מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
שימוש
|
| הגייה* |
shimush
|
| חלק דיבר |
שם פעולה
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ש־מ־ש
|
| דרך תצורה |
משקל קִטּוּל
|
| נטיות |
ר׳ שימוּשים; שימוּש־, ר׳ שימוּשֵי־; כ׳ שימוּשו
|
- לשון חז"ל טרחה עזרה וסיוע לשני.
- ”והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים..ביראה בענוה בשמחה בשמוש חכמים בדקדוק חברים ובפלפול התלמידים“ (משנה, מסכת אבות – פרק ו, משנה ה)
- גדול שימושה יותר מלימודה
- עשייה כאמצעי להשגת מטרה או תועלת, הפעלה.
- ומה הפרש בין זה לזה, ספר תורה שימושו בכל שעה, ותפילין שימושן בכל היום מסכת סופרים הוספה ב פרק ב
- שימוש בעינויים אסור בישראל אלא במקרי חירום.
- שימוש באלימות הוא מגונה.
- 1. מהפועל שימש פעולה למען השני
- 2. כאן הפועל הוא המשתמש בחפץ והחפץ משמש אותו.
| השורש שמש
|
|
השורש שׁ־מ־שׁ הוא שורש מגזרת השלמים.
| ניתוח דקדוקי לשורש
|
| משמעות עיקרית |
שירות. עשייה למען, עשיית צרכיו של גבוה במעלה
|
| גזרה |
|
| הופיע לראשונה בלשון |
לשון חז"ל
|
| שׁ-מ-שׁ
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| נִפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִפְעִיל
|
הִשְׁמִישׁ
|
מַשְׁמִישׁ
|
יַשְׁמִישׁ
|
הַשְׁמֵשׁ
|
להַשְׁמִישׁ
|
| הֻפְעַל
|
הֻשְׁמַשׁ
|
מֻשְׁמָשׁ
|
יֻשְׁמַשׁ
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
שִׁמֵּשׁ
|
מְשַׁמֵּשׁ
|
יְשַׁמֵּשׁ
|
שַׁמֵּשׁ
|
לְשַׁמֵּשׁ
|
| פֻּעַל
|
-אין-
|
מְשֻׁמָּשׁ
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִשְׁתַּמֵּשׁ
|
מִשְׁתַּמֵּשׁ
|
יִשְׁתַּמֵּשׁ
|
הִשְׁתַּמֵּשׁ
|
לְהִשְׁתַּמֵּשׁ
|
- כפועל נמצא רק בלשון חז"ל. במקרא מופיעה כמאתיים פעם המילה שֶׁמֶשׁ שכנראה משורש זה.
| |
|
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
שימוש
|
| הגייה* |
shimush
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ש־מ־ש
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר׳ שימוּשים; שימוּש־, ר׳ שימוּשֵי־; כ׳ שימוּשו
|
- עברית חדשה תכלית.
- שימושו של הכיסא הוא לישיבה.
- צורך.
- לבשתי את הבגדים האלו כשהייתי קטן אך כיום אין לי בהם כל שימוש.
