה לשלד בורסאי בשם סקיילקס) (כ־37 שנים)
מיקום המטה הרצליה
בעלות השקעות דיסקונט
ענפי תעשייה דפוס
מוצרים עיקריים מערכות קדם דפוס, מכונות דפוס
הכנסות 690 מיליון דולר בשנת 1999
רווח 54 מיליון דולר בשנת 1999
מנכ"ל אפי ארזי (1968-1988)
אריה רוזנפלד (1988–1996)
יואב שלוש (1996–2001)
עובדים כ-3,400 בשנת 1999
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סאיטקס קורפוריישן בע"מאנגלית: .Scitex Corporation Ltd) הייתה חברת היי-טק ישראלית שעסקה בפיתוח, יצור ושיווק טכנולוגיות שונות לתעשיית הדפוס, הסריגה, דפוס הטקסטיל והמעגלים המודפסים. סאיטקס הייתה חברה ציבורית שמניותיה נסחרו בנאסד"ק ובבורסה לניירות ערך בתל אביב. בשנת 2005 נמכרה כל פעילות החברה, כולל המותג "סאיטקס", והחברה הפכה לשלד בורסאי בשם "סקיילקס"[1] . סאיטקס כיום מוכרת בגלגולה הנוכחי כ-HP Scitex, לאחר שעברה החברה סדרה של רכישות ומיזוגים ובשנת 2005 נמכרה סאיטקס ויז'ן לחברת היולט פקארד (HP) האמריקאית, כולל שם המותג תמורת 230 מיליון דולר.[2]

במשך כ-30 שנה נחשבה סאיטקס כאחת מספינות הדגל של תעשיית היי-טק בישראל, המוצרים של החברה היו מרכזיים בפיתוח ענף הדפוס הדיגיטלי העולמי. בנוסף טיפחה דור שלם של עובדים שהפכו בעצמם ליזמים, שהקימו חברות היי-טק רבות בישראל[3].

הקמת החברה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאיטקס נוסדה בשנת 1968 על ידי אפי ארזי, בוגר המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) בהנדסת אלקטרוניקה, כחברת "טכנולוגיה מדעית בע"מ" ועסקה בייצור מכונות ממוחשבות לענף הטקסטיל ברחובות.[4]

במהלך לימודיו במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס עבד אפי ארזי בנאס"א, ונטל חלק בפיתוח מערכת שידור תמונות טלוויזיה מהחלל, ב-1963 הצטרף ארזי לחברת ITEK, במטרה לבנות לוויין צילום אלקטרו אופטי. ארזי היה המהנדס הראשי בפרויקט, שעסק בטלסקופ לראייה בחלל. בשנת 1967 רצה ארזי לחזור לישראל והציע ל-ITEK להקים מרכז מחקר ופיתוח בישראל. אך בעקבות פריצת מלחמת ששת הימים כמעט בוטלה התוכנית. לבסוף יצאה ההשקעה לפועל כאשר ITEK השקיעה 600,000 דולר והשקעות דיסקונט 200,000 דולר בחברה.[5]

בתחילת שנות ה-70 החלה החברה למכור את מכונות הטקסטיל בארצות הברית והגיעה למכירות שנתיות של 6 מיליון דולר בשנת 1971. באותה שנה הוחלט לשנות את שם החברה ל"סאיטקס" (השם נבחר בגלל הדמיון למילה טקסטיל, השוק העיקרי של החברה באותה עת) ולהעביר את משרדי החברה למבנה תעשייתי באזור התעשייה של הרצליה. "סאיטקס" הייתה חברת ההיי טק הראשונה שהתמקמה באזור זה בשנת 1972[6], שהיה באותה עת אזור של בתי מלאכה ובתי חרושת, במתחם של "תעשיות עתירות מדע" שהקימה חברת גב-ים.[7]

כניסה לשוק הדפוס וההנפקה בנאסד"ק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1979 החליט ארזי, לאחר ביקור בבתי הוצאה לאור בארצות הברית, לפתח מערכות ממוחשבות לעיבוד תמונות צבע כך שיהפוך את תהליך הקדם דפוס (Prepress) ובעיקר את תהליך ייצור הלוחות לדיגיטלי (Computer to plate (אנ')). בשנת 1980 הונפקו מניות החברה בבורסת הנאסד"ק בעזרתו של איש הכספים של החברה ארתור לאו ופרד אדלר, משקיע אמריקאי מאבות תעשיית הון הסיכון. סאיטקס החליטה שכדי להמשיך ולצמוח היא חייבת להיכנס לתחום פעילות חדש המבוסס על הטכנולוגיות שלה (הדפסה וסריקה מדויקים בפורמט גדול ובהרבה שכבות צבע). שוק היעד שנבחר היה הנדסת מכונות, והמוצר העיקרי היה אמור להיות מכונה הקוראת שרטוטי נייר ומתרגמת אותם אוטומטית לקובצי תיב"מ. הוקם צוות לפיתוח היכולת הזו, וכעבור שנה התברר שחברה אחרת (Optigraphics)[8] יצאה לשוק עם מכונה דומה. סאיטקס נטשה את המוצר הזה, ובחרה במוצר אחר המבוסס על הטכנולוגיות שלה ומשרת את מהנדסי המכונות – המדפסת התלת־ממדית.

בשנת 1983 החלה לפתח מוצרים גם לתעשיית המעגלים המודפסים. בשנת 1984 הגיעו המכירות השנתיות של החברה לסכום של 104 מיליון דולר.[9]

המשבר בחברה ועזיבת אפי ארזי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1985 נכנסה "סאיטקס" למשבר קשה, אמנם היה לה כסף בקופה אחרי ההנפקה בנאסד"ק, אך הפסדיה נאמדו בכמה עשרות מיליוני דולרים, זאת בעקבות המשבר הכלכלי בישראל ותוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 כשהבנקים עצרו את האשראי לחברה. בחברה בוצע רה-ארגון, עובדים פוטרו והוצאות צומצמו.[10]

בסוף שנת 1988, אחרי שהצליח לייצב את "סאיטקס", פרש אפי ארזי מהחברה[11].

החברה פיתחה, יצרה ומכרה תחנות עבודה, תכנה, סורקים ותוויינים לשוק קדם הדפוס הממוחשב.[12] ב-1992 סאיטקס שלטה ב-45% משוק קדם הדפוס העולמי.[12]

במחצית הראשונה של שנות ה-90 של המאה ה-20, בעקבות קריסת שוק המוצרים לקדם דפוס (עם כניסתו של המחשב האישי לתעשייה, ובעיקר מחשבי המקינטוש בעלי היכולות הגרפיות הגבוהות), צמחה החברה על ידי רכישות של חברות בתחום הדפוס הדיגיטלי בטכנולוגיית הזרקת דיו.[13] רכישות אלו כללו את חברת אייריס, שפיתחה מדפסות הגהת צבע (Color proofing) איכותיות לתחום האופסט, ואת חברת SDP, שפיתחה מדפסות הזרקת דיו מהירות לתחום הטפסים והחשבונות. בשנת 1995 מכירותיה השנתיות הגיעו לרמה של 730 מיליון דולר אך הפסדיה היו כ-30 מיליון דולר. לאחר רכישתן של אייריס ו-SDP החליטו בסאיטקס להעמיק את הידע בתחום הזרקת הדיו, ולפתח את הטכנולוגיה באופן עצמאי, ובשנת 1999 הוקמה על בסיס ההטכנולוגיה שפותחה חברת "אפריון דיגיטל"[14].

בשנת 1998 רכשה סאיטקס עוד שתי חברות ישראליות, עידנית ומתן, המתמחות בייצור מכונות דפוס לפורמט רחב, כאשר גם חברות אלו מבוססות על טכנולוגיית הזרקת הדיו[15][16]. החברות אוחדו לחברה אחת תחת השם "סאיטקס ויז'ן" (Scitex Vision). בתחילת 2003 מוזגה גם חברת "אפריון דיגיטל" לתוך "סאיטקס ויז'ן"[17].

מכירת החברה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996 איש העסקים דוידי גילה ניסה להוביל מהלך של השתלטות על החברה. גילה הגיש הצעת רכש לקבוצת אי די בי, בעלת השליטה ב"סאיטקס" לרכישת החברה במחיר של 20 דולר למניה במזומן, כ-44 אחוז מעל מחיר המניה באותה עת. הצעת הרכש שיקפה שווי של כמיליארד דולר לסאיטקס, אך היא נתקלה בהתנגדות של בעלי השליטה שטענו שכל מטרתו היא למכור את כל החברות-הבנות של סאיטקס ברווח ולפרק את החברה. לאחר פקיעתה של הצעת הרכש מחיר המניה קרס והנהלת החברה חזרה לחפש יעד ליתרות המזומנים הגדולות שהצטברו בקופתה. לאחר כחמש שנים בהן לא נמצא יעד להשקעה, החל תהליך בו כל החברות-הבנות של סאיטקס נמכרו או נסגרו על ידי בעלי השליטה בעצמם.[18]

בשנת 2000 חברת "קריאו", מתחרה קנדית של סאיטקס שמייסדיה הם ישראלים, עמוס מיכלסון ודן גלברט, רכשה את פעילות הקדם-דפוס של סאיטקס, והפעילות במסגרת המשותפת נקראה קריאו-סאיטקס.[19] בשנת 2005 נמכרה קריאו עצמה לחברת קודאק.[20] העסקה בוצעה במניות, שסאיטקס קיבלה 27% ממניות קריאו, שהיו שוות באותה עת כ-450 מיליון דולר. ומאז החלה סאיטקס לפעול כחברת החזקות[21], כשנה אחר כך החלה למכור את כל המניות של קריאו שהיו בבעלותה, מכירה שהביאה בפעול לירידה במחירן.[22].

בינואר 2001 רשמה סאיטקס את מניותיה למסחר גם בבורסה התל אביבית, כמניה דואלית,[23] ונכללה במדד מדד תל-טק.[24]

בינואר 2004 נמכרה חברת הבת "סאיטקס דיגיטל פרינטינג" (SDP) תמורת 250 מיליון דולר במזומן לחברת קודאק.[25] ובנובמבר 2005 נמכרה חברת הבת סאיטקס ויז'ן, שעסקה בפיתוח פתרונות ההדפסה בפורמט רחב, לחברת היולט פקארד האמריקנית, כולל שם המותג תמורת 230 מיליון דולר[26]. לאור זאת, החברה האם סאיטקס, שינתה את שמה לסקיילקס בינואר 2006[27][28]. במקביל באותה תקופה הפכה חברת סאני אלקטרוניקה, שהייתה בשליטת איש העסקים אילן בן דב לבעלת עניין בחברה, לאחר שרכשה בהדרגה כ-10% ממניותיה[29].

כשלד בורסאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2006 מכרו קבוצת דיסקונט השקעות וכלל תעשיות, שחזיקו כל אחת ב-24.5% ממניות סקיילקס, את השליטה בחברה לידי חברת מפעלים פטרוכימיים בישראל שהייתה בשליטת איש העסקים דייוויד פדרמן, תמורת 165 מיליון דולר[30]. מיד אחר כך נכנס גם איש העסקים יעקב לוקסנבורג להשקעה בחברה באמצעות חברת לפידות קפיטל[31]. בנוסף לאילן בן דב שהיה כבר בעל מניות בחברה[32]. בשלב זה הנכס היחיד של החברה הייתה קופת מזומנים של 245 מיליון דולר. באמצעות קופת המזומנים החלה החברה לרכוש מניות של בתי זיקוק לנפט[33]. בנוסף רכשה מניות של בתי זיקוק לנפט שהחזיק תאגיד גלנקור[34]. באפריל 2008 בוצעה עסקה סיבובית כאשר חברת סאני אלקטרוניקה, שבשליטת אילן בן דב, רכשה 50% מסקיילקס מהמפעלים הפטרוכימיים. אך ההחזקה של סקיילקס ב-15% ממניות בתי הזיקוק עברה למפעלים הפטרוכימיים תמורת 1.14 מיליארד שקל, כך שבן דב נשאר עם חברת סקיילקס וללא בז"ן, שהפכה שוב שלד בורסאי עתיר מזומנים[35].

חברות בת וספין-אוף

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים השקיעה סאיטקס והחזיקה במניות של מספר חברות, חלקן הוקמו בתוך החברה כספין-אוף, בנוסף שורה של חברות הזנק הוקמו על ידי יוצאי סאיטקס, ביניהן:

  • קיוביטל - חברת בת שנוסדה בשנת 1987 והייתה בין הראשונות בעולם לפתח טכנולוגיות הדפסה תלת-ממדית[36]. לחברה מונה כונס נכסים בתחילת 2001 והיא נסגרה[37], אולם אחד הפטנטים שלה נמכר לחברת "אובג'ט גאומטריקס", שמוזגה אחר כך עם חברת סטרטסיס[38].
  • Electronics for Imaging - חברה שהוקמה על ידי אפי ארזי ב-1989, זמן קצר לאחר שעזב את סאיטקס. המוצר הראשון של החברה היה שרת שהתחבר למכונת צילום צבעונית והופך אותה למדפסת צבעונית בעלות נמוכה, על ידי חיבורה למחשב. הוא פותח על ידי צוות שרובו עבד קודם בסאיטקס[39]. החברה זכתה להצלחה והייתה למובילה עולמית בתחום הדפוס הדיגיטלי[40]
  • ליף אימג'ינג (אנ') - חברה שעסקה בייצור מצלמות דיגיטליות ונרכשה על יד סאיטקס ב-1994 תמורת כ-30 מיליון דולר, ופעלה במסגרת חטיבת הגרפיק ארטס[41]. החברה הוקמה במקור בארצות הברית אך פעילותה עברה בהמשך לכפר-סבא. בשנת 2000 הקימה ליף מיזם משותף עם יצרנית המצלמות היפנית Mamiya. המצלמות הדיגיטליות שלה שווקו לשוק הצילום המקצועי[42].
  • ג'מטקס - חברה שנוסדה ב-1995 על ידי ד"ר מאיר וקסלר וד"ר יהושוע שיינמן ועסקה בפיתוח טכנולוגיית הזרקת דיו ייחודית להדפסה על טקסטיל ואריחי קרמיקה. סאיטקס השקיעה בחברה 5 מיליון דולר והייתה בעלת השליטה בה[43]. ביולי 2006 נסגרה החברה על ידי סקיילקס (החברה שנותרה מסאיטקס)[44], זמן קצר אחר כך רכשו אותה משקיעים חדשים והיא המשיכה לפעול עוד מספר שנים עד שנסגרה[45].
  • סאידל טכנולוגיות - חברה שהחלה כפעילות פנימית בסאיטקס ונוסדה ב-1995[46]. סאידל פיתחה תוכנה לשילוב פרסומות בשידורי ספורט[47]. החברה נמכרה במרץ 2002 תמורת נמוך מהסכום שהושקע בה[48].
  • קאראט דיגיטל פרס (Karat Digital Press) - חברה שהוקמה בשנת 1997 והייתה בבעלות שווה של סאיטקס ויצרנית מכונות הדפוס הגרמנית Koenig & Bauer ‏(KBA) (אנ'). המיזם המשותף עסק בפיתוח מכונת דפוס אופסט דיגיטלית בשם "קאראט 74", שבה לוחות הדפוס מיוצרות על תוף המכונה. מכונת הדפוס הותקנה לניסיון אצל כמה לקוחות החל ממסוף 1999[49], והיא נמכרה החל מקיץ 2000[50]. אולם בתחילת 2001 החליטה סאיטקס לצאת מהמיזם ולהעביר את מלוא הבעלות בו לשותפה הגרמנית, תמורת תמלוגים עתידיים על מכירות שלו[51]. כ-20 עובדים בישראל שעסקו בפיתוח וייצור ראשי דפוס עברו לחברת לקריאו-סאיטקס[52], שהחלה לספק למיזם תמיכה טכנית, ושירותי פיתוח[53].
  • פרו-אימג' (ProImage) - חברה שהוקמה ב-1995 על ידי שני יוצאי סאיטקס ופיתחה מערכות לניהול תהליכי עבודה בתחום ההוצאה לאור והדפוס של עיתונים יומיים[54]. בשנת 2004 רכשה חטיבת הקדם דפוס של תאגיד אגפא את "פרו-אימג'", שהמשיכה לפעול בישראל כחברת בת של אגפא[55].
  • אובג'ט גאומטריקס - חברה שנוסדה ב-1998 על ידי כמה מיוצאי סאיטקס ועסקה בפיתוח מדפסות תלת־ממדיות, בטכנולוגיית הזרקה של חומר פוטו-פולימרי[56]. סאיטקס השקיעה בחברה בסך הכל כ-9 מיליון דולר, אשר הקנו לה אחזקה של כ-22.9% ממניותיה, אולם היא מכרה את חלקה תמורת כ-3 מיליון דולר במאי 2005[57]. באפריל 2012 התמזגה אובג'ט עם חברת סטרטסיס לפי שווי של 630 מיליון דולר[58].
  • XMPie - חברה שהוקמה בשנת 2000 כחברת הזנק פנימית בסאיטקס, ובינואר 2001 גייסה מימון חיצוני מקרן הון הסיכון JVP[59]. החברה פיתחה תוכנה לפרסונליציה של שירותי דפוס דיגיטלי, כלומר התאמת תוכן הדפוס אישית לכל לקוח[60]. באוקטובר 2006 נרכשה XMPie על ידי חברת זירוקס, תמורת 54 מיליון דולר[61].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • גלית חמי וסופי שולמן, להמציא כל בוקר מחדש – סיפורה של החדשנות הישראלית, ידיעות ספרים, 2018, הפרק "דפוס משנה מציאות", עמ' 138–143

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ השם החדש של סאיטקס: סקיילקס, באתר ynet, 1 בינואר 2006
  2. ^ הושלמה העסקה למכירת נכסיה ופעילותה העסקית סאיטקס ויז'ן ל-HP, באתר TheMarker‏, 3 בנובמבר 2005
  3. ^ יהודה קונפורטס, ‏ספינת הדגל מחפשת קברניט, באתר "אנשים ומחשבים", 17 באפריל 2013
  4. ^ אברהם פלג, דוגמה חדשה בטקסטיל - ב-12 דקות, מעריב, 18 בפברואר 1971
  5. ^ עמוס לבב, שבבים של תקווה : סיפוריהם של יזמי תעשיית ההיי-טק הישראלית, זמורה-ביתן 1998.
  6. ^ מחשב מסייע לסריגת בדים לפי ציורים, דבר, 8 בנובמבר 1972
  7. ^ פארק תעשייתי לתעשיות עתירות מדע בהרצליה, דבר, 11 ביוני 1971
  8. ^ אתר החברה
  9. ^ FundingUniverse - Scitex Company History
  10. ^ אפי ארזי: "אני לא צריך את כל הכסף שיש לי", באתר גלובס, 27 בספטמבר 2000
  11. ^ אורי גינוסר, אפי ארזי. יו"ר לא פעיל, מעריב, 3 ביוני 1988
  12. ^ 1 2 Scitex Corporation Ltd. - Company Profile, Information, Business Description, History, Background Information on Scitex Corporation Ltd., www.referenceforbusiness.com
  13. ^ אמיר אייזנברג, ‏סאיטקס: הדפוס הדיגיטלי צומח, הקדם-דפוס דורך במקום, והווידאו הדיגיטלי עומד למכירה, באתר גלובס, 9 באוגוסט 1998
  14. ^ עמי גינזבורג, "אפריון עתידה להיות סאיטקס הבאה", באתר TheMarker‏, 2 בספטמבר 2001
  15. ^ עמי גינזבורג, ‏סאיטקס רכשה את עידנית תמורת 60 מיליון דולר במזומן, באתר גלובס, 15 בפברואר 1998
  16. ^ אורנה רביב, ‏סאיטקס רכשה את פעילות הדפוס הדיגיטלית של חברת מתן, באתר גלובס, 8 באוקטובר 1998
  17. ^ אמיר טייג, אושר המיזוג של סאיטקס ויז'ן עם אפריון: סאיטקס תזרים 15 מיליון דולר ותמחוק חוב בעלים של 12 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 23 בדצמבר 2002
    ניר גולדברג, ‏הושלם המיזוג בין סאיטקס ויז'ן לאפריון, באתר גלובס, 2 בינואר 2003
  18. ^ אבי פייגנבאום, זכי שפר, אסטרטגיה תחרותית גלובלית: מיצוב דינמי של חזון ושל יכולות ליבה, עמ' 504, האוניברסיטה הפתוחה, 2008
  19. ^ נסגרה עיסקת קריאו-סאיטקס, באתר גלובס, 17 בינואר 2000
    איי אונליין, קראו-סאיטקס חברת קדם הדפוס הדיגיטלי יוצאת לדרך עצמאית בעקבות השלמת המיזוג, באתר TheMarker‏, 5 באפריל 2000
  20. ^ עומרי כהן, קודאק השלימה את רכישת קריאו תמורת כ-988 מיליון דולר במזומן, באתר TheMarker‏, 15 ביוני 2005
  21. ^ בעז בבאי, סאיטקס ז"ל - מי שהיתה פעם ספינת הדגל של תעשיית ההיי-טק הישראלית, הפכה למעין קרן הון סיכון, המנוהלת ע"י מנכ"ל במשרה חלקית, סמנכ"ל כספים, מנהל פיתוח עסקי ומזכירה, באתר TheMarker‏, 17 במרץ 2002
  22. ^ אבישי עובדיה, ‏סאיטקס "מודה" בכישלון: מוכרת מניות קריאו ב-78 מיליון דולר, באתר גלובס, 2 בדצמבר 2001
    נטע יעקבי, סאיטקס מתכננת למכור 5 מיליון ממניותיה בקריאו; מניית קריאו נופלת ב-14%, באתר TheMarker‏, 20 בנובמבר 2001
  23. ^ גולן פרידנפלד, סאיטקס מצטרפת אל הרישום הכפול; תחל להיסחר בתל אביב בשבוע הבא, באתר TheMarker‏, 2 בינואר 2001
  24. ^ עומרי כהן, סאיטקס צפויה לעזוב את מדד התל טק בעקבות מכירת סאיטקס ויז'ן, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2005
  25. ^ עמי גינזבורג, סאיטקס השלימה מכירת SDP ותחלק 118 מיליון ד', באתר הארץ, 6 בינואר 2004
  26. ^ הושלמה העסקה למכירת נכסיה ופעילותה העסקית סאיטקס ויז'ן ל-HP, באתר TheMarker‏, 3 בנובמבר 2005
  27. ^ גתית פנקס ושירי חביב, ‏אמרו שלום לשם "סאיטקס", קדמו בברכה את השם Scailex, באתר גלובס, 1 בינואר 2006
  28. ^ שי שלו, ‏אפילו אפי ארזי לא דמיין לעצמו, שי שלו, באתר גלובס, 21 באפריל 2013
  29. ^ נתן שבע, בן דב כבר מחזיק כמעט 10% מסאיטקס: רכש באמצעות סאני במהלך החודשיים האחרונים מניות בהיקף של כ-2.7 מ' ד', באתר TheMarker‏, 12 באפריל 2005
  30. ^ שלומי גולובינסקי, דיוויד פדרמן רוכש את סקיילקס ב-165 מיליון דולר, באתר הארץ, 30 במאי 2006
  31. ^ עומר שרביט, השותף השקט של בן דב ופדרמן: לפידות של יעקב לוקנסבורג השקיעה 18 מיליון שקל בסקיילקס, באתר TheMarker‏, 13 ביוני 2006
  32. ^ שירלי יום-טוב, ניצן כהן, סאני של אילן בן דב כבר מחזיקה ב-12% מסאיטקס, באתר הארץ, 15 ביולי 2005
  33. ^ יורם גביזון, סקיילקס רכשה מניות בז"ן ב-74 מ' ש', באתר TheMarker‏, 1 באוגוסט 2007
  34. ^ יורם גביזון, סקיילקס רכשה את חלקה של גלנקור בבז"ן תמורת 57 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 16 במרץ 2008
  35. ^ טל לוי, אילן בן דב מעוניין לקנות את השליטה בסקיילקס מהמפעלים הפטרוכימיים - אך לא ישלוט בבז"ן, באתר TheMarker‏, 6 באפריל 2008
    טל לוי, המפעלים הפטרוכימיים ישלמו 1.14 מיליארד שקל עבור 15.8% מבתי הזיקוק - פרמיה של 14% על המחיר בשוק, באתר הארץ, 13 באפריל 2008
  36. ^ קיוביטל היא חברת בת של סאיטקס, חדשות, 3 באוקטובר 1989
  37. ^ יצחק דנון, ‏כונס נכסים קבוע לחברת קיוביטל, באתר גלובס, 7 בפברואר 2001
  38. ^ יצחק דנון, ‏כונס הנכסים של קיוביטל מבקש להעביר את הזכויות בפטנט ההתזה לחברת אובג'ט, באתר גלובס, 14 באוגוסט 2000
  39. ^ חברה של אפי ארזי מפתהת חומרה ותוכנה שיאפשרו הדפסה בצבע ממחשב אישי, מעריב, 3 ביוני 1990
  40. ^ שגיא כהן, חברת EFI שהוקמה על ידי אפי ארזי נרכשת ב-1.7 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 18 באפריל 2019
  41. ^ הארץ, ‏עובדים בסאיטקס מציעים לרכוש פעילויות מהחברה. ההנהלה מסרבת, באתר גלובס, 18 בדצמבר 1996
  42. ^ TheMarker digital, חברת Leaf מקבוצת קראו-סאיטקס ו-Mamiya אמריקה יקימו יחד את Leaf America, באתר TheMarker‏, 24 בדצמבר 2000
  43. ^ אלון תבור, סאיטקס השקיעה 5 מיליון דולר בחברת ג'מטקס לפי שווי של כ-16 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 9 בינואר 2001
  44. ^ עומרי כהן, סקיילקס נפרדה מההשקעה המהותית האחרונה בתחומי הדפוס: סגרה את הסטארט אפ ג'מטקס ופיטרה את כל העובדים, באתר TheMarker‏, 5 ביולי 2006
  45. ^ גיא גרימלנד, הסטארט אפ הישראלי ג'מטקס חוזר לפעילות לאחר שנסגר והעובדים קיבלו מכתבי פיטורין, באתר TheMarker‏, 8 באוגוסט 2006
  46. ^ אמיר אייזנברג, ‏חברת סאידל, מקבוצת כתא"ל, גייסה 4.8 מ' ד' בהקצאה פרטית, באתר גלובס, 26 במרץ 1998
  47. ^ נורית שר, טכנולוגיה של פרסום וירטואלי סיימה המחלוקת בנוגע לשידור משחק הכדורגל בין ישראל לאוסטריה, באתר TheMarker‏, 27 במרץ 2001
  48. ^ עמי גינזבורג, סאידל של סאיטקס נמכרה לפרינסטון וידיאו האמריקאית, באתר הארץ, 3 במרץ 2002
  49. ^ איי אונליין, חברת בת של סאייטקס תספק מכונת דפוס לחברת EMR, באתר TheMarker‏, 18 באוקטובר 1999
  50. ^ איי אונליין, הערכות: סאיטקס מכרה לראשונה מערכות קראט בכ- 8 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 31 במאי 2000
  51. ^ יונתן נשיא, סאיטקס ממשיכה במהפכה הכואבת - יוצאת מהמיזמים של קאראט ו-VIO אחרי השקעה של 55 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 28 בפברואר 2001
  52. ^ עינב בן יהודה, פעילות קאראט, מיזם נוסף של סאיטקס, הופסקה בישראל; 50 עובדיו יועברו לחברות מוחזקות, באתר TheMarker‏, 19 באפריל 2001
  53. ^ עמי גינזבורג, קראו נכנסה לנעליה של סאיטקס בפרויקט הקאראט, באתר הארץ, 3 ביולי 2002
  54. ^ סוכנויות הידיעות, ענקית ההדמיה הבלגית Agfa Gevaert הודיעה על רכישת חברת ProImage מאור עקיבא, באתר TheMarker‏, 8 בספטמבר 2004
  55. ^ גלית ימיני, אגפא תתחרה בקריאו בתחום הדפוס לעיתונים בעזרת חברת הסטארט-אפ הישראלית שרכשה- פרו-אימג', באתר הארץ, 20 בספטמבר 2004
  56. ^ צורי דאר, אובג'ט חתמה על הסכם הפצה עם מתחרתה STRATASYS, באתר TheMarker‏, 14 בספטמבר 2003
  57. ^ עומרי כהן, סאיטקס ממשיכה להתנזל: מוכרת את כל אחזקותיה באובג'ט גיאומטריס ב-3 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 24 במאי 2005
  58. ^ ענבל אורפז, אובג'ט מתמזגת עם סטרטסיס לפי שווי של 630 מיליון דולר; המנכ"ל: איש לא יפוטר, באתר TheMarker‏, 16 באפריל 2012
  59. ^ אלון תבור, JVP השקיעה 3.5 מיליון דולר ב-XMPiE, שהוקמה על ידי יוצאי סאיטקס, באתר TheMarker‏, 29 בינואר 2001
  60. ^ גילעד נס, ‏הדפס ומשול, באתר גלובס, 23 במרץ 2003
  61. ^ גיא גרימלנד, עכשיו זה רשמי: זירוקס רוכשת את XMPie תמורת 54 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 4 באוקטובר 2006