מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
חופשי
|
| הגייה* |
khofshi
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ח־פ־שׁ
|
| דרך תצורה |
חופש + ־ִי
|
| נטיות |
נ׳ חָפְשִׁית או חָפְשִׁיָּה, ר׳ חָפְשִׁים, נ"ר חָפְשִׁיּוֹת
|
- לשון המקרא שעומד ברשות עצמו ואינו נתון בידי אחרים.
- ”כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד; וּבַשְּׁבִעִת – יֵצֵא לַחָפְשִׁי, חִנָּם.“ (שמות כא, פסוק ב)
- ”...וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר־יַכֶּנּוּ יַעְשְׁרֶנּוּ הַמֶּלֶךְ עֹשֶׁר גָּדוֹל, וְאֶת־בִּתּוֹ יִתֶּן־לוֹ, וְאֵת בֵּית אָבִיו, יַעֲשֶׂה חָפְשִׁי בְּיִשְׂרָאֵל.“ (שמואל א׳ יז, פסוק כה)
- ”לְשַׁלַּח אִישׁ אֶת־עַבְדּוֹ וְאִישׁ אֶת־שִׁפְחָתוֹ, הָעִבְרִי וְהָעִבְרִיָּה – חָפְשִׁים; לְבִלְתִּי עֲבָד־בָּם בִּיהוּדִי אָחִיהוּ, אִישׁ.“ (ירמיהו לד, פסוק ט)
- ”בַּמֵּתִים, חָפְשִׁי; כְּמוֹ חֲלָלִים, שֹׁכְבֵי קֶבֶר – אֲשֶׁר לֹא זְכַרְתָּם עוֹד; וְהֵמָּה, מִיָּדְךָ נִגְזָרוּ.“ (תהלים פח, פסוק ו)
- ”מִי־שִׁלַּח פֶּרֶא חָפְשִׁי; וּמֹסְרוֹת עָרוֹד מִי פִתֵּחַ?“ (איוב לט, פסוק ה)
- עברית חדשה בהשאלה: מי שאינו מקיים את מצוות הדת.
- (תעתיק: tavisupali)
- גרמנית: frei
- הודית: मुक्त (תעתיק: mukt)
- आज़ाद (תעתיק: āzād)
- вольный (תעתיק: vólʹnyj)
- שוודית: fri
- תאילנדית: อิสระ (תעתיק: ìt-sà-rà)
