מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
|
| הגייה* |
takhbula
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
ח־ב־ל
|
| דרך תצורה |
משקל תַּקְטוּלָה
|
| נטיות |
תַּחְבּוּלַת־; ר׳ תַּחְבּוּלוֹת
|
- מהלך שנועד להטעות את היריב, על־מנת להשיג יתרון עליו.
- ”יִשְׁמַע חָכָם, וְיוֹסֶף לֶקַח; וְנָבוֹן, תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה.“ (משלי א, פסוק ה)
- ”מַחְשְׁבוֹת צַדִּיקִים, מִשְׁפָּט; תַּחְבֻּלוֹת רְשָׁעִים, מִרְמָה.“ (משלי יב, פסוק ה)
- ”כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה־לְּךָ מִלְחָמָה; וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ.“ (משלי כד, פסוק ו)
- ”וְהוּא מְסִבּוֹת, מִתְהַפֵּךְ בְּתַחְבּוּלֹתָו לְפָעֳלָם; כֹּל אֲשֶׁר יְצַוֵּם, עַל־פְּנֵי תֵבֵל אָרְצָה.“ (איוב לז, פסוק יב)
