מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
מוקש
|
| הגייה* |
mokesh
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
י־ק־שׁ
|
| דרך תצורה |
משקל מַקְטֵל
|
| נטיות |
ר׳ מוֹקְשִׁים
|
הנפשה הממחישה פעולת מוקש (2)
- מנגנון המשמש לציד, המגביל את טווח הפעולה של הנצוד באמצעות הסבת נזק.
- ”וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ שַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם.“ (שמות י, פסוק ז)
- ”הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן־תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה, בָּא עָלֶיהָ: פֶּן־יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ, בְּקִרְבֶּךָ.“ (שמות לד, פסוק יב).
- עברית חדשה בהשאלה מן (1): אמצעי לחימה שנועד לעכב או למנוע תנועה. בדרך כלל מורכבים מוקשים ממיכל (לרוב מחומרים מתכתיים או פלסטיים), ובו בתוכו חומר נפץ.
- הפעלת המוקש גורמת נזק לקורבנה על ידי ריסוק, גלי הדף, או פגיעה של רסיסים.
 ערך בוויקיפדיה: מוקש |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מוקשים |
| השורש יקשׁ
|
|
השורש י־ק־שׁ הוא שורש מגזרת נפ"יו הנוטה לפי משקל "פָעֹל".
| י־ק־שׁ
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
יָקֹשׁ
|
יוֹקֵשׁ
(ב׳ פעוּל: יָקוּשׁ)
|
יִיקַשׁ
|
-אין-
|
לָקֶשֶׁת
|
| נִפְעַל
|
נוֹקַשׁ
|
נוֹקָשׁ
|
יִוָּקֵשׁ
|
הִוָּקֵשׁ
|
לְהִוָּקֵשׁ
|
| הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
| פֻּעַל
|
יֻקַּשׁ
|
מְיֻקָּשׁ
|
יְיֻקַּשׁ
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
| |
|
ערך בוויקיפדיה: מוקש
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מוקשים