מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי - פועל
|
| כתיב מלא |
תיקן
|
| שורש וגזרה |
ת־ק־ן
|
| בניין |
פִּעֵל
|
- לשון המקרא הכין, יצר, עריך וסידר. העמיד יצירה על מכונה.
- ”וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם, עוֹד לִמַּד-דַּעַת אֶת-הָעָם; וְאִזֵּן וְחִקֵּר, תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה.“ (קהלת יב, פסוק ט)
- ”משה תקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן, יהושע תקן להם ברכת הארץ כיון שנכנסו לארץ, דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים.“ (בבלי, מסכת ברכות – דף מח, עמוד ב)
- "למה הם דומים לטבח שמתקן סעודה לעצמו ואף שמצטער בעצמו אין מתקן לאחרים אלא לעצמו" (אבות דר"נ פכ"ח)
- החזיר למצב הרצוי לאחר שנמצא פגם.
- ”רְאֵה אֶת-מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים; כִּי מִי יוּכַל לְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר עִוְּתוֹ?“ (קהלת ז, פסוק יג)
- ”וכל המקלקלין פטורין והמקלקל על מנת לתקן שיעורו כמתקן“ (משנה, מסכת שבת – פרק יג, משנה ג)
- ראיתי שולחן שבור זרוק באשפה, ותיקנתי אותו – ממש כמו חדש.
- עסק בפעולות רוחניות שנועדו להסיר פגמים מהנשמה או מהעולם.
- ע"פ ספרי קבלה, יעקב אבינו במעשיו עם המקלות, תיקן את הניצוצות של נשמות עם ישראל.
- לשון חז"ל החליט על איסור או מצוה לרבים. בדרך כלל כגדר וסייג. גם תקנה
- המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל; ייתכן כי חילוף עיצורים ק/כ של המילה תִּכֶּן, המצויה יותר בתנ"ך.
- 3: ערבית הפועל 'אַתקַנה' أَتْقَنَ בהוראת "להביא לכדי שלמות" .
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
תקן
|
| הגייה* |
teken
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ת־ק־ן
|
| דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
| נטיות |
ר׳ תְּקָנִים; תֶּקֶן־, ר׳ תִּקְנֵי־
|
- מפרט או שיטה מקובלים, ואף במקרים מסוימים מחייבים, ליישום בתחום מסוים (בתעשייה, בשירותים, בלשון וכיו״ב).
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- (יש לשכתב פירוש זה): הכנה לתפקיד. מקום מועמד למילוי תפקיד.
- חסרים תקנים לרופאים בבית החולים.
 ערך בוויקיפדיה: תקן |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תקנים |
ערך בוויקיפדיה: תקן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תקנים