מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
בת
|
| הגייה* |
bat
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
ב־נ־י/ה
|
| דרך תצורה |
משקל קְטֶלֶת
נקבה מן בן
|
| נטיות |
ר׳ בָּנוֹת; בַּת־, ר׳ בְּנוֹת־
|
- אדם ממין נקבה, עפ"ר בטרם הגיעה לבגרות.
- ”וְאִם-לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה-לָּהּ.“ (שמות כא, פסוק ט)
- ”רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל-כֻּלָּנָה.“ (משלי לא, פסוק כט)
- ”כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת.“ (שיר השירים ב, פסוק ב)
- צאצא ממין נקבי.
- ”וַיְהִי כִּי-הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם.“ (בראשית ו, פסוק א)
- ”וַיָּבֹא יִפְתָּח הַמִּצְפָּה אֶל-בֵּיתוֹ וְהִנֵּה בִתּוֹ יֹצֵאת לִקְרָאתוֹ בְתֻפִּים וּבִמְחֹלוֹת וְרַק הִיא יְחִידָה אֵין-לוֹ מִמֶּנּוּ בֵּן אוֹ-בַת.“ (שופטים יא, פסוק לד)
- סמיכות בגיל־
- ”וְאִם-נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה וְהִקְרִיבָה עֵז בַּת-שְׁנָתָהּ לְחַטָּאת.“ (במדבר טו, פסוק כז)
- ”רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, לְעוֹלָם מִכְרָהּ קַיָּם עַד שְׁתְּהֵא שָׁם כְּדֵי שֶׁתְּשַׁיֵּר בַּשָּׂדֶה בַּת תִּשְׁעָה קַבִּים, וּבַגִּנָּה בַּת חֲצִי קַב, וּכְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא בֵּית רֹבַע.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק יא, משנה ד)
- ”רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עֶגְלָה, בַּת שְׁנָתָהּ; וּפָרָה, בַּת שְׁתַּיִם; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עֶגְלָה, בַּת שְׁתַּיִם; וּפָרָה, בַּת שָׁלֹשׁ אוֹ בַּת אַרְבַּע.“ (משנה, מסכת פרה – פרק א, משנה א)
- סמיכות דבר הסמוך לאחר חלק ממרכיב גדול.
- ”בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי-עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי-שׁוּר.“ (בראשית מט, פסוק כב)
- ”אַשְׁדּוֹד בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ עַזָּה בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ עַד-נַחַל מִצְרָיִם וְהַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל.“ (יהושע טו, פסוק מז)
- ”לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב שָׁלוֹשׁ הֵנָּה לֹא תִשְׂבַּעְנָה אַרְבַּע לֹא-אָמְרוּ הוֹן.“ (משלי ל, פסוק טו)
- בתהליך המיטוזה מתפצל תא האם לשני תאי בת.
- מן בֵּן. למלה מקבילות בשפות שמיות נוספות, ביניהן ערבית: بِنْت (בִּנְת). הצורה המקורית של המילה בעברית הייתה בַּנְתְּ, אך בשל קשיי הגייה נשמטה האות נו"ן, ועדות לקיומה ניתן למצוא בצורת הריבוי (בָּנוֹת) ובדגש החזק המופיעה בנטיות (בִּתִּי).
- 4. גם במילה בן משמעיות דומות כמו בני ברק
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
בת
|
| הגייה* |
bat
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר׳ בַּתִים; בַּת־, ר׳ בַּתֵי־
|
- לשון המקרא יחידת מידה קדומה לנוזלים, שנפחה שווה לנפח מידת היבש הקרויה אֵיפָה.
- ”וְעָבְיוֹ טֶפַח, וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת-כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשָׁן; אַלְפַּיִם בַּת, יָכִיל“ (מלכים א׳ ז, פסוק כו)
- ”מֹאזְנֵי צֶדֶק וְאֵיפַת צֶדֶק וּבַת צֶדֶק יְהִי לָכֶם.“ (יחזקאל מה, פסוק י)
- ”הָאֵיפָה וְהַבַּת תֹּכֶן אֶחָד יִהְיֶה לָשֵׂאת מַעְשַׂר הַחֹמֶר הַבָּת וַעֲשִׂירִת הַחֹמֶר הָאֵיפָה אֶל הַחֹמֶר יִהְיֶה מַתְכֻּנְתּוֹ.“ (יחזקאל מה, פסוק יא)
- ”אמר רב חסדא דאמר קרא (יחזקאל מה, פסוק יא) האיפה והבת תוכן אחד יהיה [לכם], מה בת שלש סאין אף איפה שלש סאין.“ (בבלי, מסכת מנחות – דף עז, עמוד א)
- הגיזרון אינו ידוע. ים הנחושת שבנה שלמה הכיל ”בן אַלְפַּיִם בַּת“ (מלכים א׳ ז, פסוק כו), לבן ”בַּתִּים,שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים“ (דברי הימים ב׳ ד, פסוק ה).
- בת = 11 ליטר בקירוב. בלכיש נמצא שבר קנקן ועליו חקוק כתובת "בת למלך" בתוספת מידת היחס 1=2, חוקרים העריכו תכולת קנקן זה בכ-22 ליטר. ההנחה היא שהכתובת על הקנקן "בת למלך" אין פירושה קנקן אחד = בת אחת בלבד, כי אם כמות של בתים או חלקי בתים בקנקן, לפי 11 ליטר בקירוב. כך שהסימון 1=2 שקול כנגד 2 לטרים בקנקן.
- (ראוי לציין שבתקופת המקרא נהגו בשתי מידות הנושאות אותו שם, רגילה-בת , ו"בת מלך" שערכה נאמד בכ-17 אחוז יותר. לדוגמה אמה,ואמת המלך שהיתה גדולה יותר בשיעור 17 אחוז. גם הנביא יחזקאל מוסר כי מנה היתה שקולה ל-50 שקל כסף. ומנה מסופוטמית מלכותית שקולה היתה ל 60 שקל כסף) [1].
- רש"י על יחזקאל מה י: "ואיפת" - למדת היבש; "ובת" - למדת הלח.
- רש"י על יחזקאל מה יא: "תכן אחד" - לשון מניין כמו ותוכן לבנים תתנו (שמות ה') מדה אחת זו עשירית לחומר של יבש שהוא שלשים סאין וזו עשירית לחומר הלח.
- ↑ שמואל ייבין, מידות ומשקלות תקניות שונות בישראל בתקופת המקרא,לשונינו, לא, ד (תמוז תשכ"ז)
ערך בוויקיפדיה: רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה