צפיה

1. ראייה מרוכזת ומכוונת במשך זמן־מה לשם לימוד או הנאה.

   • ”והוא, בעלי, הקשוח, נוח וטוב לו במצב הזה, באפס־מעשה, בצפייה עקרה“ (אהבתה העצמית של גברת רינג, מאת א"ש שטיין, בפרויקט בן יהודה)
   • ”מגדיר הוא את 'האני הלאומי' על דרך 'האני הפרטי' של כל נפש־אדם, שמרכיביו הם זכרון־העבר, החוויות והפעולות של ההווה, והצפייה (צ' שוואית) לעתיד“ (שבכתב ושבלב – הלכה ואגדה, מאת אברהם רגלסון, בפרויקט בן יהודה)
   • מטרת המחקר הייתה לבדוק את הקשר בין זמן הצפייה בטלוויזיה לאורך עשר שנים עם מהירות הליכה וכוח לחיצת כף היד "זמן צפייה בטלוויזיה ויכולת גופנית", מתוך אתר המכללה האקדמית בווינגייט

• שם־הפעולה של הפועל צָפָה.

• צפיית בינג'
• צפיית רצף
• סיווג צפייה
• מד צפייה

• הבטה
• הסתכלות

• אנגלית: watching‏‏‏‏, observing‏‏‏‏
• ערבית: ملاحظة‏, مشاهدة‏‏‏‏
• רוסית: просмотр‏‏‏‏, смотрение‏‏‏‏

• צפי
• תצפית

ערך בוויקיפדיה: צפיית בינג'

ערך בוויקיפדיה: סיווג צפייה

1. לשון המקרא המתנה או תקווה להתרחשות מסוימת.

   • ”עודינה [עוֹדֵינוּ] תִּכְלֶינָה עֵינֵינוּ אֶל עֶזְרָתֵנוּ הָבֶל; בְּצִפִּיָּתֵנוּ צִפִּינוּ אֶל גּוֹי לֹא יוֹשִׁעַ.“ (איכה ד, פסוק יז)
   • ”בלבו של ההלך ציפייה פתאומית גדולה, גדולה, גדולה. הוא מצפה, הוא מחכה. עוד רגע ונבקעו השמיים ונולד איזה דבר גדול, גדול, גדול“ (מסביב לנקודה, מאת י"ח ברנר, בפרויקט בן יהודה)
   • אנחנו משחקים באולם חדש וחדיש, ובאמת יש ציפייה בנבחרת לקהל גדול רענן וייס, "נבחרת הנשים חוזרת הביתה: "חייבים ניצחון"". ‏ynet‏, 24.11.15

• המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
• שם פעולה מן צִפָּה (א) במקור מדובר באותו השורש של הבטה והסתכלות.

• כולו ציפייה
• תיאום ציפיות

• ייחול

• אנגלית: expectation‏‏‏‏, hope‏‏‏‏
• ערבית: توقع‏‏‏‏
• רוסית: предвкушение‏‏‏‏, предвидение‏‏‏‏, надежда‏‏‏‏

• בעבר המילה "ציפייה" שימשה גם במשמעות "כלי מיטה" מן ציפה ב (בדומה לציפה ולציפית כיום). הנה למשל שתי דוגמאות מעיתונות שנות הארבעים והחמישים:

כל אחד מקבל ציפייה ומזרון - יש מחסור רב בקש ורבים ישנים על קרשים קשים "יריות במחנה קפריסין", עיתון הצופה מתאריך 21/4/1947, עמ' 2

ציורו הראשון נעשה בשנת 1948. אשתו היתה ה"מודל" שלו, וּכְבָד שימשה לו... ציפיה "הגנראל איזנהאור בנעלי בית", עיתון מעריב מתאריך 25/12/1951, עמ' 3

יצחק אבינרי התנגד לשימוש זה במילה "ציפייה". הוא כתב: "אם כן, מוטב לקרוא לציפה קטנה לא ציפייה אלא ציפית, וברבים - כנהוג עד כה - ציפיות. לו זכינו כי אז החיינו את השם המקראי צָפִית, במשקל חזית (ישעיהו כא ה). עכשו שלא זכינו - עלינו לומר לפחות צפית [...] ולא לטשטש תחומים בין צפית לצפיה". ^[1]

• תוחלת

↑  "יד הלשון" ליצחק אבינרי בערך "צִפָּה, צִפִּיָּה וְצִפִּית", עמ' 488.