מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
יבם
|
| הגייה* |
yavam
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
י־ב־ם
|
| דרך תצורה |
משקל קָטָל
|
| נטיות |
ר׳ יְבָמִים; יְבַם־, ר׳ יִבְמֵי־;
|
- אחי הבעל, בייחוד אם האחרון נפטר בלא שהביא ילדים.
- המילה מופיעה באוגריתית (𐎊𐎁𐎎) יבם בהוראת גיס, ופעמיים במקרא, בקטע הדן בהלכות ייבום בפרק כה של ספר דברים: "כִּי־יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין־לוֹ לֹא־תִהְיֶה אֵשֶׁת־הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ" (דברים כה, ה); "וְאִם־לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ לָקַחַת אֶת־יְבִמְתּוֹ וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל־הַזְּקֵנִים וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה יַבְּמִי" (דברים כה, ז).
- נשא לאישה את אשת אחיו המת.
- ”וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן בֹּא אֶל־אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם אֹתָהּ וְהָקֵם זֶרַע לְאָחִיךָ“ (בראשית לח, פסוק ח)
- בעברית שומרונית ובממגילת המקדש (בּם =bimma) בהוראת בהמה. לפיכך ייבּם, מילולית בהוראה מקבילה ל"בהמת האל" [1].
- ↑ זאב בן-חיים, ישנים גם חדשים מן צפוני מדבר יהודה . מב ג/ד, ניסן-תמוז תשל"ח
