מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מקרא
הגייה * mikra
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ר־א
דרך תצורה משקל מִקְטָל
נטיות מִקְרָא־; ר׳ מִקְרָאוֹת, מִקְרְאוֹת־ או מִקְרָאֵי־
דף מהמקרא מפה של תחזית המשקעים השבועית, ובתחתיתה מקרא . לשון המקרא ”שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ.“ (ויקרא כג , פסוק ג ) [ 1] למקרא שמו הוא קם וצעד אל דוכן העדיםלשון חז"ל לשון חז"ל ”רבנן סברי יש אם למסורת ורבי שמעון סבר יש אם למקרא . רבנן סברי יש אם למסורת בסכת בסכת בסוכות הרי כאן ארבע [...] ורבי שמעון סבר בסוכות בסוכות בסוכות הרי כאן שש [...]“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף ד, עמוד א ) לשון חז"ל קובץ ספרים , עשרים וארבעה במספר, המהווה את כתבי הקודש הקאנוניים של היהדות .
”הוּא הָיָה אוֹמֵר, בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא , בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֹת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד...“ (משנה, מסכת אבות – פרק ה, משנה כא ) עברית חדשה מפתח למפה או תרשים , הסבר הסמלים וקידוד הצבעים בתרשים ויצוגם במציאות.
בכל מפה טופוגרפית יש מקרא של סימנים מוסכמים המסמלים עצמים במפה. מהתנ"ך.
בימי הביניים, כונה-"קרייה" . "ובארץ בבל לומדים פירוש רבינו סעדיה שעשה מכל הקרייה ומששה סדרים" [ 2] ערך בוויקיפדיה:
מקרא ציטוטים בוויקיציטוט:
תנ"ך טקסט בוויקיטקסט:
מקרא תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
תנ"ך
↑ כך נראה לפי פשוטו, וכך פירש גם רש"י (על פסוק מקביל בספר שמות ). עם זאת, חז"ל פירשו את המילה מקרא בפסוק זה בשורש א־ר־ע הארמי, המקביל לשורש ק־ר־י/ה בעברית.
↑ ר'פתחיה מגינסבורג,המאה ה-12
השורש קרא
השורש ק־ר־א הוא שורש מגזרת נל"א .
ק־ר־א
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
קָרָא
קוֹרֵא (ב׳ פעוּל: קָרוּי)
יִקְרָא
קְרָא
לִקְרֹא
נִפְעַל
נִקְרָא
נִקְרָא
יִקָּרֵא
הִקָּרֵא
לְהִקָּרֵא
הִפְעִיל
הִקְרִיא
מַקְרִיא
יַקְרִיא
הַקְרֵא
לְהַקְרִיא
הֻפְעַל
הֻקְרָא
מֻקְרָא
יֻקְרָא
-אין-
-אין-
פִּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פֻּעַל
קֹרָא
מְקֹרָא
יְקֹרָא
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְקָרֵא
מִתְקָרֵא
יִתְקָרֵא
הִתְקָרֵא
לְהִתְקָרֵא
ערך בוויקיפדיה: מקרא
ציטוטים בוויקיציטוט: תנ"ך
טקסט בוויקיטקסט: מקרא
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תנ"ך