גיטין סח א

איגניב לן כסא דכספא - שהיו רואים אותו כרך בסודריה ורוצין לבדוק מהו:

אמרי ליה - לריש גלותא:

דחיורא - בשר בעלת שחין:

מיכל אכלי וטעמי - טעמתי:

חיורא לא עביד לן האידנא - לא שחטנו היום בהמה בעלת שחין:

בדוכתא - בעור היו בודקין במקום ריסתנא זו בכף הירך ותמצאנו בעור שהוא לבן:

דאמר רב חסדא חיורא באוכמתא לקותא היא - טלאי לבן בעור שחור לקותא היה שם בבשר ונהפך העור ללבן:

כרו ליה בירא - חפרו גומץ שיפול בו:

ושדו ליה ציפתא - השליכו מחצלת על פי הבור כדי שלא יבין מושבו:

ליתי מר לינח - לשכב במשכבו:

נחר ליה רב חסדא - עשה לו סימן כמו נחרת סוסיו (ירמיהו ח):

א"ל - רב ששת לינוקא פסוק לי פסוקיך:

נטה לך - פסוק הוא בעשהאל:

הדר מינה - חזור מעליה לימין או לשמאל:

בריכות - לרחוץ בהן בצונן:

הכא תרגימו - בבבל:

שידה ושידתין - שד זכר ושד נקבה:

שידתא - שידה עגלה למרכבת נשים ושרים:

בי שיחין - באותו מקום:

מה היא - מה דמותה ומה טיבה ויש אומרים שידה עצמה ראש כולן ואמן איני יודע מאי היא:

היכי איעביד - בלי כלי ברזל:

שמיר - בריה מששת ימי בראשית ואין כל דבר קשה יכול לעמוד מפניו:

לאבני אפוד - דאמרינן במסכת סוטה (דף מח:) אבנים הללו אין כותבין עליהם בדיו שנאמר פתוחי חותם ואין מסרטין עליהם באיזמל שנאמר במלואתם שלא יהו חסרות כלום אלא כותב עליהם בדיו ומראה להן שמיר מבחוץ והן נבקעות מאליהן:

כבשינהו - כפאם ביסורין לומר לו היכן הוא:

כבשינהו - לחצן לשון מכבש של בגדים (שבת דף קמא.):

היכא איתיה - אשמדאי שאוכל לכבשו:

בטורא פלן - בהר פלוני:

כריא ליה בירא - כרה לו שם בור:

טינרא - אבן:

וחתמיה בגושפנקיה - בחותמו:

סייר לגושפנקיה - בודקו שלא נגע אדם בו לגלות בורו:

בגבבי דעמרא - גיזות צמר:

וזיקי דחמרא - נודות יין:

בירא מתתאי - במורד ההר למטה מבורו של אשמדאי:

ושפינהו למיא - כגון השופה יין לחמריה (ב"מ דף ס:) הריק מי בור העליון לתוך התחתון דרך נקב שנקב בשפה שבין שתי הבורות ומתוך שהראשון קרקעיתו גבוהה מקרקעית התחתון נרוקו המים לתוכו מאליהן:

וסתמינהו - לנקבים שבין זה לזה כדי שכשישים יין בעליון לא יזוב ממנו לתחתון:

וכרא בירא - אחרינא מעילאי לבורו של אשמדאי:

וטמינהו - מילא אותן שתי בורות עפר כדי שלא יבין אשמדאי:

טמינהו - סתמן כדמתרגמינן סתמום פלשתים (בראשית כו) טמנון פלישתאי:

כי אתא - אשמדאי:

סייריה לגושפנקיה - ומצאו שלם:

לא סגי ליה - לא יכול להתאפק:

רוה וגנא - נשתכר ונרדם:

נחית אתא - בניהו מן האילן:

סתמיה - סגר השלשלת סביב צוארו שלא יוכל ראשו לצאת:

הוה קא מפרזל - משתגע ומתעסק לנתקה הימנו:

דמרך - הקב"ה:

חף ביה - נתחכך בו:

כובא - צריף קטן כמו כובא דציידי:

דארמלתא - אלמנה היתה דרה בו: