קליעה
מראה
יש להוסיף לדף זה את הערך: ב קְלִיעָה ב.
קְלִיעָה א
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | קליעה |
הגייה* | kli'a |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ק־ל־ע |
דרך תצורה | משקל קְטִילָה |
נטיות | ר׳ קְלִיעוֹת; קְלִיעַת־,קְלִיעוֹת־ |
- לשון חז"ל פעולת השזירה של ענפים, צמות, סלים, מחצלות, חבלים וכדומה, וגם מעשה המקלעת המוגמר.
- "תנו רבנן קלוע כמין קליעה ודומה לשלשלת זהו הדס." (סוכה לב ב)
- "קליעה של שום וסלי ענבים וסלי תאנים וקופות של ירק." (תוספתא ג יב, באתר ספריא)
- ” היא התפרנסה בדחק מקליעת סלים. כל הימים גוחנת על עבודתה ובלילות, – הוי איזה געגועים נוריאם היו תוקפם אותה!...“ (פעמים, מאת נחמה פוחצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
- עברית חדשה (ימאות) חיבור בחבל על ידי שזירה יחד של קצות הגדילים. נועד ליצירת עין או לולאה בקצה חבל, או לחיבור שני חבלים זה לזה.
- "עיקר שימושיהן של הקליעות הוא בחבלים או כבלים שזורים או קלועים עם מספר קטן של עיקרים (בדרך כלל בין 3 ל-12)." (אתר שער לים, אין תאריך)
גיזרון
[עריכה]- 1. שם פעולה מן הפועל קָלַע.
- 2. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה] שזירה
|
חיבור בחבל
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: Rope splicing |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: Splices |