מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
מידה
|
| הגייה* |
mida
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
מ־ד־ד
|
| דרך תצורה |
משקל קִטְלָה
|
| נטיות |
ר׳ מִדּוֹת; מִדַּת־, ר׳ מִדּוֹת־
|
- לשון המקרא עצם בעל אורך תקני, איתו אפשר להעריך את ממדיו של עצם אחר.
- ”לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה.“ (ויקרא יט, פסוק לה)
- ”וָאֶשָּׁא עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה-אִישׁ וּבְיָדוֹ חֶבֶל מִדָּה.“ (זכריה ב, פסוק ה)
- ”לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה.“ (איוב כח, פסוק כה)
- ”הַמְתַמֵּד וְנָתַן מַיִם בַּמִּדָּה וּמָצָא כְדֵי מִדָּתוֹ – פָּטוּר, רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב; מָצָא יוֹתֵר עַל כְּדֵי מִדָּתוֹ, מוֹצִיא עָלָיו מִמָּקוֹם אַחֵר לְפִי חֶשׁבּוֹן.“ (משנה, מסכת מעשרות – פרק ה, משנה ו)
- בהשאלה מן (1): משתנה כמותי המאפשר לערוך השוואות בין עצמים, בהתאם לתקן נתון.
- ”וּבְכָל מְאֹדֶךָ, בְּכָל מָמוֹנְךָ; דָּבָר אַחֵר בְּכָל מְאֹדֶךָ, בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לָךְ הֱוֵי מוֹדֶה לוֹ בִּמְאֹד מְאֹד.“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ט, משנה ה)
- בישראל כמו באירופה, המטר הוא יחידת המידה הסטנדרטית למדידת מרחק.
- הערך שהתקבל מאותה השוואה.
- ”וְאֵלֶּה מִדּוֹת הַמִּזְבֵּחַ בָּאַמּוֹת אַמָּה אַמָּה וָטֹפַח וְחֵיק הָאַמָּה וְאַמָּה-רֹחַב וּגְבוּלָהּ אֶל-שְׂפָתָהּ סָבִיב זֶרֶת הָאֶחָד וְזֶה גַּב הַמִּזְבֵּחַ.“ (יחזקאל מג, פסוק יג)
- ”הוֹדִיעֵנִי יְהוָה קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה-הִיא אֵדְעָה מֶה-חָדֵל אָנִי.“ (תהלים לט, פסוק ה)
- ”כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל-הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל-הַזָּקָן זְקַן-אַהֲרֹן שֶׁיֹּרֵד עַל-פִּי מִדּוֹתָיו.“ (תהלים קלג, פסוק ב)
- ”גֶּמִי, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תְּלַאי לְנָפָה וְלִכְבָרָה; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי לִטֹּל מִמֶּנּוּ מִדַּת מִנְעָל לַקָּטָן.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ח, משנה ב)
- ”אֵיזוֹ הִיא דֶרֶךְ רְחוֹקָה, מִן הַמּוֹדִיעִים וְלַחוּץ, וּכְמִדָּתָהּ לְכָל רוּחַ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק יב, משנה ב)
- ”וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, [...] קַב וּמֶחֱצָה חַיָּבִים בַּחַלָּה; וּמִשֶּׁהִגְדִּילוּ הַמִּדּוֹת אָמְרוּ, חֲמֵשֶׁת רְבָעִים חַיָּבִין.“ (משנה, מסכת עדיות – פרק א, משנה ב)
- בהשאלה מן (1): כמות מאוזנת של דבר מה.
- ”מִדָּה שֵׁנִית הֶחֱזִיק מַלְכִּיָּה בֶן חָרִם וְחַשּׁוּב בֶּן פַּחַת מוֹאָב, וְאֵת מִגְדַּל הַתַּנּוּרִים.“ (נחמיה ג, פסוק יא)
- ”הַמְתַמֵּד וְנָתַן מַיִם בַּמִּדָּה וּמָצָא כְדֵי מִדָּתוֹ – פָּטוּר, רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב; מָצָא יוֹתֵר עַל כְּדֵי מִדָּתוֹ, מוֹצִיא עָלָיו מִמָּקוֹם אַחֵר לְפִי חֶשׁבּוֹן.“ (משנה, מסכת מעשרות – פרק ה, משנה ו)
- ”אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵרוֹ, מַלֵּא לִי כְלִי זֶה, אֲבָל לֹא בַמִּדָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הָיָה כְלִי שֶׁל מִדָּה, לֹא יְמַלְאֶנּוּ.“ (ביצה ג, פסוק ח)
- המחקרים מצביעים על כך שצריכת יין במידה עשויה למנוע מחלות לב.
- נטייה הטבועה באופיו של אדם ומנחה את התנהגותו.
- [מתמטיקה] ערך הניתן על־ידי פונקציית המידה לקבוצה במרחב המידה.
- מידתו של יחידון לפי מידת המנייה היא 1.
- 1. שאול מאכדית בניב בבלי,"מַדתֻ" (madattu) - "מס", בדומה למיסים שנקראו "בלו" ו"הלך" - מיסים עבור השלטון, אנשי המידה המוזכרים בפסוק לקמן הם גובי המיסים - ”כֹּה אָמַר יְהוָה יְגִיעַ מִצְרַיִם וּסְחַר כּוּשׁ וּסְבָאִים אַנְשֵׁי מִדָּה עָלַיִךְ יַעֲבֹרוּ“ (ישעיהו מה, פסוק יד) [1].
 ערך בוויקיפדיה: מידה |
| השורש מדד
|
|
השורש מ־ד־ד הוא שורש מגזרת הכפולים, הניטה בבניין פֻּעַל על דרך גזרת השלמים.
| מ־ד־ד
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
מַד
|
מַד או מוֹדֵד
|
יָמֹד
|
מֹד
|
לָמֹד
|
| נִפְעַל
|
נָמַד
|
נָמָד
|
יִמַּד
|
הִמֵּד
|
לְהִמֵּד
|
| הִפְעִיל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
| הֻפְעַל
|
הוּמַד
|
מוּמָד
|
יוּמַד
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
מוֹדֵד
|
מְמוֹדֵד
|
יְמוֹדֵד
|
מוֹדֵד
|
לְמוֹדֵד
|
| פֻּעַל
|
מֻדַּד
|
מְמֻדָּד
|
יְמֻדַּד
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְמוֹדֵד
|
מִתְמוֹדֵד
|
יִתְמוֹדֵד
|
הִתְמוֹדֵד
|
לְהִתְמוֹדֵד
|
- בבניינים קל, נפעל, הופעל ופיעל- לצד הנטייה על דרך הכפולים, נעשית נטייה כשרה על דרך השלמים; מָדַד, נִמְדַּד, הֻמְדַּד, מִדֵּד- בכל הזמנים כבר בלשון חז"ל.
- בבניין נפעל- המטה בצורת הציווי ובצורת המקור בפתח במקום בצירי תחת פה"פ אינו משתבש: הִמַּד, לְהִמַּד.
| |
|
- ↑ "מלים שאולות בלשוננו" נ. ה. טורטשינר,לשונינו ד',תרצ"ז
ערך בוויקיפדיה: מידה